גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן האופטימי: הוא מועמד לאחד התפקידים המובילים בעולם והוא בטוח שההתאוששות תהיה חזקה מהצפוי

פיליפ הילדברנד, סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומי שהיה מועמד לתפקיד מנכ"ל ה-OECD, דווקא אופטימי לגבי העידן שאחרי הקורונה: "ההתאוששות תהיה חזקה מהצפוי" ● בראיון ל-G הוא מסביר איך תרמו הבנקים המרכזיים, וגם הוא עצמו, להגדלת אי השוויון

פיליפ הילדברנד. סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומועמד לתפקיד מנכ"ל  ה־ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann
פיליפ הילדברנד. סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומועמד לתפקיד מנכ"ל ה־ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

"אם החיסונים יעבדו, ואם נוכל לחלק אותם ביעילות לאורך השנה הקרובה, אנחנו נראה הפתעה לטובה. אנחנו נראה התאוששות כלכלית חזקה יותר משאנשים משערים כרגע". זו, על קצה המזלג, התחזית האופטימית של ד"ר פיליפ הילדברנד, סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק, ואחד האנשים המשפיעים, והמקושרים, בתחום הכלכלה והפיננסים בעולם.

בהנחה שמבצע החיסונים יצליח ברמה העולמית, ושבמחצית השנייה של השנה תהיה חזרה לפעילות כלכלית, אומר הילדברנד, "החדשות הטובות הן שכאשר נסתכל לאחור, בעוד שנתיים, נגלה שהנסיגה הכלכלית המצרפית מהמשבר הוא שבריר מהחסר הכלכלי שסבלנו אחרי המשבר הפיננסי. אני מצפה שנראה התאוששות מאוד מהירה, ושבסופו של דבר - ואני מדבר במונחים כלכליים בלבד, כמובן - נהיה במצב הרבה יותר טוב מאשר אחרי המשבר הפיננסי".

פול קרוגמן / צילום: Associated Press, Evan Agostini

התחזית של הילדברנד כוללת לא רק צמיחה מהירה מהצפוי, אלא גם את שובה של האינפלציה, המשך של גאות בשוק המניות, וגם "רגע אמת", כהגדרתו, עבור הבנקים המרכזיים, שיצטרכו לחזור להפגין את עצמאותם. לאלה הוא מוסיף גם את הצורך להתמודד עם אי השוויון הגואה ועם משבר האקלים. ואת כל זה הוא שוטח בראיון משווייץ, מולדתו. אחרי שהמשרדים של בלקרוק בלונדון נאלצו להיסגר שוב ושוב, גם הוא עבר לעבוד מרחוק, כמו 90% מעובדי החברה. בפתח השיחה הוא מספר שהערפל בדיוק התפוגג, והוא יכול לראות הרים מושלגים שטופים בשמש. כל אחד והנוף שלו מהחלון.

הילדברנד (57), שהצטרף לבלקרוק ב-2012, היה עד לאחרונה אחד מארבעת המועמדים שהגיעו לישורת האחרונה בהתמודדות על התפקיד היוקרתי של מנכ"ל ה-OECD, ארגון הכלכלות העשירות בעולם (שגם ישראל חברה בו) - עניין שעוד נחזור אליו. היום הודיע הילדברנד כי הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד.

בינתיים אפשר לציין שברזומה הגדוש שלו נמצאים גם שחייה תחרותית, דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוקספורד, ניהול קרנות גידור בלונדון, ניהול השקעות בשני בנקים שוויצריים, וכהונה כיו"ר הבנק המרכזי של שוויץ, שאותה נאלץ לעזוב בצל שערוריה אחרי שנתיים בלבד, עניין שגם אליו עוד נשוב. במקביל, הוא גם חבר ב"קבוצת השלושים" - גוף אקסקלוסיבי המונה כמה ממקבלי ההחלטות והאקדמאים הבכירים בעולם (ובהם שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, הכלכלן חתן הנובל פול קרוגמן, ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, ועוד. היו"ר, אגב, הוא יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר). כדי להשלים את התמונה, את תחילת הקריירה שלו הילדברנד עשה במטה הפורום הכלכלי העולמי.

ג'נט ילן / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

במילים אחרות, את הילדברנד ניתן לקטלג כמה שנקרא "גלובליסט". ובשנים האחרונות, הגלובליזציה, ואלה המקושרים איתה, ניצבו בפני תגובות נגד חריפות, מהצבעת הברקזיט בבריטניה, ועד לבחירתו של דונלד טראמפ. "אני יכול לומר בכנות שהחווייה של המשבר הפיננסי, ובמקרה שלי, הכמעט-קריסה של הבנקים הגדולים ביותר שלנו, בתקופה בה הייתי אחראי על יציבות פיננסית (בבנק המרכזי) הייתה אירוע מפתח מבחינתי. אין שאלה בכלל", הוא אומר כשאני מברר אם אירועי השנים האחרונות הביאו אותו לשקול מחדש את עמדותיו. "יצאתי מזה עם דעה מאוד ברורה שסקטור הפיננסים אכזב את החברה (society), ושאנחנו צריכים לחשוב היטב איך לבנות אותו מחדש".

"לפני המשבר הפיננסי", הוא מחדד, "הייתי הרבה יותר משוכנע בכוחם של השווקים לתקן כל דבר. היום אני יודע שהשווקים לבדם לא יפתרו את הבעיה. אבל אני עדיין מאמין שבלי מערכות מבוססות שווקים, בלי המשמעת שמגיעה עם השווקים, אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות של העולם. כך שאני עדיין במידה רבה גלובליסט. אני מאמין שיש לנו בעיות עולמיות ייחודיות שניתן לפתור רק באמצעות שיתוף פעולה גלובלי. אני עדיין מאמין שלשווקים יש תפקיד חשוב, אבל ראיתי, למדתי וחוויתי ממקור ראשון שאם עוזבים את השווקים לנפשם, הם לא יוצרים שגשוג בר קיימא".

"יש לנו הזדמנות היסטורית"

את השיחה עם הילדברנד - שהוא גם אחד הדוברים בכנס השקעות שאותו תערוך בלקרוק ב-10 במרץ בישראל - אנחנו פותחים בתחזית הכלכלית שלו. כאמור, הוא אופטימי, ומזכיר שחלק מהסיבה להתאוששות המהירה שהוא צופה היא התגייסות חסרת תקדים של הבנקים המרכזיים ושל הממשלות בכל הכלכלות המתקדמות, "באופן שלא ראינו בעבר".

אלא שתוכניות הסיוע המסיביות הן לעיתים גם מקור למחלוקת. בארצות הברית יש מי שמותח ביקורת על גודל תוכנית הסיוע אדירת הממדים שגיבש ממשל ביידן, שעלותה כ-1.9 טריליון דולר, ושאחריה אמורה להגיע עוד תוכנית כלכלית, להאצת הצמיחה.
"יש לנו הזדמנות היסטורית", אומר הילדברנד כשאני מנסה לברר מה עמדתו בנושא, "וזה נכון בכל רחבי העולם: אף פעם - בטח מאז מלחמת העולם - לא הייתה לנו יכולת להוציא כל כך הרבה כסף, ולהשקיע כל כך הרבה, בעלות כל כך נמוכה" - בגלל שהממשלות היום יכולות ללוות כסף בשווקים בריבית אפסית.

הילדברנד מסביר שתוכניות הסיוע שמדברים עליהן עכשיו, גם בארה"ב וגם באירופה, גדולות פי כמה מאלה שהועברו אחרי המשבר הפיננסי. "המספרים ענקיים. ושאלת המפתח כרגע היא איך יוציאו את הכסף. אנחנו רואים ממשלות בכל העולם מוציאות כמויות ענקיות של כסף, ואפשר למצוא נימוקים טובים לכך, בהינתן עלויות המימון. אבל אם מקצים את הכסף הזה באופן שגוי, או מבזבזים אותו, זה ירדוף אותנו בעתיד".

בתרחיש שלילי, הוא מסביר, מדינות יתקשו להתמודד עם החובות שהן צוברות כיום.
לעומת זאת, "אם נוציא את הכסף על מנת להפוך את הכלכלות שלנו ליותר יצרניות, להגדיל את פוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך, לעזור לממן את המעבר האקלימי, להתמודד באופן חכם עם חלק מהאי שוויון שנבנה מאז המשבר - אז נוכל להסתכל במבט לאחור על התקופה הנוכחית ולהגיד שקובעי המדיניות השכילו לנצל הזדמנות ייחודית.
"כך שהשאלה בעיני היא פחות מה גודל התמריץ הנדרש. השאלה הגדולה והחשובה בהרבה היא האם אנחנו יכולים למצוא דרכים להוציא את הכסף הזה באופן שבאמת יסייע לנו להגביר את הצמיחה ואת התחרותיות, כך שבסופו של דבר נוכל להרשות לעצמנו את רמות החוב הגדולות שנירש כתוצאה מהמשבר הזה. זו בעיני שאלת המפתח".

קל דורש קשה מקיים

בלקרוק, בה הילדברנד מכהן כאמור כבר כמעט עשור, הייתה בעשור החולף לאחד המוסדות הפיננסיים העוצמתיים בעולם, והיא מנהלת כיום נכסים בהיקף דמיוני של כמעט 8.7 טריליון דולר. אנקדוטה קטנה שממחישה את עוצמתה קשורה ישירות להילדברנד: מי שכיהן עד לפני חודשים ספורים תחתיו, בתור האחראי הגלובלי על השקעות מקיימות בבלקרוק (וקודם לכן עבד בממשל אובמה), בריאן דיז, מונה ממש לאחרונה ליועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן. "הוא בבירור עבר אותי בקריירה שלו", צוחק הילדברנד. "זה הסיפוק הכי גדול שיש למנטור".

בשנים האחרונות, בלקרוק מושכת תשומת לב גם בזכות המכתבים השנתיים למנהלי תאגידים שמפרסם לארי פינק, יו"ר ומנכ"ל החברה, בהם הוא שם דגש גובר על נושאים כמו קיימות. במכתב שלו השנה הוא שם את במרכז את שינוי האקלים, הכריז ש"אנחנו ניצבים על ספו של עיצוב מחדש יסודי של תחום הפיננסים", וביקש ממנהלי החברות שבלקרוק מושקעת בהן לפרט כיצד המודל העסקי שלהם מתאים ליעד של התחממות גלובלית של עד 2%, ואפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050. מה שמעניין כאן במיוחד הוא שאת כל זה הוא מנסח לא במונחים של שוחר טבע, אלא במונחים מעולם הפיננסים: משבר האקלים מהווה סיכון שחברות צריכות להכיר בו - וגם הזדמנות.

הילדברנד מספר שהשינוי הזה הגיע משני מקורות. לדבריו, הוא התחיל מלמטה, מהלקוחות, ובעיקר מהלקוחות של החברה באירופה, לפני כארבע שנים. "יכולת לראות שהלקוחות מתחילים להתמקד בקיימות. זה היה משהו שהם רצו תשובות לגביו, הם רצו עזרה, תמיכה אנליטית, לגבי איך לחשוב על זה". זו הייתה התקופה בה דיז (כיום יועצו של ביידן, כאמור) הצטרף לחברה, והילדברנד מספר שאז החליטו לעסוק באופן רציני הרבה יותר בשאלות כמו "איך קיימות תשפיע על הלקוחות שלנו, השווקים, המוצרים".

לזה צריך להוסיף שינוי תפיסתי. מסורתית, מספר הילדברנד, נהוג היה לחשוב בעולם ההשקעות על קיימות כעל משהו שכרוך בו טרייד אוף. הקיימות באה על חשבון התשואות. אתה משקיע בקיימות "כי אכפת לך, ואתה מקבל את זה שתאבד קצת ערך פיננסי.

"אבל ב-2018 התחלנו לראות יותר ויותר מחקרים שמראים שלמעשה, כשמסתכלים על סיכון משוקלל, ההפך הוא נכון". כשמביאים בחשבון את הסיכון ששינוי האקלים מביא איתו, מפרט הילדברנד, מגלים שדווקא התעלמות ממנו היא שתוביל לתשואות פחות טובות, ולהפך. הילדברנד מוצא כאן מקבילה ללקח שנלמד במשבר הפיננסי: מי שרק התמנף בעוד ועוד הלוואות אולי הצליח לשפר את התשואות שלו בטווח הקצר, "אבל בסופו של דבר הההפך קורה, ואתה נהרס".

"ראינו את זה מאוד בבירור כשהסתכלנו על סיכון פיזי בתיקי השקעות, על נזקים של גלי חום והצפות בארה"ב. בחנו תשתיות ציבוריות, ואיגרות חוב עירוניות, כמעט ברמת כתובות מיקוד. והתחלנו לראות בבירור שלא מדובר באיזה אירוע גדול בעתיד, שאם מתעלמים מהסיכונים האלה זה ממש מתחיל להשפיע על מחירים של נכסים פיננסיים, ושל שווי תיק ההשקעה". את כל זה בלקרוק מתרגמת כיום למוצרי השקעה, והילדברנד מפרט שלל מוצרים שהחברה מציעה, וממשיכה לפתח, מכלי השקעה פסיביים ועד כלים מנוהלים - שמשקללים את סיכוני האקלים.

אבל האם בלקרוק אכן מגשימה את החזון של לארי פינק? לאורך השנים האחרונות ישנה גם ביקורת שמצביעה על כך שיש פער בין המכתבים השנתיים של פינק לבין ההתנהלות של בלקרוק בפועל. שתי טענות רווחות הן שבלקרוק לא מנצלת את כוחה כבעלת מניות עוצמתית על מנת לשנות את ההתנהלות של החברות בהן היא מושקעת לכיוון מקיים יותר, ושהיא בעצמה מחזיקה (באמצעות קרנות הסל שהיא משווקת) גם במניות של חברות מזהמות.

קידוח נפט / צילום: Associated Press, Keith Srakocic

"כבעלי המניות הגדולים ביותר בעולם, יש לנו החזקות באלפי חברות", מגיב על כך הילדברנד, ומזכיר שענקית ההשקעות היא בסופו של דבר רק הנאמן מטעם הלקוחות שהשקיעו אצלה הון - והשאלה שניצבה בפני אנשי בלקרוק היא איך לפעול מטעמם. באפיקי השקעה אקטיביים שבהם לחברה יש אפשרות להפעיל שיקול דעת, הוא מוסיף, בלקרוק כבר יוצאת לחלוטין מהשקעות בחברות מזהמות (למשל מחברות שיותר מ־25% מההכנסות שלהן מגיעות מהפקת פחם).

ובכל זאת, הילדברנד מודה שנדרש לבלקרוק מעט זמן להדביק את הפער בין תיזת ההשקעות שהיא מציגה לבין ההתנהלות שלה בפועל כבעלת מניות שיש לה יכולת להשפיע על החברות בהן היא מחזיקה מניות. יחד עם זאת, הוא מוסיף שהוא משוכנע שיש הכרה גוברת בכך שהחברה מצויה בעיצומו של שינוי גישה משמעותי בנושא. בין היתר, אגב, החברה מינתה בשנה החולפת אחראית חדשה על התחום.

ומה לגבי העובדה שבלקרוק משקיעה גם בחברות מזהמות? כאן התמונה יותר מורכבת. הילדברנד מזכיר שהחברה לא יוצרת את המדדים שעליהם מתבססות תעודות הסל שלה, אלא מציעה למשקיעים הזדמנויות להשקיע דרכה במדדים כאלה. "כל עוד אנשים משקיעים במדדים כאלה, ובמדדים האלה יהיו חברות דלק מאובנים גדולות, תהיה לנו חשיפה לחברות כאלה", הוא מבהיר.

"במובן מסוים יש כאן מטרה קלה עבור אלה שרוצים לומר 'כן, אבל אתם עדיין מחזיקים ב(חברות) דלקי מאובנים'. הרי אותו הדבר נכון גם לכלכלה העולמית". במילים אחרות, בתור בעלת המניות הגדולה בעולם, בלקרוק פשוט משקפת את הכלכלה העולמית. אם בכלכלה העולמית אפשר יהיה למצוא דלקי מאובנים, אפשר יהיה למצוא אותם גם בין הנכסים שמחזיקה החברה. "ולכן הסיפור האמיתי כאן", אומר הילדברנד, הוא המעבר של העולם לכלכלה בת קיימא.

"רגע קשה מאוד עבורי"

אנחנו מסיימים במה שהיה עשוי להיות התפקיד הבא של הילדברנד: מנכ"ל ה-OECD, ארגון הכלכלות המתקדמות (או בשמו הרשמי: הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי). אבל לפני כן, כדאי להזכיר את האופן הכואב שבו הוא עזב את תפקידו הקודם במגזר הציבורי כנגיד הבנק המרכזי של שוויץ, בראשית 2012.

הילדברנד נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר שאשתו דאז, קשיה, בעלת גלריה שהייתה בעברה סוחרת בקרן גידור, ביצעה עסקה לרכישת דולרים שבועות ספורים בלבד לפני שהבנק המרכזי בראשות הילדברנד ביצע צעדים דרמטיים להחלשת הפרנק השוויצרי. למרות שלטענתו הוא לא היה מודע לעסקה הזאת בזמן אמת, הילדברנד התפטר עם חשיפת השקעתה של אשתו.

"היו כמה חקירות, כולל חקירה ממשלתית, שמצאו בבירור שלא הופרו שום כללים", הוא אומר עכשיו. "ועדיין, מה שקרה בהקשר של המשפחה שלי לא היה צריך לקרות. והייתי חייב לקחת אחריות כדי להגן על המוסד. זה היה רגע מאוד קשה עבורי. אהבתי להיות בנקאי מרכזי, חשבתי שהייתי די טוב בזה, והייתי מאוד רוצה להמשיך. אבל ברגעים כאלה אתה צריך למצוא את הכוח לחשוב על המוסד ולא על עצמך. ולכן התפטרתי. זה היה שיעור נוראי, כואב, אבל חשוב". מאז הילדברנד התגרש, וכיום הוא בן זוגה של מיליארדרית הסחורות מרגריטה לואיס-דרייפוס, והשניים מגדלים יחד זוג תאומות.

כיום, כמעט עשור מאוחר יותר, הילדברנד כאמור היה מועמדה של שוויץ לתפקיד מנכ"ל ה-OECD. הוא היה אחד מארבעת המועמדים שנותרו ברשימה הסופית, מתוכם יגיע מחליפו של אנחל גוריה, מנכ"ל הארגון ב-15 השנים האחרונות.

הילדברנד מספר שלתחושתו הוא בגיל נכון לחזור למגזר הציבורי, עם הרבה יותר ניסיון, ומסביר שאחת הסיבות שמניעות אותו להתמודד על התפקיד היא העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה קריטית. הכלים הקלאסיים ששימשו את קברניטי הכלכלה ב-15 השנים האחרונות מתחילים למצות את עצמם: כבר אי אפשר להוריד את הריבית יותר, ולמרות שלממשלות יש עוד מקום להגדיל את התקציב, גם לזה יהיה גבול.

המוקד יעבור, הוא חוזה, לבנייה מחדש של הכלכלה. וזה היה המוקד המקורי של ה-OECD, שנוסד כדי לעזור לתעל את הכספים של תוכנית מרשל, לבנייה מחדש של אירופה אחרי מלחמה העולם השנייה. "יש כאן אנלוגיה. למרבה המזל, העולם לא נהרס. אבל בהרבה מובנים אנחנו בונים מחדש את הכלכלות שלנו. ואני מאמין שה-OECD יכול להיות אפקטיבי מאי פעם".

מה האג'נדה שאתה מציע לארגון?
"היא סובבת סביב שלושה דברים. איך להשקיע את הכסף כדי להבטיח צמיחה עתידית, ולשפר את יכולתנו לשלם את החוב בעתיד; איך להשתמש במדיניות ציבורית, ובכסף ציבורי, על מנת לתמרץ את המגזר הפרטי לגייס את ההון שדרוש כדי לממן את המעבר האקלימי; ואיך אנחנו יכולים לפתח מדיניות כלכלית טובה יותר, שתעזור להתמודד עם חלק מתופעות האי שוויון הבוטות שהחמירו בכל רחבי העולם, ב-15-20 השנים האחרונות".

אחד הנושאים שהעסיקו את ה-OECD בתקופת המנכ"ל היוצא היה נושא המיסוי, וליתר דיוק, המאבק במקלטי המס ובהעלמות המס. הילדברנד, מצדו, חושב שאחד היעדים הבאים של הארגון בחזית הזאת צריך להיות גיבוש של מסגרת עולמית למיסוי דיגיטלי. רוב שיטות המס, הוא מסביר, משקפות את הכלכלה של תחילת המאה העשרים, ולא מותאמות עד הסוף לכלכלה של המאה ה־21. "משבר הקורונה רק הדגיש את הצורך בשינוי, בהינתן שכמה מהחברות שהרוויחו הכי הרבה מהקורונה הן גם החברות שהכי סביר שיוכלו לחמוק ממיסוי תחת משטר המס המסורתי".

מכאן השיחה עוברת לחברות הענק שצוברות יותר ויותר כוח, והילדברנד מדבר על הצורך בניתוח שיאפשר לנו להבין מה חשיבות התופעה. מה שמוביל אותו לדבר על אי שוויון. "אנחנו צריכים להבין למה אי השוויון גדל כל כך, ומה הם הגורמים שתרמו לזה, ובאיזה מידה מיסוי יכול לשחק תפקיד בהתמודדות איתם. זה מה שמרתק ב-OECD, כמאגר עולמי של נתונים ואנליטיקה. יש שאלות ממש גדולות שאנחנו צריכים להתמודד איתן אם אנחנו רוצים שהאוכלוסיות שלנו ימשיכו לתמוך בשיטה הכלכלית כפי שהתפתחה".

כשאתה אומר שמיסוי יכול לשחק תפקיד, אני מניח שאתה לא מדבר רק על מיסוי תאגידים בינלאומיים אלא אולי גם על מיסוי פרוגרסיבי יותר, או מיסוי רווחי הון גם ברמה הלאומית?

"בדיוק. אי אפשר להפריד לגמרי את הדיון במיסוי מהאופן שבו מבנה הכלכלות שלנו התפתח ב-15-20 השנים האחרונות. ולמרבה הצער, ואני אומר את זה כבנקאי מרכזי לשעבר: מה שהיינו חייבים לעשות בבנקים המרכזיים במהלך המשבר הפיננסי, ושוב במשבר הנוכחי, החריף באופנים רבים את אי השוויון. בטח כשמדובר במי שיש להם נכסים פיננסיים בהשוואה לאלה שתלויים לחלוטין במשכורות. אין שום ספק שחלק מהמדיניות שננקטה היה להעלות את מחירי הנכסים, מה שהפך את אי השוויון במישור הזה להרבה יותר גרוע.

"אני עדיין חושב שהיינו חייבים לעשות מה שעשינו, שמצב העניינים היה הרבה יותר גרוע אם לא היינו מתערבים באופן הזה, ושהחלקים המוחלשים של החברה שלנו היו סובלים אפילו יותר. ועדיין, אנחנו צריכים להכיר בכך שזה נכון שההתערבויות יוצאות הדופן שלנו הביאו להחרפה של אי השוויון".

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר