מעגל נשים / צילום: Shutterstock
נגיף הקורונה אליו התוודענו במרץ 2020 שינה באחת את כל מה שהכרנו והתייחסנו אליו כמובן מאליו. באחת התרגלנו לעובדה שתקנות לשעת חירום מגדירות את טווח התנועה שלנו: אם מסגרות חינוך תהינה פתוחות או לאו, אם נוכל לטוס לחו"ל או לקפוץ לקפה עם חברה. אחד האתגרים המרכזיים איתם התמודדנו היה הפרת האיזון בין בית לעבודה. השגרה המוכרת של לקיחת הילדים למסגרות החינוכיות, הגעה למקום העבודה והפרדה יחסית ברורה בין בית לעבודה השתנתה עד לבלי היכר. בנוסף, הרצון לשמור על האוכלוסייה הבוגרת אילץ אותנו לנקוט בריחוק חברתי, מציאות שערערה עוגן נוסף - המשפחה.
אלו גרמו לי להרהר בפתרונות היצירתיים של הסבתות והאמהות שלנו באתיופיה. פתרונות שאפשרו להן להתמודד עם המציאות הלא פשוטה של חיים בכפרים ללא חשמל ומים זורמים, ללא מסגרות חינוך מוסדרות, ואורח חיים כפרי שהפרנסה תלויה בהצלחת היבול וכמות הגשמים שירדה.
נשים אלו יצרו לעצמן רשת ביטחון חברתית ורשת ביטחון כלכלית.
באתיופיה אישה יולדת מבלה במתחם הנידה מחוץ לביתה 40 יום אם ילדה בן ו-80 יום אם ילדה בת. בתקופה זו האישה ומשפחתה נתמכים על ידי שאר נשות הכפר, חלקן מבשלות לבני המשפחה, אחרות מבשלות לאישה ובאות לבלות עמה בכדי שלא תהיה לבדה. התמיכה שמספקות נשים אלו אחת לשנייה מהווה עוגן עבורן, בשעה שהן חלשות פיזית ונפשית אחרי לידה. הנשים סיפקו רשת ביטחון גם במובנים של תמיכה נפשית, סיוע עם הרך הנולד ועם הילדים הגדולים, מתן עצות טובות וחברה. הסיוע ההדדי היה רחב יותר ונשים סייעו זו לזו בבישול ואירוח בשעות משבר ושמחה וכך נטל החיים התחלק בין נשות הכפר.
גם לפן הכלכלי היה לנשים אלו פתרון - מנגנון שנקרא "קווה" - כל חודש היו הנשים מפרישות סכום כסף קבוע אותו היו מעבירות בסבב כל פעם לאחת מחברות הקבוצה. סכום זה היה מאפשר לאישה לקנות את מה שנדרש לה באמצעות הכסף שצברה. מפגשים אלו ממשיכים גם כאן בישראל וכך נשים נעזרות אחת בשנייה ולא לוקחות הלוואה מהבנק. הקווה מאפשר גם מפגש חברתי לנשים, הזדמנות לשתף, להתייעץ להיעזר זו בזו.
נשים אלו יצרו עבור עצמן רשת ביטחון חברתית וכלכלית, בחברה הפטריארכלית של אתיופיה בה הנשים היו תלויות בגברים להגנה ופרנסה.
משבר הקורונה מאלץ אותנו לחשב מסלול מחדש ולבחון את אורח החיים, סדרי העדיפויות, רשתות הביטחון החברתי והכלכלי שלנו. אני בטוחה שלכל אחת יש זיכרונות טובים מבית סבתא, ובעידן בו אנחנו נוטים להסתכל בעיקר קדימה, אני מציעה להסתכל גם אחורה וללמוד מחוכמת הסבתות והאימהות שלנו להרחיב את מעגל הנשים בחיינו, לאמץ את הפרקטיקות שלהן ולהתאימן לאורחות חיינו. אלו יתרמו ללא ספק להעשרת מגוון האפשרויות העומדות בפנינו בבואנו להתמודד עם משברים.
יום האישה הבינלאומי הינו הזדמנות לחגוג בדיוק את זה, את העוגן החברתי שמעגל הנשים יכול לספק לנו.
הכותבת היא סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש במשרד לשירותי דת