עו"ד רות דוד בדיון בבג"ץ / צילום: יוסי זמיר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, קיבל היום (א') את המלצת שופטי בג"ץ לאפשר לפרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד רות דוד, להשמיע את טענותיה בתלונה בה דן רוזן וביקר את דוד מבלי לקבל את עמדתה.
משמעות ההחלטה היא שרוזן ישמע את טענותיה של דוד ויקבל החלטה לאחר שישקול את טיעוניה. דוד טענה בעתירה כי החלטת הנציב המבקרת אותה ניתנה ללא קבלת עמדתה, כנדרש לפי החוק.
דוד, העומדת לדין על עבירות שיבוש הליכי משפט בפרשת עו"ד רונאל פישר, בעת ששימשה כסנגורית פרטית ולאחר שפרשה משירות המדינה, ביקשה בעתירה זו להגן על שמה בעת ששימשה כפרקליטת מחוז. לאחר הדיון אמרה עו"ד דוד לגלובס: "העתירה שלי התקבלה במובן זה שנקבע שלא היה לי זכות שימוע, והעובדות נקבעו ללא קבלת עמדתי".
התלונה לרוזן הוגשה על-ידי עובד רשות המסים לשעבר רפי רותם, והיא עוסקת בסגירת תיק שנחקר בחשד לשחיתות ברשות המסים. התיק נגנז בשנת 2004, לאחר שפרקליט המטפל מנחם מזרחי, היום שופט בית משפט השלום, העביר לדוד חוות-דעת שאורכה 160 עמודים, אשר בסיומה המלצת גניזה. דוד גנזה את התיק בתוך ארבעה ימים, בהם סוף שבוע.
רוזן בדק את התלונה של רותם בשנת 2017 וקיבל את התייחסות פרקליט המדינה דאז, עו"ד שי ניצן, שהשיב לו מבלי לקבל את עמדתה של דוד. באותה עת דוד כבר פרשה משירות המדינה.
בהחלטתו בתלונה משנת 2017 קבע הנציב כי דוד סגרה את התיק ארבעה ימים לאחר שהועברה אליה חוות-הדעת של הפרקליט המטפל, תוך שהניח כי דוד לא קראה חומרי חקירה מרכזיים שלעמדתו היה עליה לקרוא כדי לקבל החלטה, ומבלי להתייעץ עם גורמים בפרקליטות המדינה. כאמור - כל זאת מבלי לקבל את עמדתה לטענות העובדתיות.
במהלך הדיון אמרה השופטת יעל וילנר כי ההחלטה כוללת ביקורת נגד דוד: "אולי הביקורת מוצדקת, אבל רוזן לא יכול היה לדעת כי לא קיבל את עמדתה", אמרה והוסיפה: "זו קביעה עובדתית על משהו שאירע בפועל מבלי לשאול את הנידון... ההנחה היא שהיא לא הספיקה לקרוא מבוססת על מה? למה לא שאלו אותה - האם הספקת לעיין בחומרי חקירה מרכזיים?"
דוד התייצבה היום (א') בבית המשפט העליון עם עורכת דינה, הילה פלג ממשרד אגמון. הנציב רוזן לא נכח בדיון. טענתה המרכזית בעתירה היא כי לא ניתנה לה זכות שימוע כפי שנקבע בחוק, לפני שהנציב רוזן קיבל הכרעות עובדתיות ונתן החלטה הכוללת ביקורת כלפיה.
"ההחלטה עוסקת בעותרת. לא ניתנה לה זכות לשימוע כפי שקובע החוק. יש לה טענות טובות. מה יותר פשוט מלפנות אליה?", טענה עו"ד פלג, והוסיפה כי גם אם ניתן שימוע לפני ההחלטה, והנציב מבקש לפרסם את ההחלטה, בחוק קיימת חובה לקבל התייחסות לפני פרסום ההחלטה.
עו"ד יוסי בנקל, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד שבלת, המייצג את הנציב רוזן, טען בדיון כי החלטתו של רוזן הייתה החלטה מערכתית נגד הפרקליטות ולא נגד דוד, עמדת הפרקליטות התקבלה, ולכן רוזן לא נדרש לקבלת עמדתה של דוד. בנוסף טען עו"ד בנקל לשיהוי של שלוש שנים בהגשת העתירה.
עו"ד פלג טענה בדיון כי ספק אם רוזן היה מוסמך לדון בתלונה, מאחר שסגירת התיק נבחנה על-ידי המשטרה לצד טענות אחרות, והתלונה נסגרה. בג"ץ שהוגש נגד הסגירה נדחה.
בעתירה שהגישה דוד בעצמה נכתב: "במשך כל השנים האחרונות הפך שמי דוגמה לשחיתות... בכל השנים הללו נעשה לי עוול אישי קשה מנשוא לגבי תפקודי כפרקליטת מחוז, ואני נושאת עוול זה על גבי, שלא בצדק. נכון, אני עומדת לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, אולם שלושת האישומים המיוחסים לי בכתב האישום אירעו כארבע שנים לאחר פרישתי מהפרקליטות. לצערי, ציבורית, לא עומדת לי חזקת החפות, וגם לא העובדה שאחרי חקירה משטרתית בקשר עם תפקידי כפרקליטת מחוז, לא הוגש נגדי כתב אישום".
בתום הדיון קבעו השופטים כי "לאחר שמיעת טענות הצדדים ובעקבות הצעתנו, הסכים המשיב לאפשר לעותרת להשמיע את טענותיה, ובכך מסתיים ההליך שלפנינו. טענות הצדדים שמורות להם".
בג"ץ 7605/20