מליאת הכנסת /צילום :יוסי זמיר
שנתיים לתוך המשבר הפוליטי העמוק ביותר שידעה מדינת ישראל, ניתן לקבוע בוודאות - שיטת הבחירות שלנו אינה מייצרת הכרעה. הכשלים והחולשות בשיטת הבחירות שלנו אמנם נחשפים ומועצמים בעת הנוכחית על רקע משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומאבקו האישי להיחלצות מכתבי האישום תוך שמירה על כהונתו במקביל, אבל נתניהו לא יצר את הכשלים המבניים שבבסיס שיטת הבחירות.
הפגיעות בכושר ההכרעה, ביציבות וביכולת לקדם תכנון ארוך טווח בהתאם לאינטרס הלאומי הרחב, הייתה שם גם קודם לכן ורבים, כולל אני וחבריי במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתריעים מפניה כבר שנים.
אפשר כבר לראות את האופק המבשר את סוף האתגר הבריאותי של משבר הקורונה, אך היעדר התפקוד וחוסר היציבות המאפיינים את המערכת הפוליטית ודאי לא ייפתרו מעצמם. לכן, על הממשלה החדשה (שנקווה שתקום מיד בתום מערכת הבחירות), ליישם תיקונים הכרחיים בשיטת הבחירות, כך שהשיתוק הפוליטי ההרסני שחווינו בשנים האחרונות לא יחזור על עצמו, ובהתאם נוכל לצאת לדרך חדשה של צמיחה כלכלית, וכן של חיזוק הדמוקרטיה ואפקטיביות הממשל.
הכשלים המבניים של המערכת הפוליטית אינם בגדר סוד מדינה ובוודאי מוכרים לשחקנים הפוליטיים. ועדיין, עד כה לא הייתה להם מוטיבציה או סיבה מספקת כדי להשקיע את ההון הפוליטי הנדרש לטובת הובלת השינויים הרצויים.
ייתכן שדווקא עכשיו, על רקע שנתיים של קיפאון ושיתוק פוליטי, ייווצר התמריץ הפוליטי ההכרחי להובלת השינוי. חובת שיקום הכלכלה מוטלת על כל ממשלה שתקום, אך נוסף לחובה זאת, זקוקה הממשלה לסדר יום משותף, כזה המצדיק את קיומה ואשר ביכולתו לחבר בין חלקיה השונים.
כך, דווקא ההסכמה על הובלת רפורמה פוליטית, תספק את המכנה המשותף הנדרש לממשלה החדשה לצורך יצירת אופק פוליטי וכן לצורך הצגת הישג משמעותי לציבור הרחב בנושא זה. העובדה שמדובר בנושא שהוא קריטי לאינטרס הלאומי, אך לא שנוי במחלוקת בהתאם לדפוסים המסורתיים שמפלגים את הפוליטיקה שלנו בין ימין, מרכז ושמאל, עשויה לתרום למאמץ זה. כלומר, לראשונה מזה שנים, ייתכן שהאינטרס הפוליטי של שחקנים מרכזיים, הוא זה שיאפשר להם לתת מענה לצורך הלאומי בשינוי השיטה.
כהונתו הממושכת של ראש הממשלה משדרת "יציבות מדומה", אך בפועל, המערכת הפוליטית סובלת מתסמיני אי-יציבות חריפים. לראייה, מדינת ישראל ממוקמת במקום האחרון מבחינת תדירות הבחירות בהשוואה ל-20 דמוקרטיות אחרות (ממוצע של 2.3 שנים בלבד). העלאת אחוז החסימה ל-3.25% הוא תהליך חיובי אחד, אך הטלת משימת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה וחיזוק מוסד המפלגה, עשויים להיות נקודות פתיחה טובות למהלך הבא.
ניסיון העבר מלמד שבזמן המשא ומתן הקואליציוני נוהגים הפוליטיקאים להתמקד בחלוקת "השררה השלטונית", ובהתאם, פרויקטים גדולים של תוכן וביניהם שינוי שיטת הבחירות, עלולים להיוותר מחוץ לחדר המו"מ.
חשוב לוודא שכל עוד זיכרון המשבר הפוליטי העמוק וכן תחושת השיתוק הפוליטי והשיסוי החברתי נוכחים בחברה, יהווה נושא שינוי השיטה מרכיב מרכזי במשא ומתן להקמת ממשלה חדשה, כזאת שתחבר בין חלקי הציבור ותבנה מחדש את המערכת הפוליטית כבעלת יכולת לספק מענה יעיל לאתגרי היסוד של המדינה. אם תרצו, הגיע העת לפתוח את ‘מכסה המנוע’ של הרכב ששמו ‘הפוליטיקה הישראלית’, להכניס את הידיים, ולבצע מספר תיקונים משמעותיים, אחרת - הוא לא ייסע לשום מקום.
הכותב הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה