איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף
ענקית הקמעונות שופרסל ניצלה תקופה מצוינת בעסקיה ואת השוק החם לגיוס הון, שבוצע ממשקיעים זרים וישראלים, בהיקף של כ-700 מיליון שקל, עבור הקצאת כ-10% מהונה. להערכת גורמים בשוק, כמחצית מסכום הגיוס הגיע ממשקיעים זרים, בעיקר בשוק האירופי, והיתרה מישראלים.
ההנפקה, שלה נרשמו ביקושים גבוהים (יותר מכפול מהסכום שגויס), נעשתה לפי מחיר מניה של 26 שקל - הנחה של כ-3% על מחיר השוק, אחרי טיפוס שנתי של קרוב ל-30% שרשמה המניה, המשקף לשופרסל שווי נוכחי הקרוב ל-6.5 מיליארד שקל.
החתם הישראלי בהנפקה הוא אפסילון, והמפיץ הבינלאומי היה סיטיגרופ.
ככל הידוע, על גיוס ההון החליטה שופרסל , המתנהלת ללא גרעין שליטה, נוכח תנאי השוק הנוחים, הכוללים גם ביקושים גבוהים לסחורת אקוויטי, ונוכח תקופת פעילות חיובית לרשת הקמעונות, שצמחה במהלך משבר הקורונה. את הכסף צפויה שופרסל לנצל גם להקטנת המינוף שלה וגם כבסיס להתרחבות לעסקים חדשים.
בדוחותיה הכספיים לסיכום 2020 שפרסמה שופרסל בימים האחרונים היא הציגה צמיחה של כ-13% בהכנסותיה השנתיות, שהגיעו ליותר מ-15 מיליארד שקל, בעיקר בהשפעת משבר הקורונה, והרווח הנקי שלה קפץ ב-44% והגיע ל-387 מיליון שקל. לצד הדוחות הודיעה שופרסל על חלוקת דיבידנד של 140 מיליון שקל לבעלי מניותיה.
דיפלומט גייסה 300 מיליון שקל
רצף ההנפקות יוצא הדופן, הנרשם כבר כמה חודשים בבורסה בת"א, נמשך גם בשבוע החולף, עם לא פחות משש מצטרפות חדשות למסחר שהשלימו גיוסי הון ראשוניים (IPO) בהיקף מצרפי של כ-730 מיליון שקל.
על עיקר סכום הגיוס היו אחראיות חברת דיפלומט, העוסקת ביבוא, שיווק והפצת מוצרי צריכה, ואשר גייסה כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-1.5 מיליארד שקל "אחרי הכסף", ודלתא מותגים, העוסקת בשיווק ומכירת מוצרי הלבשה, שגייסה כ-260 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד שקל "אחרי הכסף".
בעוד שתי הגדולות הגיעו מתחומי פעילות מסורתיים יחסית, יתר החברות, שהיו אחראיות על גיוסים בהיקפים קטנים יותר, המשיכו את גל הנפקות החברות מתחום הטכנולוגיה - הניצבות בלב רצף ההנפקות הבלתי פוסק.
אלה כללו, לפי הבורסה, את חברת איירטאצ', מפתחת הרובוטים לניקוי יבש של פאנלים סולאריים, שגייסה כ-60 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-400 מיליון שקל, ואת חברת פוםוום, המפתחת מערכת בינה מלאכותית לתיעוד באמצעות זיהוי תמונות, שגייסה קרוב ל-40 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-130 מיליון שקל.
עוד בשבוע האחרון, חברת פליינג ספארק, העוסקת בפיתוח שיטות לייצור חלבון תחליפי מזחלים של זבוב פירות גייסה כ-24 מיליון שקל, לפי שווי חברה של קצת יותר מ-80 מיליון שקל, ושותפות איי ארגנטו גייסה כ-42 מיליון שקל, כ-32 מיליון שקל מהציבור וכ-10 מיליון שקל מהשותף הכללי.
המנפיקות החדשות הצטרפו ללא פחות מ-21 חברות חדשות בשוק המניות מתחילתה של 2021. לפי נתוני הבורסה, עוד 18 חברות שכבר פרסמו תשקיפים לקראת הנפקה (14 חברות הייטק וארבע שותפויות מו"פ) מתכננות לגייס סכום כולל של עד כ-1.8 מיליארד שקל בהנפקות ראשוניות (IPO).
המוסדיים הציבו רף מקסימום - ודליה נסוגה
מול הצלחת מרבית ההנפקות בולט הכישלון המסתמן של הנפקת ההון הראשונית (IPO) של חברת דליה אנרגיה, שצפויה לדחות את המהלך נוכח פערי תמחור בין בעלי החברה לבין המוסדיים ששקלו לקחת חלק בהנפקה.
דליה אנרגיה כיוונה לבצע את מהלך ההנפקה לפי שווי חברה של עד 5 מיליארד שקל "לפני הכסף". במסגרת ההנפקה, שהייתה צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות, תכננו בעלי מניותיה, ובראשם משקי הקיבוצים וקרן תשתיות ישראל (תש"י), למכור כ-12% ממניותיהם תמורת כחצי מיליארד שקל, לצד הנפקת מניות חדשות.
בהמשך, הבינו בחברה כי שווי זה גבוה מדי ביחס למחיר שמוכן השוק לשלם, והתכווצו לשווי חברה של כ-4 מיליארד שקל, שלפיו ביקשה דליה לגייס קצת יותר מ-300 מיליון שקל. למרות זאת, פעיל בשוק הסביר היום, כי גם שווי זה היה גבוה למוסדיים, שהציבו רף מקסימום של סביב כ-3.5 מיליארד שקל - אולם שווי שכזה נתפס כנמוך מדי לבעליה הנוכחיים של דליה אנרגיה.
דליה אנרגיה מתנהלת ללא בעל שליטה, ומלבד משקי הקיבוצים ותש"י, משקיע מרכזי בחברה הוא המיליארדר ג'ורג' חורש, שהעביר לאחרונה את מניותיו בחברה לידי ילדיו.
דליה אנרגיה, שנוסדה ב-2005, הקימה ומפעילה תחנת כוח פרטית בהספק של יותר מ-900 מגוואט. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020 נשחקו הכנסותיה של דליה אנרגיה ב-9% ל-1.2 מיליארד שקל, אחרי שהחברה הציגה השפעות סותרות משינוי משטר ההפעלה שלה. למרות שחיקת הרווח התפעולי, הרווח הנקי שלה לתקופה זו עלה ב-11% ל-81 מיליון שקל, בהשפעת שינויים בסעיפי מימון.
מי שכבר נדרשה לקצץ במחיר כדי להבטיח את השלמת הנפקתה היא חברת הקמעונות המקוונת קוויק סופר, שהבטיחה סכום של כ-100 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-400 מיליון שקל "אחרי הכסף", לעומת טווח של עד 500 מיליון שקל שלפיו ביקשו בעליה לבצע את המהלך תחילה.