נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
לקראת הפתיחה המחודשת והצפויה של שדה התעופה בן גוריון, האם זהו דווקא הזמן לשריין חופשה עתידית במחיר משתלם? חברות התעופה ממש רוצות שנחזור לטוס והן עושות את זה דרך המחיר. האם משתלם להזמין חופשה עכשיו, והאם החברות שבינתיים מעמיסות על עצמן הלוואות יוכלו להמשיך להציע טיסות במחירי הפסד?
לפני מספר שבועות הציעה חברת הלואו קוסט ההונגרית וויז אייר טיסה מיוון (מאתונה או מסלוניקי) לאבו דאבי ב-0.19 אירו לכיוון. המחיר, כלומר הגימיק היה תקף ליומיים וכצפוי המלאי אזל במהרה. לוויז אייר יש האב (בסיס) באבו דאבי עם שלושה מטוסים, והממשלה המקומית מחזיקה ב-51% מהחברה.
כמה ימים לאחר מכן הכריזה וייז אייר על השקת קו לתל אביב. המחיר ההתחלתי לטיסה עמד על 49 שקל לחברי מועדון, ומ-89 שקל לכלל הנוסעים (כולל תיק יד בלבד), כך שבמחיר של ארוחה עסקית אפשר גם לטוס. המגמה יצאה מגבולות הלואו קוסט כשטורקיש איירליינס הציעה 40% על טיסות לכלל יעדיה. גם המבצע הזה היה תקף עבור מהירי החלטה, וכך יכלה טורקיש להזרים כסף לקופתה בזמן שתנועת הנוסעים עדיין רחוקה מימי השגרה.
"בשנה-שנתיים הקרובות המגמה של מחירים מוזלים תימשך", אומרת אורלי פלג-מזרחי, מנהלת פיתוח עסקי בסטארט-אפ Fetcherr, שפיתח מערכות תמחור וחיזוי ביקושים בענף התעופה. לדבריה, "חברות הלואו קוסט, שנכנסו למשבר יחסית חזקות בזכות ההתנהלות הרזה שלהן, יוכלו להמשיך להציע מחירים זולים ולככב. ואילו חברות הלגאסי (חברות תעופה מסורתיות), שנושאות על גבן מנגנוני התנהלות מגושמים, לא יוכלו להמשיך במתודה שלהן. הן יצטרכו למצוא את הדרך להציע מחירים תחרותיים".
פלג-מזרחי מזכירה כי "גם אם וויז אייר תציע טיסה בכמה סנטים או שקלים, בפועל הנוסע ישלם גם 100 דולר ויותר - על כבודה, הושבה וכד'. למי שיש כסף בקופה (באופן יחסי) דוגמת חברות הלואו קוסט, מחירים זולים יאפשרו להגדיל את נתח השוק. חברות הלגאסי נמצאות במלכוד, שבו מצד אחד הן ירצו להגדיל את ההכנסות, ומצד שני לא יוכלו לשחוק את המחירים עד כדי פגיעה במותג או במוניטין".
הענף צריך ריסטארט
גם מומחה התעופה והתיירות יוסי פישר סבור שגרף המחירים ישקף ירידה, אלא שלדבריו זו תגובה שתהיה בסבסוד ממשלתי. "התיירות העולמית נמצאת היום 30 שנה לאחור עם צניחה של 75% במספר התיירים שטיילו במדינות אחרות. זה ענף שצריך לעשות ריסטארט. בתרחיש אופטימי, המספר של 1.45 מיליארד תיירים ב-2019 יחזור תוך שנתיים וחצי, ובתרחיש פחות אופטימי תוך ארבע שנים.
"מחירי הטיסות הם חלק בלתי נפרד מהצורך בהתנעת התיירות, והטיסות יהיו זולות כדי שמדינות יוכלו להחיות את התיירות. לציבור יש היום פחות כסף, ופחות כסף משמעו נסיעות ליעדים קרובים. בתוך כך, קצב ההתחסנות בעולם הוא איטי, ולכן התיירות תהיה מקומית וקרובה לבית. אלא שחברות התעופה לא יוכלו לאפשר לעצמן להשאיר את המטוסים שלהן עומדים על הקרקע. גם חברות הליסינג, שרוב הצי העולמי בבעלותן, דוחפות אותן כשהן רוצות לראות מטוסים פעילים".
במחקר שערך בנק אוף אמריקה ושהתפרסם באחרונה במדור זה, התחזית היא שמחירי הטיסות ב-2021 יהיו נמוכים ב-12% ביחס למחירי 2019, זאת על אף הצפי להתייקרות במחירי הדלק. הכול כדי שמדינות יקלו על כניסת תיירים, והביקוש לטוס יעלה.
מטוסים עובדים ומפסידים זו משוואה בעייתית לאורך זמן.
פישר: "נכון, אבל פה נכנסות לתמונה הממשלות. ראינו את זה בארה"ב, שדרך מענקים והלוואות הלאימה את חברות התעופה שנתונות לחסדיה. התיירות הוא תחום גדול מהתעופה והיא אינטרס של מדינות. בתי מלון ותשתיות תיירותיות לא יכולים להמשיך לעמוד ריקים וכדי להביא תיירים המדינות יסבסדו את חברות התעופה שהן רק מרכיב אחד בתוך השרשרת גדולה שקוראים לה תיירות. במדינות כמו טורקיה או תאילנד שתיירות מהווה נגזרת משמעותית מהתל"ג ושם יעשו הכול כדי להחזיר תיירים והתחרות לא פשוטה: מדינה כמו סין שייצאה תיירות מסיבית לתאילנד תנסה להשאיר את התיירים הסינים אצלה ותאילנד תנסה למשוך אותם אליה. איך זה ייעשה? דרך טיסות זולות".
האם מחיר זול ישחרר את החשש של הנוסעים?
פישר: "זה תלוי תרבות. התייר הישראלי יכול לשים בצד את הטראומה בשביל מחיר זול ולעומתו הסקנדינבי או הגרמני פחות. עם זאת, בעידן הפוסט-קורונה האנושות כולה, בדגש על הנוסעים והתיירים סובלת מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). הריתוק הארוך לבתים, הריחוק החברתי והפחד לצאת מהסביבה המוכרת והמוגנת ישפיעו על הרצון לטוס ליעדים רחוקים ולא מוכרים. הצעירים יחזרו לטוס מהר יותר ולמלא את יצר ההרפתקנות וגם המבוגרים, כי הם חוסנו. התיירות העסקית תהיה פחות דומיננטית והדגש של החברות יהיה להתמקד בחלק האחורי של המטוסים, כלומר למכור במחיר כמה שיותר זול".
פלג-מזרחי מוסיפה: "החברות ייקחו בחשבון גם את המציאות הכלכלית החדשה וההכנסה הפנויה שנשחקה. כדי להגיע מנקודה לנקודה נוסעים יתפשרו על הנוחות, יזלגו מחברות לגאסי ללואו קוסט בגלל המחיר, וחברות הלגאסי יידרשו להגיב. גם הן יבינו את מה שחברות הלואו קוסט כבר הבינו מזמן: עדיף מטוס מלא בנוסעים ששילמו מחיר זול מאשר מעט נוסעים ששילמו יותר. מוצר הצריכה שהן מציעות הוא המושב במטוס ואותו הן יצטרכו להציע בכל רמת המחיר תוך דגש על צרכנים מוטי מחיר. המגמה הזו התחילה עם ויתור על מחלקות היוקרה עוד לפני המשבר".
פישר מחזק את עמדתה "את השירות ואת חוויית הטיסה שמים בצד. גם חברות שחרטו על דגלן מוצר מצטיין כמו קטאר, ימצאו את הדרך להציע מוצר זול, פשוט כי הן חייבות. אין מספיק נוסעים למחלקות הפרמיום ולסגמנט הזה ייקח יותר זמן להתאושש. גם חברות וגם מדינות יצטרכו למחול על האגו. חברות ענק כמו לופטהנזה שפיטרה 30% מהעובדים שלה וצמצמה את הצי שלה תהיה צנועה יותר והגבולות בין הלואו קוסט והלגאסי ילכו ויטשטשו. מיזוגים עם חברות לואו קוסט יהיו בלתי נמענים. בטווח הקצר והבינוני יעשו הכול על מנת להחזיר את הנוסעים למטוס, וזה אומר - מחיר".
העיניים נשואות לדרכון הירוק
לא כולם מסכימים עם הגישה שהחברות "יעשו הכול" ובעיקר ככל שההשקפה היא לטווח רחוק. לצד הרצון למלא מטוסים ובתי מלון קיימת גם מגבלת הזהירות והמלאי המוגבל, שכן לא כל בתי המלון התעוררו לתחייה. באתר הקופונים GROO מדווחים על זינוק בחיפושים לחופשה ובעיקר אחר דילים ליעדים קרובים ביוון וקפריסין. "מתוך ציפייה שהשמיים ייפתחו ודילים שיוצעו אז יחטפו במהרה", תומי שנפלד מנכ"ל האתר מעריך שהמחירים ישקפו עלייה של 5%-10% לעומת 2019 לאור היצע שיהיה מוגבל משום שספקים ישראלים (סיטונאי תיירות) "יחששו להתחייבות מסיבית מול המלונות בחו"ל".
לצד הרצון למלא מטוסים ובתי מלון קיימת גם מגבלת הזהירות והמלאי המוגבל שכן לא כל בתי המלון התעוררו לתחייה. באתר הקופונים GROO מדווחים על זינוק בחיפושים לחופשה ובעיקר אחר דילים ליעדים קרובים ביוון וקפריסין. "מתוך ציפייה שהשמיים ייפתחו ודילים שיוצעו אז יחטפו במהרה". תומי שנפלד מנכ"ל האתר מעריך שהמחירים ישקפו עלייה של 5%-10% לעומת 2019 לאור היצע שיהיה מוגבל משום שספקים ישראלים (סיטונאי תיירות) "יחששו להתחייבות מסיבית מול המלונות בחו"ל".
אנדי ריקובר, מומחה תעופה עולמי המייעץ לחברות תעופה מובילות בכל העולם משרטט מציאות אחרת ביום שאחרי המגפה: "יהיו פחות חברות תעופה ויהיה יקר יותר לטוס. הסיבה לכך היא ששיעורי התפוסה ירדו וההוצאות של החברות גדלו. יש גבול לכמה שאפשר יהיה להמשיך להטיס מטוסים ריקים ולהפסיד על כל נוסע. בהתחלה אולי נראה מלחמת מחירים, אבל בסופו של דבר ההוצאות של החברות הן כבדות ואליהן מתווספים החזרים של הלוואות לגופי מימון ולנוסעים על טיסות שבוטלו, גם שוברים שהחברות נותנות לנוסעים על טיסות שבוטלו מוגדרות כהלוואה כך שעל נוסעים רבים שיהיו במטוס החברות לא יכניסו דולר. בנוסף, ספקים, נמלי תעופה וגופים מממנים שהחברות הגיעו איתם להסכמים בתקופה שהן לא טסו - ירצו לקבל את החוב שלהם חזרה ברגע שהחברות ישובו לפעול. זו תהיה תקופה שנראה בה חברות מדממות וחברות שרק אז יגלו שאין להם איך לשרוד".
וכיצד ישפיע הדרכון הירוק על מחירי הטיסות? עיני ענף התעופה נשואות לדרכון הירוק שלא במקרה מעסיק במיוחד את הציבור הישראלי. עם כ-3.3 מיליון מתחסנים בחיסון שני שרבים מהם מחכים לקבל את שהובטח להם: גרין קארד לתיירות. התו הירוק פוטר את המחוסנים מבידוד בחזור לישראל (בכפוף לביצוע של שתי בדיקות) אבל כדי שהוא ישלים את הייעוד שלו נדרשים הסכמים בינלאומיים עם מדינות שיאפשרו למתחסנים גם להיכנס למדינות ללא בידוד. אמנם, ישראל הכריזה על הסכם עם יוון אלא שבינתיים סעיפיו לא פורטו וברקע יוון הכריזה כי תקבל גם תיירים מחוסנים מבריטניה. קפריסין הכריזה כי היא רוצה את התייר הישראלי המחוסן וכמוה גיאורגיה ואיי סיישל. אבל עוד חזון למועד בעיקר לאור קצב ההתחסנות הנמוך יחסית במדינות העולם ועל רקע אי הבהירות למדיניות שתגובש באשר לילדים שלא חוסנו (וכנראה יידרשו לבידוד עם שובם ארצה). על רקע זה סבורה פלג-מזרחי כי נוצר חלון הזדמנויות מעניין "עד שייכרתו הסכמים והביקוש לטוס יעלה נפתחת בפני הנוסעים הישראלים הזדמנות ליהנות ממחירי טיסות זולים שהחברות מציעות כיום. מי שיכול לתכנן נסיעה עתידית כעת - ירוויח". לזה נוסיף כי בכל רכישה של כרטיס טיסה יש לוודא את אופציית הביטול וההחזר הכספי. גם זה כחלק מהמציאות החדשה שנכפתה על כולנו.