מיצג מחאה לפתיחת ועדת חקירה בפרשת הצוללות / צילום: ניצן שפיר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, מבקר את קצב הטיפול בתיק הצוללות וכלי השיט (תיק 3000), אך קובע כי שיקוליה להימשכות ההליך סבירים; זאת לאחר שתיק החקירה הועבר אליה לפני למעלה משנתיים.
בעקבות התלונה לרוזן התחייבה פרקליטות מיסוי וכלכלה לקבל החלטה נגד כל החשודים בפרשה עד סוף אפריל 2021. החודש צפוי להתקיים השימוע האחרון בתיק, מיקי גנור, מי שחתם על הסכם עד מדינה וחזר בו. הנציב רוזן נדרש לעניין בעקבות תלונה על הימשכות ההליכים שהוגשה על-ידי התנועה לטוהר המידות.
"לא בלב קל הגעתי לכלל מסקנה כי גם אם יכול וניתן היה לקצר ההליכים ולקצוב סד זמנים קצר יותר לסנגורים ולגורמים מעורבים אחרים - עדיין יש לומר בקול ברור כי בנסיבות המיוחדות של הפרשה, שתוארו בהרחבה על-ידי פרקליט מיסוי וכלכלה, הימשכות ההליכים אינה נעוצה בשום פנים ואופן בשיקולים שהם חלילה פגומים, או בלתי סבירים, בניהול ההליכים על-ידי הפרקליטות.
"לא ניתן שלא להסכים לחלוטין כי על הפרקליטות לשאוף לצמצם ככל האפשר את משך טיפולה בתיקים פליליים ולהגיע במהירות וביעילות האפשרית להחלטה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת תיק. כפי שהיטבתם לציין בתלונתכם, הדבר נכון על אחת כמה וכמה בתיקים שעניינם בחשדות לעבירות חמורות, כגון עבירות שחיתות ביטחוניות בתיק מושא תלונתכם, אשר קיים אינטרס ציבורי מיוחד בקידום הטיפול בהם", כתב רוזן.
פרקליט מיסוי וכלכלה, עו"ד יוני תדמור, טען בתגובה לתלונה כי בנסיבות הקיימות משך זמן הטיפול סביר. תדמור פירט שורת נימוקים שהביאו למשך זמן הטיפול הארוך: מורכבות הפרשה, היקף חומר החקירה העצום ומגבלות מגפת הקורונה שהביאו לדחיות מועדי השימוע. עוד מפרט תדמור בתגובתו את משך הזמן הארוך שנדרש להסדיר את זכות העיון של הסנגורים במסמכים החסויים, שהביאה לדחיית קיום השימועים.
בתלונה מציין תדמור כי קיימת חשודה נוספת בעניינה הוחלט על קיום שימוע, שהחשדות נגדה צדדיות לפרשה.
התנועה לטוהר המידות: "משיכת הזמן מזיקה לעניין עצמו"
עניינה של פרשת הצוללות וכלי השיט נוגעת לעבירות חמורות הנוגעות להצטיידות ביטחונית בעלת משמעת אסטרטגית למדינת ישראל, בהיקף כספי של מיליארדי שקלים.
בדצמבר 2019 הודיע היועמ"ש אביחי מנדלביט כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע של עו"ד דוד שמרון, בן-דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; אלוף (במיל') אליעזר מרום (צ'ייני) ,מפקד חיל הים לשעבר; מיקי גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל, ששימש עד מדינה וחזר בו; דוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר; מודי זנדברג, שר לשעבר; רמי טייב, יועץ פוליטי לשר יובל שטייניץ בתקופה הרלוונטית; וצחי ליבר, יועץ תקשורת.
בפברואר 2020 הודיע מנדלביט כי נשקלת העמדת לדין בכפוף לשימוע גם של המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר (מל"ל), אבריאל בר-יוסף; ושל מקורבו ואיש חיל הים לשעבר, שי ברוש.
"משיכת זמן בפרשה כה חמורה מזיקה לעניין עצמו ופוגעת באמון הציבור בתקינות הליכי קבלת ההחלטות. התנהלות זו מעלה חשש כבד כי החשש מפתיחת 'תיבת פנדורה', או דיון ציבורי פומבי שיתלווה ודאי להליך הפלילי, משפיע על קצב התקדמות העניינים בהליך", טענה התנועה לטוהר המידות באמצעות עו"ד אביה אלף ואלוף (במיל') יעקב אור.
בתלונה נטען כי העיכוב בקבלת ההחלטה משפיע גם על עבודתה של ועדת הבירור הממשלתית שהוקמה על-ידי שר הביטחון בני גנץ, בנימוק של הצורך להסדיר את עבודתה במקביל לקיומו של ההליך הפלילי. נוכח הסמכויות המוגבלות שהותיר מנדלבליט לוועדה, התפטרו כלל חבריה מתפקידם.
*** חזקת החפות: טרם התקבלה החלטה סופית בעניין העמדתם לדין של החשודים בפרשת הצוללות וכלי השיט, ועומדת להם חזקת החפות.