מימין: ראובן דרונג, עינת גז, עופר הרמן, מייסדי פאפאיה גלובל / צילום: Ira Prokhorov
בחודשים האחרונים, בהשפעת הכסף האדיר שזורם למגזר הטכנולוגיה בעולם, מספר שיא של חברות הייטק ישראליות גייסו מימון חדש לפי שווי של מעל מיליארד דולר והפכו לחדי קרן. לרשימה המתארכת הזו מצטרף היום גם הסטארט-אפ פאפאיה גלובל, שמפתח תוכנה לניהול כוח אדם ושכר לעובדים במדינות אחרות.
פאפאיה גלובל הודיעה היום (ה') על גיוס 100 מיליון דולר במסגרת סבב C, כשכל המימון ילך לתוך החברה. רק בספטמבר הכריזה פאפאיה על גיוס 40 מיליון דולר וכעת היא מגייסת סכום גבוה פי 2.5 בהובלת קרן גרינאוקס קפיטל (GreenOaks Capital) לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר (אחרי הכסף).
כמו שקורה לא מעט בשוק השורי הנוכחי, גם מנכ"לית פאפאיה גלובל עינת גז מספרת כי לא התכוונה בכלל לצאת לגיוס נוסף. "המטרה שלי היא להגדיל את החברה ולהתעסק בביזנס, לא לחפש משקיעים ולגייס כסף", אומרת גז. "אבל פנו אלינו מגרינאוקס, הם עשו עלינו מחקר שוק שמאוד אהבתי, שהתייחס לחשיבות של התחום שלנו בעולם העבודה החדש והציג אותנו כמובילי השוק. הם גם נתנו לנו הצעה שהיה קשה להגיד לה לא".
בגיוס השתתפו עוד שני משקיעים חדשים - IVP ונצ'רס ו-Alkeon קפיטל - לצד המשקיעים הקיימים כולל הקרנות אינסייט, בסמר וגרופ 11. עד היום גייסה פאפאיה 195 מיליון דולר בסך הכול. פאפאיה מעסיקה כיום 200 עובדים, מתוכם 110 בארץ, ומצפה להקפיץ את המספר בעקבות הגיוס ל-500 עובדים עד לסוף השנה.
האקרים שפורצים לחשבי שכר
פאפאיה גלובל נוסדה ב-2016 על ידי גז, שהקימה וניהלה חברות קודמות בתחום רילוקיישן, יחד עם ראובן דרונג (סמנכ"ל מוצר) ועופר הרמן (סמנכ"ל טכנולוגיות). מדובר בחד-קרן בהובלה נשית, מה שהופך אותו לייחודי מאוד בקהילת ההייטק הישראלית. למעשה קדם לו רק חד-קרן אחד בהובלה נשית, האוזז של היזמית והמנכ"לית עדי טטרקו, שמפתח אפליקצייה לשיפוץ הבית ופועל בארה"ב ובישראל.
פאפאיה, שנבחרה לאחד מעשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס ב-2019, מפתחת מערכת שמאפשרת לחברות עם נוכחות גלובלית לנהל ולשלם לעובדים המועסקים במדינות אחרות על פי חוקי העבודה המקומיים.
כיום ארגונים משתמשים בספקים מקומיים שונים כדי להעסיק ולשלם לעובדים מרוחקים. הקשר עם הספקים נעשה באמצעות טבלאות אקסל ומיילים בלי מערכת ניהול מסודרת, כך שקשה לעקוב ולנהל את כל המידע באופן שוטף.
"יש פה גם את העניין של פרטיות ואבטחה. כשאתה עובד בצורה ידנית, אז כל המידע לא מאובטח ואתה חשוף לגניבות שכר, שזה נושא שנמצא בעלייה מדי שנה בארה"ב", אומרת גז. "יושבים האקרים על מערכת המיילים של חשבי השכר וכאשר מגיע קובץ עם רשימת העובדים שצריך לשלם להם, אז הם משנים את פרטי הבנק הרשומים וגונבים מיליוני דולרים".
לפאפאיה יש כ-400 לקוחות, ביניהם שמות מוכרים כמו מיקרוסופט, טיוטה, WIX ואינטל, להם היא מציעה חבילה שמשלבת תוכנה ושירות יחדיו. הלקוחות יכולים לבחור בין מסלול שבו פאפאיה מנהלת את כל התשלומים לעובד, תמורת 70-100 דולר לחודש פר עובד, או מסלול שבו פאפאיה יחד עם שותף מקומי משמשת גם כמעסיק של העובד המרוחק, תמורת 770-1,000 דולר לחודש לעובד.
נכון לעכשיו המערכת של פאפאיה היא עדיין מוצר משני בתוך הארגון לצד מערכות השכר וניהול כוח האדם הראשיות, שמטפלות במסת העובדים במטה, כמו למשל מערכת ADP האמריקאית.
אולם גז אומרת שהיעד הסופי הוא להפוך למערכת הראשית בעתיד. "לפני שנה-שנתיים 25% מהעובדים בארגון עבדו במדינות אחרות והיום המספר הזה גדל כבר ל-30%-40% מהעובדים", היא אומרת. "בעתיד אני חושבת שיהיה פחות ברור איפה נמצא המטה של הארגון והחברות יהיו מבוזרות יותר, עם עובדים שיחליטו למשל לעבוד מהמלדיבים, לכן אנחנו רוצים לבנות מערכת בסיס שתהיה הסיילספורס של כל המסע של העובד מהקליטה עד לסיום ההעסקה.
"בניגוד לחברות אחרות בשוק שבנו מערכת בסיס ומנסות למקסם את הרווח ממנה, אנחנו רוצים להמשיך ולהביא את הטכנולוגיה הכי מתקדמת".
"אני לא אדם נוימן"
ריבוי חדי הקרן הישראלים והגיוסים הענקיים בחודשים האחרונים שבים ומציפים את התחושה שאנחנו נמצאים בבועה, שמתנפחת בעקבות העליות במניות הטכנולוגיה בבורסות, מהריבית האפסית וממדיניות הדפסת הכסף בארה"ב. בועה, כדרכה של בועה, אמורה להתפוצץ בשלב מסוים. האם במגוון השיקולים של פאפאיה עמד גם רצון לגייס עוד מימון עכשיו, לפני שהאקלים בשוק משתנה?
"אני חושבת שהתקופה הזאת טובה ואי אפשר לדעת מה יהיה הלאה. גם בספטמבר חשבנו שהשוק הגיע לשיא ומאז הוא המשיך לעלות", אומרת גז. "לדעתי יש הבדל בין לגייס כסף על בסיס התוצאות לבין לרכב על השוק. אנחנו לא רוכבים על השוק אלא בונים חברה לטווח הארוך.
"כשאתה מגייס כזה סכום, יש פה גם הצהרה לכל המתחרים שבאת להוביל את השוק ולהישאר עצמאי. אנחנו לא מועמדים לרכישה כי אנחנו כבר יקרים מדי".
במקום אקזיט, גז מסמנת את היעד כהנפקה בעתיד הלא רחוק. "בתסריט האופטימי נוכל לצאת להנפקה בתוך שנתיים ובתסריט היותר שמרני תוך 3-4 שנים".
ובכל זאת, את לא מרגישה שהשווי שחברות מקבלות גבוה מדי?
"בתור מנכ"לית וגם בתור משקיעה אין לי ספק שהרבה דברים מנופחים בשוק, אבל כשמסכלים עלינו בצורה שקולה, רואים שכל הנתונים של החברה הכפילו או שילשו את עצמם בשנה האחרונה ואנחנו נמצאים בשוק שגדל מאוד. ב-2020 הגענו לקצב הכנסות שנתיות של 25 מיליון דולר (במונחי ARR), מה שהיה מעבר לציפיות שלנו, לכן אני מרגישה נוח לומר שאנחנו לא חלק מבועה".
את לא פוחדת שההצפה הזאת במזומנים תפגע בכם? זה קרה לחברות כמו Wework.
"Wework שרפו הרבה כסף באופן שלא היה מחובר לביזנס, מתוך ציפייה שהשווי שלהם כל הזמן ימשיך לעלות והם יגייסו יותר. אנחנו עובדים בצורה הרבה יותר ריאלית. אני לא אדם נוימן, לא קניתי מטוס פרטי, יש לי חדרון במשרד ואנחנו בונים עסק שלא בנוי על שריפת דולרים".
מה האתגר הכי גדול שלך כרגע?
"לנהל ארגון גלובלי עם עובדים שפזורים בכל העולם בלי אפשרות להיפגש פנים מול פנים ומבלי לאבד את ה-DNA שלנו. אני זוכרת שעזבתי את ארה"ב בפעם אחרונה לפני שנה והיינו רק 100 עובדים בחברה לעומת 200 היום. יש לנו עובדים רבים שלא פגשו בכלל את הקולגות שלהם פנים מול פנים.
"אנחנו מנסים לגשר על זה בכל מיני מפגשי זום אבל זה לא אותו דבר. עכשיו אנחנו משקיעים יותר בבניית מאגר ידע פנימי טוב יותר למשל, כי אפשר לסמוך פחות על עובדים שחופפים אחד את השני כשהכול נעשה מרחוק. אם לא היה לי סטארט-אפ כבר, הייתי בטח מקימה חברה שתעסוק בניסיון לגשר על המרחק באמצעים וירטואליים".