ענבל אור / צילום: שלומי יוסף, גלובס
גזרי דין לחברות בבעלות יזמת הנדל"ן ענבל אור: בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (ב') את דינן של חמש חברות שהיו בשליטתה של ענבל אור, לאחר שהורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות על חוק המע"מ, עבירות על פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן.
בגזר הדין קיבל בית המשפט את ההסכם בין הצדדים, לפיו לצד ההרשעה יוטל על כל אחת מהחברות קנס סמלי של 1,000 שקל בלבד.
יזמת הנדל"ן ענבל אור נעצרה לראשונה בפברואר 2016 לאחר חקירה סמויה של מספר חודשים, שנערכה על-ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים, בשיתוף משרד מע"מ ומס קנייה תל אביב, בחשד להעלמות מס המיוחסות לה ולסמנכ"ל הכספים של קבוצת ענבל אור.
החשדות נגד אור כללו תחילה הוצאת חשבוניות כוזבות והעלמת עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שאור ביצעה לכאורה באמצעות החברות שבבעלותה. עוד נחשדה אור בשיבוש הליכי משפט ובהשמדת ראיות.
החקירה הסתיימה בנובמבר 2016, אז הועבר התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה להכרעה אם יוגש כתב אישום. מהתיק שהועבר לפרקליטות ירדו עבירות הלבנת ההון שיוחסו לאור בתחילת הדרך, ורשות המסים אף הסירה את צווי החילוט שהוטלו על רכושה של יזמת הנדל"ן, לאחר שהגיעה למסקנה כי אין עבירות הלבנת הון בתיק החקירה נגדה.
בספטמבר 2019 הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד ענבל אור, נגד חברות שהיו בשליטתה ונגד דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות, שבו אור מואשמת בין היתר בעבירות מע"מ, מס הכנסה, זיוף ועבירות מרמה בנסיבות מחמירות; וגלעדי מואשם בעבירות מע"מ, זיוף ומרמה בנסיבות מחמירות.
במקביל נקלעה אור להליכי פירוק קבוצת החברות שבבעלותה ולהליכי פשיטת רגל, במסגרתם הורה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט איתן אורנשטיין, על פירוק החברות בבעלותה ומינה כונס נכסים לנכסיה האישיים. אור נלחמה נגד הליכי הפירוק, ואולם כל התנגדויותיה נדחו, וקבוצת החברות בבעלותה פורקה על-ידי בית המשפט והמפרק שמונה לטובת העניין, עו"ד איתן ארז.
בשלב מסוים נעלמה אור מהרדאר המשפטי, חדלה להתייצב לדיונים בעניינה, ובהמשך נודע כי היא ככל הנראה הייתה שרויה במצב נפשי לא פשוט ואף אושפזה מספר פעמים עקב כך, ואולם ההליכים המשפטיים נגדה לא הסתיימו או בוטלו.
על-פי כתב האישום שבו הודו החברות - שעדיין מפוקחות על-ידי בית המשפט במסגרת הליך הפירוק - המעשים שהביאו לביצוע העבירות שלהן בוצעו באמצעות ענבל אור, ששימשה מנהלת בכל אחת מהן.
על-פי כתב האישום, בין השנים 2008-2016 פעלה אור בשוק הנדל"ן באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה: אור סיטי נדל"ן בע"מ, מרום סיטי בע"מ, גריני סיטי בע"מ, אור בקונגרס בע"מ ומציצים נדל"ן בע"מ.
לפי כתב האישום, החברות בניהולה של אור לא הוציאו חשבוניות ולא דיווחו למע"מ על חלק מהעסקאות שביצעו בשמונה פרויקטים למגורים בהם ארגנו קבוצות רכישה, שסכומן הכולל עמד על כ-81 מיליון שקל, והמע"מ הנובע הוא כ-11.5 מיליון שקל. חברת מרום סיטי נדל"ן הואשמה והורשעה גם בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה ביחד עם ענבל אור קבוצת רכישה.
בנוסף, אור סיטי נדל"ן הורשעה בעבירות על-פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים של ענבל אור, כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקל. החברה רשמה הוצאות אלה באופן כוזב בספרי החברה לצורכי התחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ.
אור סיטי הורשעה גם בכך שמימנה לענבל אור דירה בסכום 2.7 מיליון שקל, וכן כי ביצעה עבירות על חוק הגנת הצרכן, כאשר פרסמה במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור לרכוש דירה תוך שהיא מסתירה פרט מהותי, לפיו הפרסומים מבקשים לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות.
10 מיליון שקל בקופת הפירוק
החברות הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות באמצעות המפרק, עו"ד איתן ארז, במסגרתו הוסכם על הקנס הסמלי שיוטל על כל חברה.
במסגרת הטיעונים לעונש הסביר המפרק לבית המשפט כי בקופת הפירוק נותר סך של 10 מיליון שקל המיועדים לחלוקה לנושים הלא מובטחים - דיירים פוטנציאליים ש"רכשו" דירות או זכויות בפרויקטים של ענבל אור, ללא שנרשמה הערת אזהרה לטובתם.
השופטת דנה אמיר ציינה בגזר הדין כי יש חשיבות להרשעה פלילית של תאגידים, לרבות תאגידים המצויים בהליכי פירוק, אך לעובדה שחברה מצויה בהליכי פירוק יש משקל של ממש בענישה.
הנסיבות שנשקלו לעניין זה הן הרצון שלא לפגוע בנושי החברות שלא דבק בהם רבב, ובהם חברי קבוצות הרכישה שאורגנו על-ידי החברות; וכן נלקחה בחשבון הבהרת מפרק החברות כי אין היתכנות לשיקום החברות, ואין היתכנות כי בסופו של הליך הפירוק יועברו כספים לענבל אור, המואשמת שביצעה את העבירות כמנהלת החברות.
עוד נשקלה העובדה שמדובר בחברות פרטיות שנוהלו ונשלטו על-ידי גורם יחיד, להבדיל מחברות מרובות בעלי מניות ונושאי משרה או חברות ציבוריות. בנוסף, נשקל גם ההסדר החקיקתי החדש שנקבע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנתן עדיפות לנושי החברה על פני מימוש קנסות פליליים.
על הרקע הזה, אושר ההסדר לעניין הקנסות הסמליים.
ההסדר אושר בטרם הוגש בתיק הפלילי גם על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי דאז, השופט איתן אורנשטיין, במסגרת הליך הפירוק.
התיק מטופל בידי עוה"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין פרג' מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.