גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח משרד רה"מ: גופי התכנון והתשתיות פועלים בחוסר תיאום ובחוסר ידע

זו המציאות של אי שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בכל הקשור לתשתיות ולתכנון ובנייה: המידע לנושאי תכנון מפוזר בין מינהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י, רשויות החשמל, המים והגז וכן הלאה ● אתמול הוחלט להקים צוות לגיבוש מדיניות ליצירת שיתוף כל המידע

בנייה באזור החדש יבנה הירוקה / צילום: אסף מרדכי
בנייה באזור החדש יבנה הירוקה / צילום: אסף מרדכי

משרדי הממשלה הפועלים בתחומי התכנון והבנייה עושים זאת ללא שיתופי פעולה, על סמך מידע חלקי ולא מעודכן, ותוך שימוש בפלטפורמות מידע שאינן "מדברות" זו עם זו. תמונה עגומה זו עולה מדוח שהוציא צוות של אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. הדוח שימש כרקע להחלטת הממשלה אתמול להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד ראש הממשלה, לגיבוש מדיניות ליצירת שיתוף כל המידע הממשלתי הנוגע לתכנון ובנייה ותשתיות, כדי לייעל את התכנון ולהאיץ הליכי רישוי והסרת חסמים.

המציאות של אי שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בכל הקשור לתשתיות ולתכנון ובנייה, מוכרת לכל העוסקים בתחומים הללו. המידע הרלוונטי לנושאי תכנון מפוזר בין משרדי הממשלה השונים: מינהל התכנון מחזיק בכל המידע התכנוני ברמה הארצית, המחוזית והמקומית; משרד הבינוי והשיכון מחזיק בהיקף רחב של נתונים אודות הפרויקטים שהוא מקדם; רמ"י מקדמת פרויקטים של בינוי במקרקעין שהיא מנהלת ומחזיקה אף היא במידע שנדרש לפעילותה; רשויות החשמל, המים והגז, חברות ממשלתיות כמו חברת חשמל, מקורות, נת"ע, מחזיקות אף הן במידעים שקשורים לפעילויות שלהם.

כיום ישנם פה ושם שיתופי פעולה בין גורמים ממשלתיים שונים, אך אלה אינם על בסיס קבוע ויציב. מינהל הדיור שהקים שר האוצר לשעבר משה כחלון הצליח לקדם את שיתופי הפעולה הבין-משרדיים במידה מסוימת ואולם מאז פורק, הדברים שבו לאחור. "שיתופי מידע מוצלחים שכבר פועלים בין גופי הממשלה פעמים רבות אינם מוסדרים מבחינת תוכן, היקף וזמנים משרדיים, והם פרי של יוזמת גורמי המקצוע אשר אין ערובה להימשכותה התקינה לאורך שנים", נכתב בדוח.

ואולם בדיקה מקיפה שנערכה על ידי הצוות, בראשותו עמד סמנכ"ל פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, ליאור פרבר, הראתה כי הבעיות אינן נעוצות רק בהעדר שיתוף פעולה בין הגורמים השונים. פעמים רבות נמצא, כי מידע רב שאמור היה להיות בידי המשרדים והגופים הממונים - לא קיים במציאות, מה שגורם לבעיות בהשגתו, גם אם קיים רצון טוב בין כל הגורמים.

כך למשל, תוכניות לבנייה למגורים אושרו במוסדות התכנון השונים לאורך השנים, אך עבור רובן לא ידוע סטטוס המימוש, לעתים בגלל עניין טכני כמו חוסר עקביות במספור התוכנית; תהליכי הרישוי בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה מתקיימים במספר מערכות: מערכת ניהול ועדה, מערכת "תכנון זמין" (המכונה גם מערכת מבא"ת - מבנה אחיד לתוכניות) ומערכת "רישוי זמין". נמצא, כי במערכת רישוי זמין מתקיים דיווח בחסר, בשלבים המתקדמים של מתן היתר בנייה. כך למשל מצא אגף בקרת ועדות מקומיות במינהל התכנון, כי במחצית הראשונה של 2020 נמצאו במערכת רישוי זמין 15.8 אלף בקשות להיתר בתחילת הדרך, כ-85% מדיווחי הוועדות למינהל התכנון, לפיהן הוגשו 18.5 אלף בקשות; בשלב הסופי של ההיתרים גדלו הפערים ועל פי מערכת רישוי זמין הופקו כ-7.3 היתרי בנייה שמהווים כשני שלישים מסך ההיתרים שהופקו על ידי הוועדות המקומיות באותה תקופה (11 אלף במספר).

באחרונה עלה לסדר היום הציבורי עניין שטחי התעסוקה העודפים שאושרו לאורך השנים במדינה, שזו תקלה תכנונית חמורה ברמה הארצית. באם למשרד הכלכלה היה מספיק מידע על תוכניות תעסוקה ואזורי תעשייה, יתכן שלפחות חלק מהתוכניות שאושרו היו נמנעות. ואולם הצוות של פרבר מצא, כי המידע הקיים כיום במשרד הכלכלה והתעשייה הוא "חלקי מאוד", כהגדרתו, "אינו נוגע לכלל מחוזות הארץ, אלא בעיקר לאזורי תעשייה מסוימים הנמצאים בטיפול המשרד במחוזות צפון, דרום ויו"ש. המידע המדובר הקיים הוא חלקי ביותר, ובבדיקה מדגמית שנערכה לאחרונה התגלה פער בין המצב בפועל לבין נתוני המשרד".

התוצאה: גם כשקיים שיתוף מידע מסוימים בין המשרדים והגופים הממשלתיים בתחומי התכנון, הבנייה והתשתיות "לא פעם המידע הנמסר מוגבל בהיקפו ואינו מספק עבור תכנון איכותי לטווח הזמן הקרוב, ובמיוחד לטווח הבינוני והארוך. במקרים כאלה, נאלץ המשרד או גוף התשתית להישען על מידע חלקי או בעל ודאות נמוכה יותר", נכתב במסמך.

הצוות מצא עוד, כי ליקויים אחרים בנוהלי עבודה הקיימים כיום בין המשרדים והגופים השונים הפועלים בתחומי התכנון הבנייה והתשתיות הם היעדר קישוריות בין מאגרי המידע שלהם, היעדר אחידות במושגים ובקטגוריות המקצועיות, עקב ריבוי הדיסציפלינות המעורבות בתחומים הללו.

"שיעורי בית" על משרדים ממשלתיים

כדי לשפר את המצב העגום, הוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל צחי ברוורמן את ההצעה, שכאמור, התקבלה אתמול בערב, כאשר הממשלה אישרה את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות בראשות משרדו לגיבוש מדיניות בעניין איגום ושיתוף כלל המידע הממשלתי הנוגע לתכנון בנייה ותשתיות. הצוות יכלול נציגים מאגף התקציבים, ממשרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד האנרגיה מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, רמ"י, מפ"י (המרכז למיפוי ישראל) ומינהל התכנון.

הצוות יצטרך לגבש מסמך מיפוי של כלל מקורות המידע הזמינים במשרדי הממשלה והגופים השונים, היקפי הנתונים, מידת עדכונם, שמירתם וניהולם ועוד ולגבש המלצות אופרטיביות לפלטפורמות טכנולוגיות ולנוהלי עבודה בין ארגוניים שקשורים בשיתוף המידע.

כמו כן הוטלו "שיעורי בית" על משרדים ממשלתיים, שהם עצמם יכולים לרמז על היקפי המידע החסר בתחום: מפ"י, מינהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה יערכו זיהוי ובחינה של היקפי מימוש העסקאות, התחלות בנייה וסיום בנייה בתוכניות למגורים, בהתחדשות עירונית ובתוכניות לתעסוקה ולתעשייה שאושרו עד 2019 ויפרסמו את ממצאי הבחינה שלהם עד לסוף מאי השנה; משרד השיכון והבינוי, רמ"י והרשות להתחדשות עירונית יגבשו תחזית מימוש לתוכניות מאושרות למגורים מעל ל-500 יחידות דיור; רמ"י תפרסם תחזית עסקאות בקרקעות שתשווק, ומשרד השיכון יפרסם חזית להיקפי התחלות בנייה והוצאת היתרי בנייה בהתחדשות עירונית. ולבסוף, יוציא המשרד תחזית לאכלוס דירות ב-5 השנים הקרובות.

המועצה הלאומית לכלכלה תעדכן בתוך 150 יום את התחזיות הדמוגרפיות בחלוקה למחוזות בתוכנית האסטרטגית לדיור 2040 לשנת 2050. "תחזיות אלה יהוו בסיס לעבודת משרדי הממשלה ויחידות הסמך בתכנון והקמת תשתיות", נאמר בהצעת ההחלטה.

בהמשך לממצאים המטרידים על העדר מידע של משרד הכלכלה על התחום שעליו הוא אמון, הוטל על המשרד לגבש הערכות מימוש משוער של תוכניות מאושרות לשטחי תעסוקה אזוריים.

ולבסוף הוחלט גם לפנות לכל הגורמים הממשלתיים להגיש המלצות לתוכנית לייעול תהליכי רישוי לבנייה.

כל הדברים הללו, שמשלבים אסטרטגיה ארוכת-טווח עם פתרונות לטווח הקצר, יקדמו - כך מקווים במשרד ראש הממשלה - את טיוב הרגולציה, הפחתת הבירוקרטיה וייעול תהליך מתן היתרי הבנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב באומרו כי "אני מברך על התוכנית הזו שתקדם את השיתוף והתיאום בין כלל הגופים העוסקים בתחומי התכנון והבינוי. דבר זה יביא להתייעלות הכרחית של התהליכים ולהפחתת רגולציה. אחד הדברים החשובים שמשרד ראש הממשלה בראשותי מקדם, הוא תחום הפחתת הרגולציה. זה דבר שחשוב לנו מאוד להוביל גם כחלק מהתכניות הכלכליות ובכלל".

ואולם העובדה היא שלפחות חלק מהדברים הללו היו ידועים עוד ב-2017, כשהממשלה החליטה על התוכנית האסטרטגית ישראל 2040. מסיבות לא ברורות הם לא קודמו עד היום. סביר להניח כי חוסר היציבות השלטוני מאז סוף 2018, שינויי סדרי העדיפויות בכל הקושר לתכנון ובנייה, כפי שבאו לידי ביטוי בפירוק "ארגז הכלים" ומטה הדיור של כחלון, ומגפת הקורונה - הם בין הסיבות לעיכובים במימוש הדברים.

תהייה אחרת היא לגבי יכולת של המשרדים השונים לעמוד בלוחות הזמנים שהוצבו להם, במיוחד על רקע הבחירות הקרבות, שאחריהן לא ברור כלל אם הקיפאון התפקודי של הממשלה יופשר.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה