גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה אנחנו בכלל מתווכחים בעצם כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט?

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב מה למעשה עומד בבסיסה של המחלוקת? ● בניסיון לחזור לשאלת היסוד, גלובס פנה למומחי משפט ופוליטיקאים בולטים

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

אחד הוויכוחים הבוערים בחברה הישראלית הוא סביב עבודת מערכת המשפט. היועמ"ש, הפרקליטות, השופטים, כולם נמצאים בעין הסערה וכמעט לכל אחד יש עמדה, לרוב דיכוטומית ונחרצת - בעד מערכת המשפט ושימורה כפי שהיא היום, או נגדה ובעד לחולל בה שינויים עמוקים, גם פרסונאליים. העימות מתרחש בטוויטר, בפייסבוק, בתקשורת הממוסדת, בכנסת ובמרחב הציבורי ושותפים בו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואקדמיה וחלק גדול מהציבור.

o / צילום: כפיר זיו, רפי קוץ, ענבל מרמרי, רמי זרנגר, שלומי יו

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו מתווכחים ומתווכחים בלי לעצור רגע לחשוב מהו בעצם בסיס המחלוקת? על מה אנחנו מתווכחים כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט? בניסיון לחזור לשאלת היסוד הזו, פניתי לכמה מומחי משפט ופוליטיקאים בולטים בשאלה זהה, איך את.ה מגדיר.ה את המחלוקת סביב עבודתה של מערכת המשפט? הנה התשובות המעניינות והשונות:

פרופסור אמריטוס מנחם (מני) מאוטנר, מגדולי החוקרים באקדמיה בתחום המשפט, אומר כי המחלוקת היסודית שעומדת בבסיס של כמעט הכול בחיינו (וגם סביב עבודת מערכת המשפט, ח"מ) היא בין לאומיים לבין ליברלים. לדבריו, "הלאומיים מוכנים לוותר על עקרונותיו של המשפט הליברלי של המדינה, ובלבד שיתאפשר להם לקדם את היעדים הלאומיים שלהם. היעד העליון שלהם מזה חמישה עשורים הוא המשך ההחזקה בשטחי יהודה ושומרון, כדי לבסס בהם את ההתנחלויות. הליברלים מקדשים דבר אחר לגמרי: הזכויות הליברליות וההומניסטיות של בני האדם. הם לא רק מוכנים לוותר על היעדים הלאומיים האמורים; הם מבינים היטב שקידום היעדים הלאומיים חותר תחת החירויות הליברליות".

מידת ההתערבות

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, מגדיר את בסיס המחלוקת באופן שונה ומצומצם יותר: "עיקר הוויכוח מתמקד בשאלה עד כמה השופטים צריכים להתערב במעשי הממשלה והכנסת במישור המינהלי". לדבריו, "בעצם זה ויכוח בין גישה שמרנית מאוד שטוענת: אתם פקידים, אתם לא נבחרתם אתם לא יכולים להגיד לממשלה מה לעשות למעט כאשר מדובר בפגיעה בוטה בזכויות פרט מסוים ואל תתערבו לנו בשאלות של מדיניות כמו מיגון בתים בעוטף עזה או גיוס בחורי ישיבה. לעומת זאת, גישת השופטים היא שכאשר הממשלה פועלת בחוסר סמכות או באופן שסותר חוק - חובתנו להתערב". ניצן מציין ש"גם שופטים שמרנים יחסית כמרים נאור, אשר גרוניס ויורם דנציגר חושבים שצריך להתערב".

שר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, מראשי המבקרים של מערכת המשפט, הפנה אותנו לנאום שבו אמר, בין היתר, כי: "השאלה היא 'מי הוא האדון?' אנחנו סברנו לתומנו שהריבון בדמוקרטיה הוא הציבור אבל מכיוון שלא כל הציבור יכול לשבת בפרלמנט ולחוקק חוקים, הוא בוחר נציגים שיעשו זאת עבורו, חברי הכנסת והשרים. גילינו שלא היא". אוחנה מכוון לכך שהעימות הוא בשאלת היסוד, מי הריבון? מי שולט. לשיטתו, המשפטנים השתלטו על מוקדי הכוח, ויש להחזירו לנבחרי הציבור.

עניין סוציולוגי במהותו

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, השיבה באופן שונה. פלמור אומרת ש"הוויכוח המהותי מתקיים בתוך קבוצה מאוד קטנה, אליטיסטית". לדבריה, רוב הציבור לא שותף לוויכוח על הנושאים ה״גדולים", כגון סמכויות בית המשפט העליון, פסקת התגברות וכו׳.

פלמור אומרת ש"החוויה ה'רחבה' (של המחלוקת, ח"מ) היא הזדהות (של הציבור) עם העוול הפרסונלי מידו של הממסד המשפטי. בין אם כתוצאה של חוויה אישית, אנשים שמצאו את עצמם או את בני משפחתם בבית משפט לתעבורה/בית הדין לעבודה/בהליך אזרחי או הכי גרוע- פלילי, וחוו את המערכת כמנוכרת, שטחית, איטית (עינוי דין פשוטו כמשמעו) או מהזדהות רגשית עם דמות ציבורית הקרובה לליבם שמתווכת את העוולות הנגרמות לה (השר אריה דרעי בשנות ה-90, ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות)".

ובמלים אחרות, פלמור מזהה את המחלוקת כעניין שהוא הרבה פחות עקרוני והרבה יותר אישי ואמוציונלי. היא סבורה כי עיקר המחלוקת הוא עקב חוויות אישיות קשות של הציבור, או עקב הזדהות עם טענות של מנהיגים פוליטיים לעוול שגורמת להם המערכת. בנקודה הזאת צריך לומר שאין שום ספק שחקירותיו ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והביקורת החריפה, הבוטה ולעתים השקרית של נתניהו על היועמ"ש ועל הפרקליטות, החריפו את המחלוקת שעליה אנחנו מדברים והעצימו מאוד את הניכור וחוסר האמון של חלקים בציבור כלפי מערכת המשפט.

יפעת ביטון, פרופסור למשפטים ונשיאת המכללה האקדמית "אחווה", אומרת ש"המחלוקת היא על התפיסה הערכית של ליברליזם כחזות 'הטוב', וערכים מסורתיים יותר כחזות 'הרע'". זוהי תשובה שדומה לאלו של מאוטנר וגלאון. ואולם, קצת בדומה לפלמור, גם המבט של ביטון על הסוגיה הוא הרבה יותר סוציולוגי. לדבריה, "לזה תוסיף את 'שופטים לבנים, נאשמים שחורים', ואתה מקבל כאן מאבק פוליטי לגמרי. זה יסוד מרכזי של שאלת הלגיטימציה והאמון הציבורי בעיניי כיום". ביטון מכוונת לתפיסה (לאו דווקא נכונה) שהתפשטה במקומותינו לפיה השופטים שייכים לאיזושהי אליטה אשכנזית, לבנה, ישנה, שמקימה עליהם לא מעט שונאים שאינם שייכים לאותו מחנה.

בג"ץ או גם מעבר לו?

התשובה של יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, דומה במידת מה לתשובה שנתן פרופ' מאוטנר אך היא פוליטית יותר. גלאון אומרת ש"יש קבוצה בחברה הישראלית, ששמה לה למטרה להכחיד כל זכר לליברליות, ובעיקר לתפיסה שדמוקרטיה היא שיטת המשטר הרצויה בישראל". לדבריה, "עם כל הביקורת על התנהלות בג"ץ במה שקשור להגנה על זכויות האדם בשטחים, בג"ץ נותר המעוז האחרון להגנה על שלטון החוק וזכויות האדם מפני כנסת וממשלה מתלהמת".

גלאון אומרת, כי "בג"ץ הוקם כמנגנון לריסון הרוב, כאשר זה חוצה את הקווים האדומים שהוא עצמו קבע, עכשיו מציעים שרים וחברי כנסת לסלק את חגורת הבטיחות הזאת. הפלורליזם מאיים על האנשים האלו. הקביעה, שכל בני האדם שווים, מנוגדת ניגוד חריף לתפיסת העליונות הגזעית היהודית. הטענה שיהודים וערבים יכולים לחיות בשלום, זה בצד זה, היא דבר כפירה בציווי הגירוש והרדיפה, שעל פיו הם חיים".

ואילו שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, השיבה שהמחלוקת היא "על הסמכויות של בג"ץ, על אופן השימוש של הפרקליטות בכוח שלה, ועל מידת ההתערבות של היועצים המשפטיים לממשלה". כלומר, בשונה מניצן למשל, או גלאון, שלתפיסתם העימות הוא בעיקר סביב סמכויות בג"ץ, שקד רואה במחלוקת כרחבה יותר וכוללת גם את עבודתה של מערכת התביעה. זו שניצן הגיע ממנה.

השונות באופן שבו רואים מאוטנר, ניצן, ביטון, אוחנה, פלמור, גלאון ושקד את בסיס המחלוקת סביב עבודת מערכת המשפט, היא לא מקרית והיא כמובן הגיונית ולגיטימית. השאלה היא, מה עושים עם זה? נדמה לי שכדי שהוויכוח הציבורי הסוער בין מבקרי מערכת המשפט ושונאיה ששואפים להחליש את כוחה, לבין מי שמגן עליה ומבקש לשמר אותה כפי שהיא היום, יהיה מועיל ופרודוקטיבי, ראוי קודם כל לנסות להגיע להסכמה על השאלה - על מה בעצם אנחנו מתווכחים?

עוד כתבות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל הודיע כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

אזעקות נוספות במרכז; 16 פצועים במטח הקודם

אישה אחת במצב אנוש, 2 במצב קשה, צה"ל בגל תקיפות באיראן ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת