רשות התחרות משתמשת בחוק הריכוזיות כדי להעניש ולהגביל יזמים
לעולם רגולטור לא יודה שתפקיד מסוים שהוטל עליו תם, ולכן יבקש להנציח את תפקידו בכל דרך אפשרית.
עדות לחוק טבע זה ניתן למצוא בניסיון של רשות התחרות בימים אלו לאתר "קורבנות" חדשים בתחום הריכוזיות חוצת הענפים במשק.
חוק הריכוזיות שמלאו לו שש שנים נועד לצמצם את כוחם של אלו שכונו בפי רבים "טייקונים". אך אויה - כל אותם "טייקונים" פינו את הזירה. הם עשו זאת לא בשל חוק הריכוזיות, אלא כתוצאה מהחלטות עסקיות שגויות שקיבלו.
ספק רב אם הייתה הצדקה לחוק הריכוזיות בשעתו, וראוי היה לנצל את פינוי הזירה מצד אותם גורמים, לחשבון נפש האם החוק נדרש. אך חוק הטבע שלנו מונע זאת ורשות התחרות תרה בימים אלו עם משקפות רבות עוצמה אחר "טייקונים פוטנציאליים חדשים", על מנת להכניסם לסד המגבלות של החוק.
זה המקום להבהיר כי אין מדובר במניעת ריכוזיות בענף מסוים - זהו תפקיד חשוב של רשות התחרות שראוי אף לחיזוק, אלא מדובר בדרך כלל ביזם גדול יחסית, שמבקש לפזר את השקעותיו בישראל ולהתרחב לענפים חדשים שלא עסק בהם בעבר.
מדובר אם כך בריכוזיות חוצת ענפים ולא בריכוזיות בענף כלשהו. אלא שהן מבחינת היזם והן מנקודת ראות המשק - מדובר במהלך שנראה דווקא טבעי ורצוי. הפיזור בין ענפים שונים מקטין את הסיכון של היזם וכלל עסקיו והיזם יכול לתרום מניסיונו ומההון שצבר לענף החדש אליו נכנס. כיצד אפוא הפכה הברכה לקללה שמחייבת לפי החוק מגבלות ומוסרות על אותו יזם שכל חטאו הוא הצלחתו בענף מסוים ורצונו לפעול בענפים נוספים בארץ (ולא בחו"ל)?
התשובה נמצאת בדברי ההסבר לחוק הריכוזיות ובוועדות השונות שמלוות את החוק ומהן עולה חשש כבד שמא היזם המצליח ינצל את השפעתו וילחץ על מקבלי ההחלטות לקבל הטבות שאינן מוצדקות על חשבון הציבור. משום מה לא עולה כלל על הדעת לתבוע ממקבלי ההחלטות לעמוד בלחצים ולדחותם על הסף.
החוק בעצם יוצא מנקודת מוצא שמקבלי ההחלטות הם אנשים רפים, חסרי כל כושר עמידה לייצג כראוי את הציבור, והמסקנה אינה חלילה להחליף את אותם מקבלי החלטות שבריריים, אלא להחליף דווקא את היזמים שהצליחו ולהגביל את פעילותם. היש אבסורד גדול מכך?
היזמים רמי לוי ומוטי בן משה הם דוגמה ליזמים שעשו חיל בתחום מסוים והגיעו להיקף שמגביל אותם כעת מלהתרחב לתחומים אחרים, כי המשקפת של רשות התחרות רואה אותם "כטייקונים פוטנציאליים חדשים". מחר המשקפת תאתר חברות השקעה מוצלחות כמו "פימי" או "פורטיסימו" שהמשק מתברך ביכולתם להשביח חברות מענפים שונים.
בימים אלו הרגולטור הרעבתן אף הזמין מכתב משישה אנשי אקדמיה שבו הם מתריעים בפניו מפני ההתעצמות הריכוזית של הגופים המוסדיים - כדי להרחיב את מוטת השליטה והמגבלות של הרגולטור גם לגופים אלו. עד לאחרונה התלוננו רבים כי הגופים המוסדיים פאסיביים מידי ואינם פועלים בנחישות לטובת המשקיעים, והינה רק העצימו הגופים המוסדיים, בעידוד המפקח על הביטוח, את הפיקוח שלהם על החברות שבהן השקיעו וכבר מבקשים להכריז עליהם כגופים ריכוזיים וההגבלות כבר בדרך.
הממשלה רק מדברת על הצורך בהפחתת הרגולציה, אך בפועל לרגולציה הישראלית חוקים משלה ובראשם - הכבדת ידה ללא כל הצדקה כלכלית ותועלת - לבלי גבול.
הכותב הוא הממונה על התקציבים לשעבר
