עומר כילף, מנכ"ל אינוויז / צילום: Reuters, NIR ELIAS
במזל טוב ובאיחור של שנה ביחס לתוכנית המקורית החלה טסלה לשווק כלי רכב בישראל בשבוע שעבר. המחירים מפתיעים לטובה ולא פחות מפתיעה היא בהלת הקניות של לקוחות, שרק לפני כמה שבועות כלל לא כללו מכוניות חשמליות ברשימת האופציות. הסיפור רק בתחילתו, אבל אפשר להמר שטסלה עוד תשבש כמה סדרי עולם בשוק הרכב המבודד שלנו.
כבר בשלב זה אפשר לקבוע, שלטסלה תהיה תרומה משמעותית, אם כי עקיפה, לכלכלה הישראלית ובאופן ספציפי לענף האוטוטק. בשבועות ובחודשים הקרובים צפוי גל הנפקות של חברות אוטוטק ישראליות בארצות הברית, רובן "בדלת האחורית" באמצעות מיזוג עם חברות SPAC, חברה ציבורית שמטרתה היחידה היא מציאת פעילות לרכישה או למיזוג לתוכה. שלוש חברות אוטוטק ישראליות ותיקות יחסית כבר הודיעו על כוונתן להיכנס למהלך כזה והערכת השווי המצרפית שלהן היא לא פחות מ-6 מיליארד דולר.
הן מגיעות מתחומים שונים: אינוויז מפתחת מערכות חיישני לייזר (ליידאר) לרכב אוטונומי; אוטונומו עוסקת ב"מסחור מידע" (מונטיזציה) ממעבדי הנתונים בכלי רכב; וחברת REE, שקמה מתוך יצרנית הגלגלים החכמים "סופטוויל", מפתחת פלטפורמה אחודה לרכב חשמלי ("סקייטבורד"). המשותף לכולן, ולעוד כמה חברות מקומיות ש"מחממות מנועים" לקראת מהלך דומה, הוא רצון לנצל את חלון ההזדמנויות שפתחה טסלה בשוקי ההון בעולם עבור הענף.
טסלה מחיה את השוק
ענף האוטוטק הישראלי "נבנה" במידה רבה בזכות ה"באזז", שיצרה רכישת הענק של מובילאיי על ידי אינטל לפני כארבע שנים. משקיעים מכל העולם הגיעו עם פנקסי צ’קים פתוחים וצמחו עשרות חברות הזנק, שמכסות אספקטים שנים באקו-סיסטם של הרכב "החכם, האוטונומי והמקושר". רובן מילאו את הקופות בשנים הללו בגיוסים בהיקף עשרות עד מאות מיליוני דולרים.
בשלהי 2018 ההחלה התפכחות הכואבת. יצרני הרכב וספקים גדולים החלו להפנים, שהטכנולוגיה האוטונומית היא "פאזל" מורכב, ששואב משאבי מו"פ עצומים ועדיין אינה בשלה לייצור המוני. הרגולטורים גררו רגליים, הציבור הרחב איבד עניין והמשקיעים הבינו שהחזר ההשקעה התרחק בשלוש עד חמש שנים, אם לא בעשור. במקביל הרכב החשמלי החל להסתמן בתור "הבאזז החדש", וסדרי העדיפויות של הענף השתנו.
אבל החל מאפריל 2020 שוב השתנה המצב בזכות הנסיקה המסחררת במניית טסלה, בעיצומו של משבר הקורונה, שהובילה אותה לשווי שוק, שמתקרב לטריליון דולר. משקיעי שוק ההון עטו בהמוניהם על כל טכנולוגיה, שקשורה בעקיפין לחזון הטכנולוגי של טסלה ועשויה להיות זירת ההתמודדות שלה מול תעשיית הרכב הממוסדת.
אחת מהטכנולוגיות הללו היא המודל של "רכב חכם, מקושר ואוטונומי", שמקדמת טסלה באמצעות מערכת ה"אוטו-פיילוט" החדש שלה על כל הנגזרים: שבבים של בינה מלאכותית, ליידאר, חיישני רדאר ואפילו פלטפורמות מודולריות לרכב חשמלי, שיכולות לשמש כבסיס לפיתוח רכב אוטונומי "מהמדף".
סוג שונה של משקיעים
ראוי להדגיש, שגל ההשקעה הנוכחי בחברות האוטוטק שונה מאד באופיו מהגל של 2017 עד 2019. בגל הקודם עיקר ההשקעות באוטוטק הישראלי הגיעו מיצרני רכב, ספקים גדולים של תעשיית הרכב (טיר 1) וקרנות ממוסדות, שמתמחות בתעשיית הרכב. רובם שחקנים לטווח ארוך.
הגל הנוכחי ניזון במידה רבה מהגאות הספקולטיבית פוסט-משבר הקורונה בשווקי ההון, שבבסיסה ניצבים מאות מיליוני "משקיעי כורסה", שניזונים מניתוחים יזומים של אנליסטים מטעם עצמם. הגל הזה מתמקד במידה רבה בניסיון לעשות "סיבוב פיננסי מהיר" והמשקיעים לא בררניים במיוחד בכל הנוגע לפוטנציאל הרווחיות האמיתי של החברות המושקעות ומצבן הכספי.
זו כמובן ברכה עבור המשקיעים "הוותיקים" של ענף האוטוטק הישראלי, שחלקם כבר התייאשו מלראות בעתיד הקרוב תשואה על השקעתם. זו גם ברכה עבור חברות אוטוטק, שבשנה האחרונה ראו כיצד קופת המזומנים שלהן הולכת ומתאיידת ובאר הגיוסים יבשה. לפיכך כולם ממהרים לנצל את חלון ההזדמנויות הנדיר כדי גייס הון משמעותי עבור לפיתוח עסקי ולגרוף הון לכיסם. לא בהכרח לפי הסדר הזה.
לכמה זמן החלון פתוח?
השאלה הגדולה, שמעסיקה כיום רבים בענף האוטוטק בישראל, היא עוד כמה זמן יישאר פתוח חלון ההזדמנויות שיצרה טסלה והאם שוק ההון מספיק "חם" כדי לבלוע הערכות שווי מוצהרות של חברות, שהקשר בינן לבין ביצועיהן העסקיים בשנים הקרובות הוא רופף למדי.
שלוש החברות, שעתידות לצאת בקרוב להנפקה באמצעות SPAC, ממחישות את הדילמה. אינוויז ערכה את סבב הגיוס האחרון שלה ביוני 2019, לפי שווי של 550 מיליון דולר. מאז היא אמנם השיקה דור חדש מוצר מתקדם וזול משמעותית של המוצר המרכזי שלה אך נתוניה הכספיים, שפורסמו לקראת הפיכתה לציבורית, היו מתקשים להרשים את וולסטריט "המסורתית". היא עוד לא הציגה חוזה אספקה משמעותי מלבד החוזה עם ב.מ.וו, שהוכרז לפני שנתיים, ובינתיים תחום הליידארים הפך להיות צפוף מאד, עם עוד ועוד מתחרי Low-Cost שנכנסים לשוק. השווי לפיו היא מנסה להנפיק כעת הוא 1.4 מיליארד דולר.
אוטונומו היא חברה די ותיקה שיש לה הסכמים עם כ-15 יצרני רכב ל"כרייה" של המידע מעשרות מיליוני כלי רכב שנמצאים על הכביש. אבל ההכנסות מהתחום די צנועות, לפחות כרגע, והשווי המוערך שלה לצורך ה-SPAC הוא 1.4 מיליארד דולר.
הפלטפורמה של REE יכולה להעניק ליצרני רכב צעירים ולחברות IT בסיס לכניסה מהירה לשוק הרכב החשמלי ללא עלויות מו"פ כבדות. אבל גם היא הציגה עד כה חוזה חתום אחד עם יצרנית הודית (מהינדרה) לצד כמה חוזים לשיתוף פעולה טכני. אמנם התחום מרכז עניין של ענקיות טכנולוגיה דוגמת "אמזון" אבל לרוב תעשיית הרכב יש משאבים לפיתוח עצמי. השווי לפיו היא מנסה לבצע את ה-SPAC הוא 3.3 מיליארד דולר.
שוק צפוף ותחרותי
לשלושתן מחכה שוק סופר תחרותי. בתחום הליידארים של אינוויז צצו בשנתיים האחרונות עשרות חברות, חלקן הגדול בסין. לאחרונה נכנסו לתחום גם ענקים עם משאבי מו"פ רציניים כמו אינטל-מובילאיי.
תחום כריית המידע בו פועלת אוטונומו ממוסחר היטב על ידי טסלה ובעקבותיה הולכים עוד ועוד יצרנים, שמתייחסים למכוניות "המקושרות" שהן מוכרים ולמידע שזורם מהן לענן כאל נכס פרטי ורב ערך, שאותו אין להן עניין לשתף עם צד ג’.
בתחום בו פועלת REE כבר יש כמה מתחרים צמודים שלא לדבר על יצרני רכב גדולים ומבוססים, שמפתחים "סקייטבורדים" חשמליים מודולריים משלהם ונהנים ממשאבי ייצור.
אם מורידים מהסיפור את מרכיב ה"באזז", הדרך היחידה לגשר בין הביצועים העסקיים הדלילים והתחרות הקשה שניצבת בפניהן לבין הערכות השווי האסטרונומיות הוא ליישם לגביהן את מודל "הביצה והתרנגולת": "אנחנו מפסידים, יש לנו בעיות ותחרות קשה אבל אם שווי השוק יהיה גדול מספיק, בסיוע שוק ההון, יהיה לנו מספיק כסף כדי לצמוח ולאורך הדרך להרוויח". המודל עבד יפה אצל טסלה אבל תלוי בסופו של דבר בגחמות שוק ההון. האם הוא יביא את פריצת הדרך המיוחלת שלה ממתין האוטוטק, אם או בלי קשר ללוח הזמנים של הרכב האוטונומי? הרבה חברות אוטוטק מקומיות, שמחממות כרגע מנועים לקראת הנפקה, בונות על כך.
שאלת אינטל ומובילאיי
האם אינטל תנצל את השוק כדי לעשות ספין-אוף למובילאיי? אנליסטים בארצות הברית לא פוסלים את האפשרות הזאת.
שוק הבועה הנוכחי טומן בחובו הזדמנויות לא רק לחברות סטארט-אפ אלא גם לחברות ענק מבוססות דוגמת אינטל. בשבועות האחרונים פורסמו אנליסטים בארצות הברית הערכות ולפיהן אינטל עשויה לבצע מהלך אסטרטגי של "ספין-אוף" לחברת מובילאיי שאותה רכשה ב-2017 תמורות כ-15 מיליארד דולר.
הטיעון הוא שהשוק כיום מעניק הערכות שווי של מיליארדי דולרים לחברות סטארט-אפ עם הכנסות שוליות, אם בכלל, ולפיכך הוא "חם" מספיק כדי לתמחר את מובילאיי, אם תונפק (בשנית), בסכום גבוה משמעותית מהסכום אותו שילמה אינטל.
במיוחד לאור העובדה שמובילאיי מפגינה צמיחה חיובית עקבית ויש לה חוזים עתידיים מהותיים עם כל תעשיית הרכב. האנליסט מיטץ' סטיבס מבית ההשקעות "RBC קפיטל" העריך לאחרונה בסקירה, שצוטטה ב"בארונס", כי השווי נטו של מובילאיי לצורך הנפקה גדול מ-16 מיליארד דולר - כמעט פי שניים משוויה כחברה ציבורית בעת שנרכשה על ידי אינטל - וכי הנפקתה עשויה להיות מהלך הגיוני עבור אינטל, שמחפשת מקורות חדשים ליצירה משמעותית של הון.
יצוין כי מאז רכישתה שמרה מובילאיי על עצמאות ונהנתה ממעמד של חברה בת, כך שהנפקתה יכולה להיות פשוטה יחסית. עם זאת אין לכך שום אינדיקציות מהחברות עצמן.