גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הפוליטיקאים הישראלים לא מתעניינים באקלים וסביבה?

בניגוד למקובל באירופה ובארה"ב, בישראל המפלגות לא נוהגות להציב את נושא האקלים בראש סדר היום, גם אם הוא מוזכר במצע שלהן ● פחות מחודש לבחירות, גלובס בודק מה מציעים הפוליטיקאים, ומציג סקר חדש המגלה עד כמה המצביעים שלהם באמת מתעניינים בנושא האקולוגי

אסון הזפת ליד קיסריה / צילום: שאול גולדשטיין, רשות הטבע והגנים, עידו פרי
אסון הזפת ליד קיסריה / צילום: שאול גולדשטיין, רשות הטבע והגנים, עידו פרי

בעוד כחודש ייגש הציבור לקלפיות ויבחר את נציגיו. במערכת הבחירות מרבים הפוליטיקאים לדבר על קורונה, התאוששות כלכלית, נושאי דת ומדינה וגם ביטחון. נושא אחד נותר כמעט דומם בין סיעות הבית, עם מעט מאוד נציגים פוטנציאליים המתכוונים לעבוד עבורו מסביב לשעון: המשבר האקלימי והאקולוגי, על היבטיו הכלכליים והסביבתיים. האם הפוליטיקאים משקפים בהתעלמותם את עמדות הציבור? סקר חדש מגלה שלא.

במכון הישראלי לדמוקרטיה בדקו את עמדות הציבור בנושא משבר האקלים בסקר המתפרסם כאן לראשונה, וגילו שהציבור דווקא מגלה עניין רב בנושאי סביבה. לפי הסקר, 44% מהציבור בישראל מתייחסים במידה רבה עד רבה מאוד לעמדות המפלגות בנושאי סביבה בבואם להחליט עבור מי להצביע, מהם כ-29% במידה רבה וכ-15% במידה רבה מאוד. 34% מייחסים לכך חשיבות במידה מועטה, ורק 15% כלל לא מייחסים לכך חשיבות.

המודעות לנושא אינה סימטרית על פני המפה הפוליטית. ניכר כי המשיבים המשייכים עצמם למחנה השמאל או למחנה המרכז מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה. בהתאם לכך, 52% מהמשיבים המשייכים את עצמם לשמאל הפוליטי, ו-51% מהמשיבים המשייכים עצמם למרכז הפוליטי, מייחסים בהצבעתם למפלגה חשיבות לנושאי סביבה במידה רבה עד רבה מאוד. לעומתם, רק 41% מהמשיבים המשייכים עצמם לימין הפוליטי מייחסים חשיבות רבה עד רבה מאוד לנושאי סביבה בבואם להצביע, ו-38% מהמשיבים לא ידעו או סירבו לשייך עצמם למחנה פוליטי מוגדר.

יהודים שאינם חרדים וערבים מייחסים יותר חשיבות לעמדות בנושאי סביבה בבואם להצביע בבחירות מחרדים (46% ו-45% בהתאמה מתייחסים חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד, לעומת רק 23% מהמשיבים החרדים). רק 10% מהיהודים הלא חרדים כלל לא מייחסים חשיבות לנושא זה בהצבעתם, לעומת 19% מהערבים ו-50% מהחרדים.

לנער את המנהיגים

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה שתוצאות הסקר הן קריאת השכמה לפוליטיקאים בנושא משבר האקלים. לדבריה, "הפוליטיקאים ניזונים מהציבור, הם מתאימים את עצמם. אם לציבור אכפת, צריך לתת לזה במה. זה צריך להשתקף גם בתקשורת, כי כך יגבר העיסוק של הפוליטיקאים בנושא. למרות שהציבור עדיין מודאג יותר מהמצב הכלכלי והביטחוני, אנחנו רואים בסקרים שלנו שהוא גם מוכן לעשות פעולות אקטיביות בחייו האישיים כדי לשמור על הסביבה, ולפעול נגד משבר האקלים. זה מסר לפוליטיקאים".

זפת שנאספה בחוף על ידי מתנדב / צילום: שאול גולדשטיין, רשות הטבע והגנים, עידו פרי

במילים אחרות, אבירם ניצן אומרת שהפוליטיקאים זקוקים ל'ניעור' הגון. במערכת הבחירות הנוכחית קמה התארגנות שהחליטה לעשות בדיוק את זה: יותר מ-300 מתנדבים מקדישים מזמנים כדי 'לנדנד' לפוליטיקאים, להסביר להם את חשיבות הנושא, לחלץ מהם הבטחות, ואפילו ללמד אותם מושגי יסוד בתחום. יוזמת "בוחרים ירוק" מאגדת גם בני נוער, שבתקופת הסגרים דרשו זכות דיבור בדיוני ועדות הכנסת שהתנהלו בזום, ואולי אפילו גרמו לפוליטיקאים 'להתכווץ' בכיסא כשהם מקשיבים לנערה שמכירה חלק מהנושאים הנדונים טוב יותר מהם.

ממש לאחרונה סיפר ח"כ יאיר לפיד כמה הופתע מהעניין הציבורי. "משהו מוזר קורה לגבי האקלים", כתב בדף הפייסבוק שלו. "ערב ערב אני עושה מפגשי זום רבי משתתפים. המבוגרים שואלים על פוליטיקה, דת ומדינה, על הכלכלה. הצעירים שואלים על משבר האקלים שאלות רציניות ומבוססות ידע. יותר משאני עונה להם, אני לומד מהם. הפוליטיקה הישראלית, כהרגלה, מפספסת מהפכה. יש פה דור שמזועזע ממה שעוללנו לכדור הארץ, ודורש שנתחיל לתקן את הנזק. זה לא שפוי שאנחנו לא עוסקים בזה".

ואכן, מאז מרבה לפיד לעסוק בנושא, ואף הכניס אותו לליבת הקמפיין שלו. מהצהרות מפורשות וקריאה למי ש'נוחר בבוז' להבין שהוא מיושן, ועד למצע מפורט הכולל יעדים בתחומי האנרגיה המתחדשת, כלכלה מעגלית, תחבורה והתחדשות עירונית, לצד תוכנית פעולה בהשקעה של 6 מיליארד שקל במנועי צמיחה סביבתיים.

חשוב מכך, ברשימה של לפיד יש נציג שמשבר האקלים הוא נושא הדגל שלו, והוא מחויב לעסוק בו בכנסת הבאה - ח"כ יוראי להב הרצנו, מספר 14 ברשימה. למרבית האכזבה, להב הרצנו נחשב לשחקן ספסל אחורי - הוא לא יהיה שר וגם לא יו"ר ועדה בכנסת הבאה, ויכולת ההשפעה שלו תהיה מוגבלת.

המכחישים והמתעלמים

מהי עמדת יתר המפלגות? מרביתן התייחסו לאסון הזפת המתוקשר, אבל זה החלק הקל. לכתוב מצע - זה קצת יותר מסובך. להציב במקום משמעותי ברשימה נציג שמתחייב לפעול מסביב לשעון בנושא? משימה קשה. נעזרנו ביוזמת "בוחרים ירוק" כדי לבדוק את הנושא.

למפלגת הליכוד אין מצע, התחייבויות או התייחסות לנושא משבר האקלים, אך יש לה נציגה שמרבה להתבטא בנושא משבר האקלים ולהביע מחויבות אישית, ולא רק מיניסטריאלית - גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה.

במערכות הבחירות הקודמות, בימינה שחררו לאוויר סרטון המכחיש את משבר האקלים, וכעת לא מתייחסים לנושא באופן רשמי. המפלגה איננה משתפת פעולה עם 'בוחרים ירוק', ואף מתעלמת מנוער האקלים. כשבנט נשאל על הנושא בכנסים, הוא מתייחס להשקעה בפתרונות בזירת הקלינטק וההייטק.

המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, לא עוסקות בנושא ברמה הצהרתית בשלב זה.

מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער כתבה מצע מפורט בנושא, שבמסגרתו מתחייבים שם לעבור ל-95% אנרגיה מתחדשת עד 2050, ולעמוד ביעד של 95% רכבים חשמליים עד 2030. עוד מדברים שם על עידוד מיחזור וצמצום הטמנה, קידום תוכנית להעתקת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ועוד.

בפרונט ניצבים שרן השכל וזאב אלקין, שכהונתו כשר להגנת הסביבה הייתה שנויה במחלוקת, וכללה גם מריבות מתוקשרות עם חלק מהארגונים. למפלגה עצמה אין נציג שמתחייב להפוך את הנושא לדגל, ולעסוק בו באופן בלעדי בכנסת הבאה.

בישראל ביתנו לא התייחסו לנושא עד כה - זה אינו נושא דגל של המפלגה. יחד עם זאת, 'בוחרים ירוק' נמצאים בקשר עם אלכס קושניר, מספר 3 ברשימה, שמביע עניין בנושא, ונעזר בארגוני הסביבה כדי ללמוד אותו לעומק. לאחרונה הזכיר היו"ר אביגדור ליברמן בראיון את נושא הסביבה כאחד מאתגרי המשק הישראלי. מעבר לכך, למפלגה אין התחייבויות והצהרות בנושא.

התעלמות בקמפיינים

דווקא ממפלגות השמאל, שלפי המכון הישראלי לדמוקרטיה הבוחרים שלהן מייחסים חשיבות יתרה לנושא, לא מציבות אותו בפרונט של הקמפיינים או בלב העשייה.

המצע של מפלגת העבודה נמצא בשלבי כתיבה, אך היא מתחייבת לשים בו דגש על משבר האקלים ומדיניות סביבתית מתקדמת. עם זאת, אין לה נציג שמתחייב להקדיש בכנסת את מלוא זמנו לעיסוק בנושא. ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר המפלגה, מתכוונת להוביל את הנושא בעצמה, אך ספק אם תוכל לקדם אותו באופן משמעותי כאשר העומס עליה רב וישנם נושאים הנחשבים דחופים יותר באופן מסורתי.

למרצ יש את המצע המפורט והמעמיק ביותר בנושא, אם כי המבחן יהיה בשטח. המצע כולל התייחסות לשטחים פתוחים ומדיניות תכנון, הטמעת תפיסות קיימות בהליכי קבלת החלטות, חלוקה הוגנת של נכסי טבע לרבות שיעורי מס מוגדלים לחברות העוסקות בניצול משאבי טבע, הצמדת תקינת פליטות לאיחוד האירופי, זכויות בעלי חיים ואיפוס פליטות הפחמן עד 2050. עם זאת, הנושא אינו בא לידי ביטוי בקמפיינים של מרצ, ויו"ר המפלגה, ח"כ ניצן הורביץ, לא מציב אותו בפרונט.

לרשימה המשותפת אין כרגע מצע בנושא, אך ח"כ סונדוס סאלח עוסקת בו.

במרכז, מפלגת כחול לבן איבדה את הנכס הגדול ביותר שלה ושל התנועה הסביבתית בכנסת: מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים והסביבה. חיימוביץ' הייתה הנציגה היחידה שהגיעה לכנסת מתוך אג'נדה סביבתית, ותבלוט בחסרונה בכנסת הבאה. למפלגה יש מצע בנושא, אך הנציג שלה שעוסק בתחום - ד"ר אלון טל - במקום לא ריאלי.

היו"ר בני גנץ לא התבטא בנושא פומבית עד כה, וזה אינו חלק מהקמפיין המפלגתי. "כשחיימוביץ' עזבה, הם לא אימצו את הנושא לליבם, וגם איבדו הרבה קולות של התנועה הסביבתית שהצביעה לכחול לבן בקולות רבים בזכותה", אומר ויקטור וייס, העומד בראש יוזמת 'בוחרים ירוק'.

וייס, כרבים בתנועה הסביבתית, מדגיש שהתחייבויות ומצעים בתחום הם חשובים, אך המבחן האמיתי יהיה בכנסת. לדבריו, "במערכת הבחירות הנוכחית אנחנו רואים שהנושאים הסביבתיים הם כבר לא עניין רק למפלגות שמאל, וזה מעודד. בהרבה מובנים, מדובר ב'קולות על הרצפה'.

"לפי בדיקה שלנו, הכוח האלקטורלי של אנשים שהנושא חשוב להם כהארד קור הוא 3 מנדטים. אלו קולות צפים, שעד עכשיו הצביעו לנציגים הסביבתיים. בקרוב תהיה לנו הזדמנות לבחון את רצינות ההצהרות המפלגתיות, כאשר יהיה צורך לאשר את החלטת הממשלה בנושא המעבר למשק דל פחמן, הכולל יעדים להפחתת פליטות, אנרגיה מתחדשת, תחבורה ופסולת".

בארגון אדם טבע ודין לא מסתפקים בהצהרות הפוליטיקאים, וקוראים לציבור להצביע אך ורק למועמד שמתחייב לקדם חוק אקלים לישראל. "רק חוק יהיה עמיד בפני תהפוכות פוליטיות ויחייב את כל הקשת הפוליטית. הוא גם ייצר מסגרת ויעדים לכלל משרדי הממשלה, כך שישראל תפעל לצמצום פליטות גזי החממה", אומר מנכ"ל הארגון, עמית ברכה. "מכיוון שאפילו החלטות ממשלה תקועות ואינן מיושמות, יש צורך דחוף בחוק אקלים שאותו אנחנו מנסחים בימים אלה עם המשרד להגנת הסביבה".

קודם ביטחון וכלכלה

למרות שבשטח בישראל ישנו נוער שמחויב לנושא ומציף את חברי הכנסת בבקשות ובשאלות, הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה גילה תמונת מצב אחרת בקרב שכבות הגיל המבוגרות יותר.

בניגוד למגמה העולמית, שבה צעירים מגלים עניין גבוה יותר במשבר האקלים, בישראל המצב הפוך. בני 65 ומעלה מייחסים חשיבות גבוהה מהממוצע לנושאי סביבה בבחירתם לאיזו מפלגה להצביע (55% מהם מתייחסים לכך חשיבות במידה רבה עד רבה מאוד). מנגד, בני 35-44 מייחסים חשיבות נמוכה מהממוצע לנושאים אלו בהצבעתם בבחירות (32% מהם בלבד מתייחסים לכך במידה רבה עד רבה מאוד).

מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה נתון נוסף שאיננו מעודד: למרות העניין הציבורי הרב, רק 1.5% ציינו כי נושא הסביבה הוא החשוב ביותר בהחלטתם, כאשר עמדות מפלגתיות בנושאי כלכלה הן הגורם החשוב ביותר לציבור (29%).

איך מסבירים את הפער? לפי אבירם ניצן, "נושאי ביטחון וכלכלה תמיד דורגו לפני סביבה. אם תל אביב הייתה עכשיו מוצפת בגלל עליית פני הים, אנשים היו מצביעים ברגליים ובוחרים בסביבתי. האתגר הוא לגרום לציבור ולפוליטיקאים להבין שמשבר האקלים הוא המשבר הבא שיביא למשברים כלכליים וחברתיים ולאיומים ביטחוניים חדשים".

ללמוד מג'ו ביידן: צוות האקלים הגדול ביותר אי פעם בבית הלבן

למרות ההתעוררות החלקית במפלגות בנוגע למצע סביבתי, ישראל עדיין נותרת מאחור הרחק מאחור בהשוואה לעולם, במעשים כמו גם בדיבורים. אם בשלב זה קשה למנות על יד אחת את מספר חברי הכנסת שמתחייבים להקדיש את מלוא או עיקר זמנם לנושא, באירופה לאורך שנים רבות ישנן מפלגות ירוקות בפרלמנטים. ב-2019 חל מעין מפץ, כאשר הפרלמנט האירופי נשטף במה שכונה אז 'אפקט גרטה'. על גלי מחאת האקלים שבראשה עומדת הנערה השוודית גרטה טונברג, העניין הציבורי בנושא גבר, והמפלגה הירוקה הגדילה את כוחה בכמעט 50% ועלתה ל-75 מושבים בפרלמנט.

גם בארה"ב חל שינוי משמעותי. אם הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, העדיף להכחיש את משבר אקלים, ביטל חוקים סביבתיים רבים ויצא מהסכם פריז, הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נכנס לבית הלבן עם צוות האקלים הגדול ביותר שמונה אי פעם במדינה.

ביידן מינה צאר אקלים (ג'ון קארי), חזר להסכם האקלים וביום השבעתו החזיר בבליץ מהיר תקנות סביבתיות רבות. כלומר, הוא החל לממש במהירות מרשימה את הבטחות הבחירות שלו. לאורך הקמפיין, הוא וסגניתו, קמלה האריס, חזרו שוב ושוב על הבטחות והתחייבויות נחושות בתחום.

אחד המנועים המשמעותיים לכך היה הדרישה שעלתה מהשטח. תנועת אקלים צעירה בשם "תנועת הזריחה", הצליחה לדחוף צעירים רבים בעלי אג'נדה סביבתית להצביע לביידן. לפי הגרדיאן, התנועה דחפה לקלפיות 3.5 מיליון תושבים במדינות מתנדנדות, וכעת חבריה אומרים: "סיפקנו את הסחורה עבור ביידן, עכשיו עליו לספק את הסחורה עבורנו".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אילוסטרציה: Shutterstock

בצל ההסלמה: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט; מחירי הנפט והזהב מזנקים

המשקיעים בעולם בורחים מסיכון ומחפשים נכסי חוף מבטחים ● מחירי הנפט זינקו בפתיחת המסחר ב-13% לפני שנרגעו מעט ● הזהב נסחר במעל 5,300 דולר ● הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם ● מניות חברות התעופה מובילות את הירידות באסיה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה