גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמרו לי 'מה אתה מביא את השחור הזה, זה לא מתאים למותג'"

חשבתם שאם לסביות מוכרות רכב וילדים יוצאי אתיופיה מדגמנים בגדים, אז עולם הפרסום מגוון ומכיל? נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם פרזנטור ערבי בברייק הזהב ● מי אשם ומה עוד אפשר לעשות

טרה / צילום: צילום מסך
טרה / צילום: צילום מסך

לפני כמה שבועות עלתה לאוויר פרסומת חדשה למותג הגבינה הצהובה נעם, שהייתה אמורה להציג בהומור את העובדה שהמוצר נטול חומר משמר. השחקנית שיפי אלון גילמה בו אם קלולסית שאינה יודעת שהגבינה לא מכילה חומר משמר, ולאחר שמתברר לה שאלה הם פני הדברים היא מקדישה מאמצים מוגזמים ומגוחכים כדי לרצות את האימהות האחרות, ולהראות שבעצם ידעה זאת כל הזמן.

זמן לא רב לאחר שהפרסומת עלתה לאוויר כבר הייתה טרה בעיצומו של משבר תקשורתי בו הואשמה בגזענות. העיתונאית חן ארצי סרור פרסמה בידיעות אחרונות טור דעה בו נטען כי הפרסומת מציגה נשים מזרחיות בתור בורות, מביכות, מתחנפות ונחותות, שהאמהות האשכנזיות צוחקות עליהן. אלון לא נשארה חייבת, ובפוסט משלה הבהירה שבאודישנים גם היא וגם השחקנית שגילמה את האם השנייה, דקלה הדר, נבחנו לשני התפקידים, וקראה להיפטר מהשד העדתי ולחבק אחד את השני.

גם הטור של ארצי סרור וגם הפוסט של אלון זכו לתגובות רבות ושיתופים נרחבים. לרבים הייתה דעה על סוגיית הייצוג בפרסומות, ורבים גם ביקשו להביע אותה. על המוצר עצמו, לעומת זאת, כמעט אף אחד לא דיבר.

עצם הדיון על ייצוג חתכי האוכלוסייה השונים בפרסומות אינו חדש, כמובן. אין זה סוד שבמשך שנים סבלה תעשיית הפרסום מגזענות מתובלת בסטריאוטיפים, הדירה מגזרים שלמים מהמסך, והסלילה מגזרים אחרים לתפקידים מוגבלים ידועים מראש.

יוסי לובטון, יו"ר קבוצת הפרסום פובליסיס, נזכר איך התנהלו ישיבות ליהוק עם לקוחות בתחילת דרכו בענף הפרסום. "בחדרי ישיבות נאמרו דברים נוראיים שהיום בדיעבד אני שואל את עצמי איך נשארתי בחדר. דברים כמו 'מה אתם מביאים לי את השחור הזה, המרוקאי הזה לא מתאים לי למותג'. אי אפשר היה להציע ילדה לא יפה או ילד שמן. תמיד ילד בלונדיני, או, אם הוא שובב, אז ג'ינג'י. עבריין היה מזרחי. הכל היה לפי טייפקסטינג. לאף אחד לא הייתה בעיה להוציא בריף שכלל הנחייה כמו: 'מראה אירופאי, גוון עור בהיר' - זה היה מקובל".

ולא התקוממת?
"בהתחלה באמת קיבלתי את זה בתור 'כך הדברים'. אמנם התכווצה לי הבטן אבל לא הרגשתי כמה זה נורא. גם היה לי תירוץ לעצמי שפרסום הוא לא מערכת החינוך, תפקידו לשקף מציאות".

מירב אלוש לברון מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, היא חוקרת תרבות וממובילות המאבק לגיוון וייצוג שוויוני בתרבות הישראלית. בעבר הייתה חברה גם במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. היא סבורה שתעשיית הפרסום מקיימת מראשיתו של העידן המסחרי בטלוויזיה דיאלוג קרוב עם הפרדיגמה המפוקפקת של "מסעודה משדרות", ושבמידה רבה זה המצב שמלווה אותנו גם כיום.

אמנם, לדבריה "עם הזמן, השוליים התרחבו, אבל גבולות הייצוג עדיין מתוחזקים היטב. בחסות 'מסעודה משדרות' והייבוא של מסורת הבורקס לערוץ 2 מתקיימים סטריאוטיפים, הדרה ותיעדוף הלובן על המסך ובפרסומות. ומדובר בשתי מערכות ייצוג תרבותיות וכלכליות, שמזינות האחת את השנייה".

"אין ערבים, אין אתיופים"

לפני כחמש שנים נרשמה נקודת מפנה בסוגייה הזאת. ללובטון ולגורמים נוספים מתוך התעשייה, כמו הפרסומאי שלומי חתוכה, נשבר, וביחד עם פעילי תרבות נוספים הם פתחו במאבק אקטיביסטי נחוש שכלל הדלפת בריפים גזעניים לתקשורת, התקפה ברשתות על פרסומות סטריאוטיפיות, ויצירת תגובות קריאטיביות הולמות (בתגובה על סרטון "לבן במיוחד" של מטרנה יצר חתוכה סרטון תגובה של אמהות מגוונות). הם ביצעו פעילויות הסברה באיגודי השיווק והפרסום, ואפילו כוננו אמנה לגיוון בפרסומות בחסות הנשיא רובי ריבלין. גם הממשלה הרימה את הכפפה והשרה גילה גמליאל יצרה בהשקעה גדולה אימג' בנק של דמויות ישראליות.

ואכן, נראה כי אין כמעט חולק שהיום המסך נראה מגוון יותר מבחינת הייצוג לאוכלוסיות השונות והשימוש בסטריאוטיפים. "היום אנחנו במקום מצוין ויש שינוי דרמטי", מצהיר לובטון. "רואים סרטים שלפני חמש שנים אי אפשר היה בכלל לדמיין: זוג לסביות אחרי חתונה מפרסמות את פורד שהוא מותג מיינסטרים, והסיפור הוא לא החתונה שלהן אלא המכונית. ומותג כמו שטראוס משתמש בזוג גברים לקדם גבינה. תמיד אפשר עוד, וצריך לשים לב שלא מגזימים בטהרנות וצדקנות מהצד השני - וגם זה קורה לפעמים - אבל היום בחדרי ישיבות לא מתקיימים דיונים כמו של פעם".

אבל לא כולם שותפים לאופטימיות. "נכון שמבחינת אחוז 'הבלונדינים' בברייק - השתפרנו", אומר נדב פרסמן, מנכ"ל משרד הפרסום מקאן ת"א, "אבל מבחינת פרזנטורים מזרחיים למשל לא זזנו קדימה. פרזנטור מחובר לשאלה עם מי רוצים לזהות את המותג, ושם עדיין ישנם מקומות שבהם יש דרך לעשות. לבית השקעות או למוצר טכנולוגי לא סביר להניח שילהקו פרזנטור מזרחי. זה מקום שבו לקוחות עדין מפחדים לקחת סיכון ושומעים מדי פעם צלילים צורמים כמו 'הוא נמוך מדי' ולא במובן של גובה. גם כשזה לא נאמר במפורש מרגישים שזה קיים, ולפעמים שומעים אמירות קשות שגורמות להתכווץ. מצד שני אי אפשר להיתמם, במדינה שלנו יש מתחים וגזענות, ואנחנו מוכרים לבני אדם שחלק גדול מהחשיבה שלהם זה סטריאוטיפים. ולכן צריך להיות חכם. בסוף אנחנו צריכים לגרום למוצר להימכר".

גם אור גלייכר, מנכ"ל משותף בענבר מרחב G, חושב שבחלק מהנושאים הייתה תזוזה לכיוון החיובי ובאחרים לא: "מזרחיות הפסיקה להיות חסם ברוב הקטגוריות. נכון שבעולמות היוקרה זה עדיין קיים קצת, אבל לדעתי זה שאריות שיעלמו בקרוב. מתחושת בטן, לא חושב שאם הייתי מציג היום כיוון לבנק הפועלים או דיסקונט עם בנקאי מזרחי מישהו היה מתרגש.

"מצד שני אין פרזנטורים ערבים או בכלל שחקנים מהמגזר. נכון שיש את רמזי בפרסומת לאלונית אבל הוא בדיוק חי את הסטריאוטיפ ומייצג עובד זוטר בסופר. גם יוצאי אתיופיה כמעט שאין בנמצא - רכבת ישראל היא היוצאת מהכלל ולטובה, אבל גם אז הקריאייטיב חי בעצם על הסטריאוטיפ עצמו. אז היום המצב של שני המגזרים האלה הוא מזעזע. על הדרת אתיופים עוד אפשר להשתמש בתירוץ שלפיו הם אחוז קטן באוכלוסייה, אבל זה בטח לא נכון לגבי ערבים והאמת שמדובר בגזענות".

ממי מגיעה הגזענות הזו?
"לרוב הגזענות פחות קיימת בפני עצמה בחדרי הישיבות, ומדובר יותר בהנחת העבודה שהציבור הוא גזען. מותגים, בצדק מצידם, לא רוצים לקחת את הסיכון. לעיתים רחוקות מותגים רואים את תפקידם ככאלה שצריכים לעשות שינוי אמיתי בחברה. המורכבות של יחסי ערבים־יהודים, למשל, היא כל כך גדולה שאף אחד לא מעז להיכנס לזה".

"האשכנזים הפכו להיות 'המסכנים'"

הפרסומאי אסף חתוכה, בין הפעילים שחתומים על המאבק לשינוי, מכניס גם את השינוי שכבר אירע לפרופורציות. "זה לא שהפרסום נהיה יותר מוסרי", הוא אומר. "העולם והמרחב נהיו מורכבים. הפרסומאים מסתכלים שמאלה וימינה ומבינים שהגיבורים שלנו היום הם משה פרץ, סטטיק ובן אל תבורי. האשכנזים הפכו להיות 'המסכנים'. כששומעים גלגלצ, חלק ניכר מהשדרים מזרחיים וזה לא בגלל הרצון שיהיה ייצוג, אלא בגלל שמסתכלים על פופולריות. הפרסום תמיד שיקף מציאות והמציאות השתנתה".

אלוש לברון, סבורה שאפילו בתחום הזה השינוי עדיין לא באמת הושלם. "גם היום מזרחיות מקושרת בפרסומות לעממיות נחותה, מובנית כזהות 'אותנטית' שיש לה תכונות טבעיות לכאורה ושנמצאות בעמדת נחיתות מול תכונות של דמויות אשכנזיות", היא אומרת. "הפרסומות מסמנות את המזרחיות כזהות נבדלת בשפה, בסגנון הדיבור, באופקים שלה, בתחומי העניין שלה, במקצוע".

הפתרון, לשיטתה, צריך להגיע גם באמצעות רגולציה. "באנגליה, למשל, נוספו לפני מספר שנים כללים חדשים לרשות הפיקוח, שמאפשרים אכיפה וסנקציות כנגד הפרות אתיות בפרסומות ובשידור", היא אומרת. "בארצות הברית, יש רגולציה עצמית שכוללת בין היתר שיתופי פעולה בין חברות הפרסום הגדולות, פדרציית הפרסום האמריקאית לבין ארגונים אזרחיים שנועדו להגדיל את הגיוון האתני בקרב העובדים בחברות הפרסום ובפרסומות עצמן.

"לא ייתכן שדווקא בחברת הגירה כמו ישראל הרגולציה תכלול בעלי תפקידים שאדישים לנושא הגיוון. אפשר ליצור איזון בין הסדרת גיוון לבין שמירה על חופש הביטוי, אבל צריך לשם כך אנשים שהנושא בדמם. גם תעשיית הפרסום ותעשיית הטלוויזיה חייבות לגלות יותר אחריות חברתית".

לובטון מזכיר בהקשר הזה שגם לתעשיית התוכן, כלומר לתוכניות שביניהן משובצות הפרסומות, יש כאן תפקיד. "שם עדין מלהקים לפי טייפקסטינג ומייצרים דברים שתעשיית הפרסום כבר לא עושה. למשל, רוב הדמויות בארץ נהדרת יהיו דמויות טייפקסט: המזרחי הנלעג, החרדי סחטן ונכלולי".

אלוש לברון מצטרפת: "יש קו ישיר בין ז'וז'ו חלסטרה, לימור מ'רק בישראל', ליטל מעתוק, הפילוסים וליאורה מ'ארץ נהדרת', הסדרה 'עממיות' והסיטקום 'סברי מרנן' - לבין גזענות בפרסומות", היא אומרת. "כלומר, יש מתאם גבוה בין תמונת הייצוגים הסטריאוטיפיים וההדרה או תת-הייצוג של אתיופים, מזרחים, ערבים ורוסים בטלוויזיה המסחרית, לבין ההדרה או הייצוגים הגזעניים שלהם בפרסומות".

אורנה בנאי כ

גם חתוכה, שניהל מלחמה מרה על שיפור הייצוג, סבור - אולי באופן מפתיע - כי על רקע המציאות הנוכחית הדרישות מענף הפרסום אינן ריאליות. "מאלצים אותנו להתנהל בקודים שאפילו מקומות שאמונים על המוסר לא פועלים בהם", הוא אומר. "פרסומת זה קיצור דרך שמתבסס על תבניות חשיבה. אנחנו אמורים להתנהל בסטנדרטים מוסריים בסיסיים. אבל מנהל שיווק לא יאשר היום לפרסומת לרכב יוקרה פרזנטור אתיופי. אם הייתי מקים יקב לא הייתי קורא לו יקב חתוכה, כי יש תבניות, ואנשים חושבים במסגרות קונספטואליות, וליין אין בציבור אסוציאציות תימניות. צריך להתמודד עם זה, ולא הוגן לשים את אנשי הפרסום בסטנדרטים גבוהים שמקשים על היכולת שלהם לבנות מותג. אנחנו לא משרד החינוך והתפקיד שלי הוא לא לנהל את אמות המוסר בישראל".

ואלוש לברון מסכמת ומסבירה שהשינוי האמיתי יגיע רק כשנבין ש"גיוון הוא לא טובה שעושים למי שסובל מתת ייצוג. גיוון הוא כוח ולא עול, וזו זכות להבטיח אותו. זה לא מס טורדני שהפרסומאים צריכים לשלם פה ושם, יש לו ערך מוסרי ודמוקרטי, אבל גם היגיון כלכלי וצרכני. מותג חכם הוא גם מותג לא גזעני, ומחקרים מראים שיש מתאם בין גיוון מגדרי ואתני לבין הצלחה פיננסית של ארגונים".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות