גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי"

הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ דן בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב ונגד הגדלת התקציב הזמני ב-11 מיליארד שקל ● העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, וכי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה

הדיון בבג"ץ בעניין תקציב המדינה / צילום: יוסי זמיר
הדיון בבג"ץ בעניין תקציב המדינה / צילום: יוסי זמיר

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי" - כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט העליון יצחק עמית במסגרת דיון בבג"ץ נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב מדינה באוגוסט בשנה שעברה, מהלך שכונה "פשרת האוזר" ומנע את פיזור הכנסת.

בג"ץ דן הבוקר בהרכב מורחב של 9 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות בשלוש עתירות שהוגשו נגד הארכת המועד להגשת תקציב ונגד ההחלטה להרחיב את תקציב המדינה ב-11 מיליארד שקל נוספים. לצדה של חיות ישבו השופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, דוד מינץ ויוסף אלרון.

העתירה הוגשה על-ידי חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן, קריים מיניסטר, התנועה לאיכות השלטון, עמותת אחריות לאומית ויזם ההייטק אורני פטרושקה. העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, ויוציא "התראת בטלות" על-מנת לנסות ולמנוע מהממשלה לפעול באופן דומה בעתיד.

נציגת הממשלה, עו"ד דניאל מרקס ממחלקת הבג"צים, טענה בדיון כי דחיית המועד להעברת התקציב הייתה חיונית ליציבות הממשלה. בתגובה שאלה אותה הנשיאה חיות: "איך שינוי החוק שירת את היציבות? כל מה שזה נתן - 3 חודשים, איך זה משרת את האינטרס בשמו אתם מדברים? אם התיקון לא משלב גם דרישה להניח הצעת חוק תקציב לשנת 2021, כשאנחנו ברבעון האחרון של 2020 - איך זה בדיוק משרת את היציבות?". עו"ד מרקס השיבה כי הדחייה נועדה לאפשר לממשלה פרק זמן נוסף לאשר תקציב מדינה, אך הממשלה לא הצליחה לעשות כן.

עו"ד אריאל ברזילי, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, טען כי ההחלטה שלא להעביר תקציב היא "ניסיון למלט את נתניהו מהסכם הרוטציה ולהשאיר אותו כראש ממשלה בממשלת חילופין. לא רצו להעביר תקציב כדי להשאיר פתח מילוט כדי לפרק את הממשלה". לדבריו, "הכנסת שינתה את חוקי המשחק תוך כדי משחק - העבירה 11 מיליארד שקל כתקציב המשכי. מדובר בשימוש לרעה בסמכות. דווקא בשעת חירום צריך להקפיד על הכללים החוקתיים".

עו"ד חגי קלעי, שייצג את סתיו שפיר וקריים מיניסטר, טען כי היה בכוחה של הממשלה להעביר תקציב אם חשבו שיש משבר גדול שמחייב לא לפנות לבחירות. לדבריו, קשה לראות בפתרון בדרך של דחיית בחירות לשם פתרון בעיה פוליטית של רוב פוליטי, כשיקול לשינוי חוקי יסוד.

במהלך הדיון אמר השופט הנדל: "מתקנים את חוק יסוד התקציב יותר מחוקי יסוד אחרים, לכן צריך שיהיה יותר פיקוח. זה דבר חמור וחריג שאין תקציב. כולם יסכימו שלא צריך להיות ככה. יכול להיות שהתוצאה מצדיקה להתייחס לעניין כחריג?".

נציגות הכנסת והממשלה: הדיון הפך לתאורטי

בית המשפט דן בשאלה האם הדיון הפך לתאורטי לאחר פיזור הכנסת בדצמבר האחרון. העותרים עמדו על החשיבות בביקורת שיפוטית על תיקון חוקי היסוד שנעשה באופן לא חוקתי ותוך שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כך לטענתם.

נציגות הכנסת והממשלה טענו בדיון כי פיזור הכנסת הפכה את העתירות לתאורטיות. לדברי נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שטענה ממושכות בעניין, "העובדה שבעתיד ניתן יהיה לתקן את חוק היסוד, לא הופכת את העתירה ללא תאורטית". נציגת הממשלה, עו"ד מרקס, טענה כי "הוראת השעה מבטאת את הנסיבות הקונקרטיות של העניין ומשקפת נסיבות ייחודיות. גם אם בית המשפט יחליט לברר אם נכון היה לעשות תיקון כזה, ספק בעיננו אם ההכרעות המעשיות יוכלו להשליך בעתיד".

השופטת ברק-ארז השיבה לנציגת הכנסת כי "מחר בבוקר אפשר לתקן (את החוק), והוא יהפוך לקבוע. לכן העתירה לא תאורטית. גברתי משכנעת אותי שהעתירה לא תאורטית".

באשר לתוספת התקציבית של 11 מיליארד שקל - השופטת חיות דרשה תשובה מהמדינה האם נעשה שימוש בכסף. נציגת המדינה מסרה כי רוב הכסף חולק. נציג האוצר השיב כי לא ניתן "לצבוע" את הכספים, אבל לדבריו ,"גם אם לא חולק, יש התחייבות כנגד הכסף. 99% כסף מחויב". חיות ציינה במהלך הדין כי "רוב הכסף (11 מיליארד שקל) הוא לא כספים קואליציוניים, חלק נכבד הלך לצרכים ביטחוניים, יש כמיליארד שקל שהם כספים קואליציוניים".

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר מסרה לקראת הדיון: "גם לאחר פיזור הכנסת ובזמן בחירות, אנו מצפים מבית המשפט לעצור אחת ולתמיד את הפרקטיקה הפסולה של העברת הכסף שלנו האזרחים למקורבים וחברים בלי פיקוח ושקיפות. זו שחיתות מהמקפצה. מיליארדי שקלים מועברים למטרות פוליטיות במקום להצלת המשק מהקורונה - תוך פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות הבסיסיות של האזרח. חייבים לעצור את החרפה הזו".

בדיון האחרון שהתקיים בנובמבר 2020 לפני פירוק הממשלה ביקרו שופטי בג"ץ את הממשלה על היעדר תקציב מדינה, דרשו מהכנסת ומהממשלה הסברים והבהירו כי הממשלה מפרה את החוק בכך שלא הגישה הצעת חוק תקציב לשנת 2021.

העותרים טוענים כי המהלך שאיפשר לדחות את המועד להעברת התקציב מייתר את הצורך בחקיקת תקציב שנתי ומעביר את שיקול-הדעת בנוגע לתקציב לממשלה כשהכנסת לא מפקחת. עוד נטען כי כהונת ממשלה שלא זוכה לאמון הכנסת באמצעות העברת תקציב מדינה "סותרת חזיתית עקרונות בסיסיים דמוקרטיים ומעלה חשש כבד בדבר השפעת סממנים דיקטטוריים על שיטת המשטר בישראל".

בתגובת המדינה לבג"ץ נטען כי "התקיימו נסיבות חריגות ביותר, על רקע משבר מתמשך, נסיבות פוליטיות ייחודיות שנוצרו לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, המורכבות הנוספת הנלווית לגיבוש תקציב בממשלה פריטטית ומשבר לאומי חסר תקדים בעל השלכות כלכליות אדירות, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה".

עו"ד גלעד ברנע, בא-כוחה של תנועת "אחריות לאומית", מסר לאחר הדיון: "בפני בית המשפט העליון בהרכבו הרחב עומדת סוגיה עקרונית, חוקתית, באושיית הדמוקרטיה והליך קביעת ועיצוב תקציב המדינה. הדגשנו את המחטף שכבר נעשה בשנה שעברה, מבלי שנקבעו סדרי עדיפויות, ללא שקיפות, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שוויון בסיסיים, הכול כדי לרצות צרכים קואליציוניים. מה שהממשלה עושה זה ניסוי עוקף חוקה, וזה בלתי קביל בעליל".

בג"ץ 5969/20, 6255/20, 6101/20

עוד כתבות

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; קוואלקום מזנקת במסחר המוקדם לאחר הדוחות

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.1% ● בסין לא התקיים מסחר לרגל יום הפועלים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים