גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק מנכ"ל וויז: מה קורה למנהל ישראלי כשהוא מגיע לתאגיד אמריקאי

פרופ' ברוך שמעוני מבר-אילן, שחקר כיצד מתמודדים מנהלים מתרבויות שונות בתאגידים רב-לאומיים, לא הופתע מהפוסט של מנכ"ל ווייז הפורש ● ניהול וקריירה

מה קורה למנהל ישראלי כשהוא מגיע לתאגיד אמריקאי / צילום: Shutterstock
מה קורה למנהל ישראלי כשהוא מגיע לתאגיד אמריקאי / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה  

כאשר פרופ' ברוך שמעוני קרא את הפוסט שפרסם בשבוע שעבר מנכ"ל ווייז (Waze) הפורש נועם ברדין, הוא חש תחושה קלה של דז'ה וו. ברדין תיאר בפוסט ארוך את הקשיים הרבים שחווה בעבודה בתוך תאגיד הענק גוגל, מאז שווייז נרכשה על ידיו ב-2013. ברדין התלונן שם על העיסוק העודף בבירוקרטיה וברווחת העובדים, או כפי שהוא עצמו הגדיר זאת - יותר מדי עורכי דין, שיעורי יוגה וסושי בחדר האוכל, על חשבון קידום המוצר. שמעוני חש דז'ה וו כי הוא שמע שוב ושוב טענות דומות ממנהלים ישראלים בחברות רב-לאומיות שראיין למחקריו לאורך השנים.

"התגובה של ברדין מאוד טיפוסית למנהל ישראלי בארה"ב. ישראלים באים מתרבות צה"לית קרבית שמקצרת את הדרך ליעד בכל מחיר. הם מביאים גישה של אלתור, יצירתיות ושבירת מוסכמות, ולכן מאוד קשה להם להסתגל למערכות אמריקאיות ממוסדות שפועלות על בסיס נהלים וחוקים פורמליים, כאלו שמעוגנים במיילים ומכתבים ופחות בשיחות בעל פה", אומר שמעוני, מומחה לניהול חוצה תרבות ולייעוץ ארגוני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

"גם ההייטק הישראלי הוא סביבה סופר קפיטליסטית שאין בה כמעט התארגנות עובדים, לכן למנהלים כמו ברדין קשה להבין את גוגל, שרוצה לדאוג לעובדים שלה ואי אפשר לפטר בה בקלות".

הגלובליזציה לא צמצמה את הבדלי התרבות

הפערים בין ברדין לגוגל שעולים מהפוסט ניתנים לניתוח כמובן בכמה רמות. ברמה אחת יש כאן התנגשות בין סטארט-אפיסט ויזם מצליח לבין התאגיד. "ברדין היה קפטן של משחתת מהירה ופתאום הוא מוצא עצמו בספינת ענק", אומר שמעוני. "יש כאן בן אדם שיצר אפליקציה שכולנו משתמשים בה ופתאום הוא צריך לשבת בישיבות ולהקשיב לאנשים שהגיעו לרבע מההישגים שלו. הוא פתאום הופך לאחד מתוך ארגון גדול. זאת הסתגלות לא פשוטה".

על כל זה נוסף העניין הבין-תרבותי. כששמעוני יצא לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו לפני שנים, הוא סבר שהגלובליזם המתרחב יצמצם את ההבדלים בתרבות הארגונית בין מדינות. בכל זאת בבר-אילן ובאוניברסיטת הארוורד לומדים אותן תאוריות ניהוליות. אלא שהמחקר שלו מצא דווקא ההפך, שההבדלים בתרבויות הארגוניות לא הצטמצמצו אלא אף גדלו.

"אתה מסתכל על דני אבדיה ורואה כמה הוא אבוד בתוך התרבות השונה של ה-NBA, אותו דבר קורה גם למנכ"ל שבא להסתגל לחברה אמריקאית. כישראלים נראה לנו שהבנו את התרבות האמריקאית היטב, אבל המחקר שלי מראה שאנחנו נמצאים במבוכה לא נורמלית במפגש עם ארגונים אמריקאיים שמקדשים הסדרים ברורים. אנחנו רואים את זה בכישלונות של מיזוגים ורכישות וגם באחוז גבוה של כישלונות ברילוקיישנים, כשהעובדים חוזרים מוקדם לארץ".

 

הישראלים מתנגדים, המקסיקנים מאמצים

המחקר של שמעוני, שהפך מאז למקור מרכזי להבנת שונות תרבותית בארגוניים, בחן ספציפית את ההתנהלות של מנהלים ישראלים, תאילנדים ומקסיקנים בתאגידים רב-לאומיים גדולים, שהמטה שלהם בארה"ב ובשבדיה. לדברי שמעוני, המקרה הפשוט ביותר היה של המקסיקנים, שהסכימו לאמץ בהתלהבות את התרבות האמריקאית גם בעבודה וגם בחיים האישיים. "המנהל המקסיקני רצה להיות בדיוק כמו האמריקאי ומוכן היה לקבל הכול, כמעט כאילו אין לו מסורת בכלל". במקרה התאילנדי והישראלי המצב היה מורכב יותר.

הגישה של מנהלים תאילנדים הוגדרה על ידי שמעוני "אימוץ מתוך הפרדה", כלומר, הם התנהלו מול הארגון הבינלאומי באופן מסוים אך שמרו על תרבותם שלהם בהתנהלות פנימית. אצל הישראלים הגישה הייתה של אימוץ מתוך התנגדות. "המנהלים הישראלים שחצנים, רוצים להיות דומיננטיים ומנסים להראות שהם תמיד טובים יותר, מה שמוביל להרבה קונפליקטים עם האמריקאים", אומר שמעוני. "אני קישרתי את זה לעובדה שישראל היא מדינה ללא גבולות ברורים ולכן בכל הרמות הישראלים נאבקים לשמור גבול, לשים גבול, לא לוותר ולא לצאת פראיירים".

ומה המנהלים האמריקאים חשבו על הישראלים החצופים במחקר שלך?
"נמאס להם מאיתנו. הם אמרו שהישראלים חכמים וחדשניים אבל מרגיז לעבוד איתם, כי הם רוצים לעשות מה שבא להם. היה אפילו מנהל ישראלי לשעבר שגר שנים בארה"ב וגם הוא אמר שקשה לעבוד איתנו כי אנחנו רוצים לכבוש את כל המערכת. מצד שני הם יודעים שהישראלים מביאים כסף".

ברדין סיכם את הפוסט שלו בהבנה שהיה צריך לעזוב את גוגל כבר לפני שנים במקום לנסות לגרום לשווא לשידוך לעבוד, אבל האם בכל זאת ניתן היה לגשר על הפער בינו לבין גוגל? "כיועץ ארגוני הייתי מנסה לגרום לו להיות מודע להבדלים התרבותיים הקשורים ליחס לעובדים, לנהלים ולזמן. בישיבה בחברה שבדית, למשל, אתה לא תדע מי המנהל כי כל ההחלטות מתקבלות בה בקונצנזוס, אלו דברים שצריך להכיר. ברדין צריך היה להיות מספיק פתוח כדי לקבל את ההבדלים האלו".

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה