גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגן נשיא בפייסבוק העולמית בטור מיוחד: "כלי התקשורת בוחרים לשתף אצלנו סיפורים, אנחנו לא גונבים מהם לרווחתנו"

הטענות שחזרו על עצמן בימים האחרונים הן שפייסבוק גונבת או משתמשת בעיתונות המקורית למען הרווח של החברה – טענות שהיו ועודן שגויות ● ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית, מגיב לראשונה בטור מיוחד לגלובס על פרשת פייסבוק והתכנים החדשותיים באוסטרליה

ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר / צילום: Reuters, Stefan Rousseau
ניק קלג, סגן נשיא בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר / צילום: Reuters, Stefan Rousseau

בשבוע שעבר, בצעד שאולי נתפס כפתאומי ודרמטי בעיני רבים, הודענו בפייסבוק כי נפסיק שיתוף תכנים חדשותיים על גבי הפלטפורמות שלנו באוסטרליה. מאז העניין נפתר, בעקבות דיונים עם ממשלת אוסטרליה - ואנחנו מצפים לנהל משא-ומתן עם כלי התקשורת ולאפשר לאוסטרלים לשתף שוב תכנים חדשותיים. הרבה אנשים שואלים, ובצדק - על מה כל המהומה?

לתפיסתה של פייסבוק, בלב העניין יש חוסר הבנה בסיסי של מערכת היחסים בין פייסבוק לבין כלי התקשורת. כלי התקשורת עצמם הם אלה שבוחרים לשתף את הסיפורים שלהם במדיות החברתיות, או הופכים אותם לזמינים לשיתוף על-ידי אחרים - כי הם מקבלים מכך ערך. זו הסיבה לכפתורים באתרים שלהם, שמעודדים את הקוראים לשתף את הפרסומים השונים.

אם אתם לוחצים על לינק שמשותף בפייסבוק, אתם יוצאים מהפלטפורמה ומגיעים לאתר של כלי התקשורת עצמו. בדרך זו, בשנה האחרונה פייסבוק יצרה קרוב ל-5.1 מיליארד הפניות לכלי תקשורת אוסטרלים, והשווי המוערך של הפניות אלה בעבור תעשיית החדשות המקומית עומד על כ-407 מיליון דולר אוסטרלי.

הטענות שחזרו על עצמן בימים האחרונים הן שפייסבוק גונבת או משתמשת בעיתונות המקורית למען הרווח של החברה - טענות שהיו ועודן שגויות. אנחנו לא לוקחים או מבקשים את התוכן שעליו התבקשנו לשלם, במחיר שעלול היה להיות מופקע. למעשה, החיבור לתכנים חדשותיים הוא רק חלק קטן מהחוויה שמקבלים המשתמשים בפייסבוק. מתוך 25 פוסטים בפיד שלכם, הסיכויים הם שפחות מאחד יכלול קישור לתוכן חדשותי - ומשתמשים רבים מעידים כי הם יעדיפו לראות אפילו פחות תוכן חדשותי ופוליטי.

כפי שטים ברנרס-לי, ממציא "הרשת הכלל-עולמית", הזהיר, החוק האוסטרלי עלול להפוך את האינטרנט שאנחנו מכירים לבלתי אפשרי - וטוען כי דרישת התשלום על החיבור לתוכן מסוים ברשת מסתכנת בהפרה של אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של האינטרנט.

האינטרנט, לטוב ולרע, שיבש את תעשיית החדשות. כל מי שיש לו חיבור לרשת יכול להקים אתר או לכתוב בלוג; אך לא כל אחד יכול להקים עיתון. כשהפרסומות התחילו לעבור מהפרינט לדיגיטל, כלכלת החדשות השתנתה, והתעשייה כולה נדרשה להתאים את עצמה. חלק עברו את המעבר לאונליין בצורה חלקה, בעוד שאחרים התקשו לעשות זאת. זה מובן שחלק מהקונגלומרטים תקשורתיים רואים בפייסבוק כמקור פוטנציאלי לכסף שיפצה על ההפסדים שלהם - אבל האם זה אומר שהם יכולים לדרוש צ'ק פתוח?

זה מה שהחוק האוסטרלי, בגרסתו המקורית, היה עושה. פייסבוק הייתה נדרשת לשלם כמות בלתי מוגבלת של כספים לקונגלומרטים תקשורתיים רב-לאומיים, בתוך מסגרת של בוררות, שמלכתחילה מתארת באופן מוטעה את מערכת היחסים בין כלי התקשורת לבין פייסבוק. בתוך כך אפילו לא הייתה התחייבות שהכסף ישמש למימון עיתונות, או יאפשר תמיכה בכלי תקשורת קטנים יותר. זה כמו להכריח את כל יצרני הרכב לשלם כסף לתחנות רדיו, רק בגלל הסיכוי שאנשים יאזינו לרדיו בזמן הנסיעה - ואז גם לתת לתחנות הרדיו עצמן לקבוע את המחיר. זה אירוני לראות כיצד חלק מכלי התקשורת הגדולים ביותר, שדגלו זה מכבר בשוק חופשי ובחתימה על הסכמים מסחריים מרצון, כעת תומכים בקביעת מחירים בחסות המדינה.

זו לא הייתה החלטה שהתקבלה בקלות

האירועים באוסטרליה ממחישים את הסכנה שבהסוואת סבסוד כספי מאחורי תפיסה מעוותת של האופן שבו האינטרנט עובד. כדי לעמוד בדרישות שהוצבו, לפייסבוק היו שתי אפשרויות - להציע סבסוד פתוח לקונגלומרטים התקשורתיים הרב-לאומיים, או להסיר את החדשות מהפלטפורמה שלנו באוסטרליה. לשמחתנו, אחרי דיונים נוספים, ממשלת אוסטרליה הסכימה לשינויים שיעודדו משא-ומתן הוגן ללא האיום המרחף של תהליכי בוררות בלתי צפויים.

אנחנו מבינים שההחלטה לעצור את שיתוף החדשות באוסטרליה נראתה כאילו הגיעה משום מקום. כבר לפני חצי שנה, פייסבוק הציפה שהיא עלולה להידרש לצעד שכזה - הרבה לפני שהמהלך "הפתאומי" קרה בפועל. אנחנו נמצאים בדיונים עם הממשלה האוסטרלית כבר שלוש שנים ומנסים להסביר מדוע החוק המקורי, ללא התיקונים, מציב מסגרת שלא ניתן לעבוד בה.

זו לא הייתה החלטה שהתקבלה בקלות. אבל כשזה הגיע, היינו צריכים לנקוט פעולה במהירות ובאופן חוקי, לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף - ולכן גם טעינו באכיפת יתר. כשעשינו זאת, תכנים מסוימים נחסמו בשוגג. למרבה המזל, ניתן היה לתקן את מרבית החסימות.

אפשר גם לנקוט גישה אחרת. פייסבוק מוכנה לשתף פעולה עם כלי התקשורת. אנחנו מכירים בכך שעיתונות איכותית היא חלק בלתי נפרד מחברה מפותחת - היא זו שמיידעת ומעצימה את האזרחים ושמה את האחריות על בעלי הכוח. לכן השקענו 600 מיליון דולר מאז 2018 בתמיכה בתעשיית החדשות, ואנו מתכננים להשקיע עוד לפחות מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

בחודש שעבר, פייסבוק הודיעה על עסקאות עם The Guardian, Telegraph Media Group, Financial Times, Daily Mail Group, Sky News ורבים נוספים, ביניהם גם עיתונים מקומיים ומגזיני לייף סטייל, בהן תשלם עבור תוכן במסגרת המוצר Facebook News שיפעל בבריטניה - טאב חדש שתחתיו יוצגו כותרות וסיפורים, לצד תכנים חדשותיים שיותאמו לתחומי העניין של הגולש. עסקאות דומות הושגו גם עם עיתונים בארה"ב, ופייסבוק נמצאת במשא-ומתן פעיל עם גופים נוספים בגרמניה ובצרפת.

ישנן דאגות לגיטמיות סביב הגודל והעוצמה של חברות הטכנולוגיה, כפי שעולות סוגיות רציניות כתוצאה מהשיבוש שהאינטרנט גרם לתעשיית החדשות. החששות הללו צריכים להיפתר באופן שבו חברות הטכנולוגיה מקבלות עליהן את האחריות, בו-בזמן שחופש העיתונות נשמר. אבל פתרון חדש צריך להתבסס על האופן שבו נגזר הערך מחדשות ברשת, ולא על בסיס תיאור הפוך של האופן בו חדשות ומידע זורמים ברשת.

האינטרנט זקוק לכללים חדשים שיתאימו לכולם, לא רק לתאגידי מדיה גדולים. על-ידי עדכון הרגולציה באינטרנט, אנו יכולים לשמור על מה שהכי טוב בו - החופש של אנשים לבטא את עצמם והיכולת של יזמים לבנות דברים חדשים. חוקים חדשים פועלים רק אם הם מועילים לכמה שיותר אנשים, ולא מגנים על האינטרסים של מעטים.

הכותב הוא סגן נשיא לתקשורת ומדיניות בפייסבוק העולמית וסגן ראש ממשלת בריטניה לשבר

עוד כתבות

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות