יריב לוין, הליכוד / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
יו"ר הכנסת יריב לוין מרגיש שהמוסד הפך לתחנת רכבת. "אצלי בלשכה בכנסת יש ספה שכבר קוראים לה ספת המתפטרים", הוא התאונן באולפן ynet. "זה דבר שלא היה כדוגמתו. למעלה מ-20 חברי כנסת שבאים והולכים, כאילו זו איזה דלת מסתובבת. חלק לא מבוטל מהם אנשים שנבחרו מלכתחילה במפלגות אווירה או שעברו למפלגות אווירה. באותה מהירות בה באים - כך הולכים. אני חושב שזה לא מצב בריא".
כמה מדויקת האנליזה שלוין מציע לפורשים שעברו על הספה שלו? אתר הכנסת מלמד שתוך פחות משנה התפטרו 28 חברות וחברים. זה כמעט שיא היסטורי. רק בכנסת ה-20, שנבחרה ב-2015, נרשמו יותר מתפטרים - אלא שהיא שרדה ארבע שנים. אבל האם העריקה למפלגות חדשות אשמה במצב?
החוק לא כופה על ח"כ שמתכוון להתמודד ברשימה אחרת להתפטר מהכנסת הנוכחית, אבל קיימת ציפייה שאחרי שמצא בית חדש הוא "יחזיר את המנדט" שממנה קיבל אותו. התפטרויות כאלה היו גם לקראת מערכות בחירות קודמות, אבל הפעם הן באמת נפוצות יותר מבעבר. עשרה מהמתפטרים והמתפטרות בכנסת היוצאת עשו זאת כדי לעבור למסגרת אחרת, ארבעה מהם עמיתיו של לוין בליכוד שנטשו לטובת גדעון סער.
אבל אלה רק עשרה. מה עם השאר? חלק הארי של נוטשי הכנסת לא עזב בית אלא התפטר במסגרת החוק הנורבגי. החוק הזה נחקק כדי לעודד שרים חדשים לפרוש מחברותם בכנסת. הוא מבטיח להם שאם יתפטרו או יפוטרו מהממשלה, האיש או האישה שתפסו את מקומם בכנסת יחזירו להם את הכיסא. החוק הנורבגי אחראי ל-15 מההתפטרויות בכנסת הנוכחית: 12 ח"כים התפטרו כדי להתמנות לשרים; שלושה ח"כים-מחליפים התפטרו כשהשרים "שלהם" התפטרו מהממשלה.
לוין עצמו היה בזמנו אחד ממקדמי החוק הנורבגי. אבל אנשי ליכוד ממעטים להשתמש בו. רק ח"כ אחד מהליכוד התפטר במסגרת החוק, לעומת שבעה (!) מכחול לבן. שלוש התפטרויות נעשו מסיבות אישיות: ציפי חוטובלי וגלעד ארדן מהליכוד הפכו לשגרירים בלונדון ובאו"ם, ואליהו חסיד מיהדות התורה התפטר כדי לשמור על האיזון הקדוש בין ליטאים לחסידים בסיעתו.
לאורך הכנסת ה-20, שיאנית ההתפטרויות, פרשו 33 ח"כים; אבל רק 8 מהם עשו זאת באמצעות החוק הנורבגי; ורק 2 החזירו מנדט.
בשורה התחתונה: דברי לוין נכונים ברובם. הכנסת היוצאת קצרת הימים נופלת במספר המתפטרים רק מהכנסת ה-20. אבל רוב המתפטרים לא עברו למפלגות אווירה, אלא פרשו כדי להתמנות לשרים או לפנות מקום לשרים.
תחקיר: ארן רונדל