דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר
מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה בשבוע שעבר כי החליטה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את דניאל בירנבאום, המנכ"ל לשעבר של חברת סודהסטרים, ואת איילה שרח-כהן, עובדת זוטרה לשעבר בחברה ומקורבת לבירנבאום. השניים יואשמו, בכפוף לשימוע, בעבירות של שימוש במידע פנים, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. גלובס חושף כעת את פרטי החשדות וכיצד התפוצצה הפרשה כתוצאה מעירנות של פקיד הבנק, שבו ניהלה שרח-כהן חשבון.
בתחילת 2017 הורתה שרח-כהן לפקיד הבנק לקנות מניות של חברת סודהסטרים בסכום של מאות אלפי שקלים. פקיד הבנק תמה על ההוראה, לאור העובדה כי היא מנוגדת למסגרת ולמתווה ניהול תיק ההשקעות ששרח-כהן עצמה יצרה. שרח-כהן הסבירה לו כי היא יודעת מה היא עושה, וכי אין מה לדאוג. סמוך לאחר מכן, פרסמה החברה דוח כספי מצוין, ושרח-כהן מכרה את המניות ברווח נאה של כ-30 אלף שקל.
בהזדמנות נוספת, בקיץ 2018 קנתה שוב שרח-כהן מניות של סודהסטרים בהיקף של 300 אלף שקל, ולצורך כך אף "שברה" תוכנית חיסכון. בתחילת אוגוסט 2018 פרסמה החברה דוחות כספיים מצוינים, וזמן מה לאחר מכן, ב-20 באוגוסט 2018, הודיעה החברה על אקזיט ענק: חברת פפסיקו תרכוש את סודהסטרים ב-3.2 מיליארד דולר. מניות סודהסטרים זינקו באופן חד, ושרח-כהן הרוויחה מקנייה ומכירה של מניות החברה 150 אלף שקל נוספים. בסך-הכול הרוויחה שרח-כהן משתי העסקאות 180 אלף שקל.
הפקדה חריגה
אצל פקיד הבנק התחילו להתעורר תהיות בנוגע לכשרות העסקאות שביצעה שרח-כהן. זאת, כאשר ב-2019, לאחר ביצוע העסקאות ולכאורה ללא כל קשר אליהן, הופקדו בחשבונה מיליון שקל שקל ללא הסבר - בשתי פעימות: 400 אלף שקל ו-600 אלף שקל. מדובר בסכום חריג בחשבון הבנק של שרח-כהן, ולכן ההפקדות הדליקו נורה אדומה אצל הבנקאי. בנוסף, המפקיד היה לא אחר מאשר מנכ"ל סודה-סטרים בירנבאום, דבר שהוסיף חשד על גבי חשד אצל פקיד הבנק, שנזכר בעסקאות החריגות שביצעה שרח-כהן במניות החברה שאותה ניהל בירנבאום.
פקיד הבנק פנה לשרח-כהן וביקש הבהרות על מהות ההפקדה, על זיקתה לבירנבאום ועל ההשלכות של קניית מניות סודהסטרים. שרח-כהן נלחצה, וקיימה פגישה בהולה עם בירנבאום. לפי כתב החשדות, השניים תיאמו גרסאות בנוגע להסברים שיש לספק לפקיד הבנק. זאת, מתוך כוונה לסכל חקירה של רשויות ניירות ערך בנושא. כמו כן, הורה בירנבאום לשרח-כהן, לפי החשד, למחוק את ההתכתבויות ביניהם. הוא גם הציע, לפי החשד, כי תקנה מניות של חברת אמאזון וגוגל, על מנת לטשטש את החשדות נגדם. בגין פגישה זו מואשמים בירנבאום ושרח-כהן, בכפוף לשימוע, בשיבוש מהלכי משפט.
אולם פקיד הבנק לא השתכנע מתירוצי שרח-כהן. הוא הודיע לה, חרף ניסיונות השכנוע שלה, כי עליו לדווח על ההפקדות בחשבונה לרשויות בשל חשש להלבנת הון ולשימוש במידע פנים.
לגלובס נודע כי עוד טרם פניית פקיד הבנק לרשויות האכיפה, ברשות ניירות ערך נדלקו נורות אדומות בנוגע לפעולות הקנייה והמכירה של שרח-כהן, זאת באמצעות מערכת ניטור זירת המסחר של רשות ניירות ערך, המאתרת באמצעות אלגוריתם פעולות חשודות, זאת ללא ידיעה אודות זהות מבצע הפעולות.
"הבינה לבד"
בירנבאום טען בחקירתו כי לא מסר לשרח-כהן כל מידע פנים. לדבריו, גם לא סביר והגיוני שכדי שמקורבת שלו תוכל להרוויח סכום זניח של 150 אלף שקל, הוא יסכן עסקה עם פפסיקו בהיקף של מיליארדי דולרים, שעליה הוא חייב לשמור בסודיות גמורה. (בירנבאום הרוויח כתוצאה מהעסקה עם פפסיקו 34 מיליון דולר).
עוד טען בירנבאום כי לאור העובדה שהוא עשיר מאוד, לא סביר שאם הוא ירצה לסייע כלכלית לשרח-כהן הוא יעשה זאת באופן פלילי שעלול לגרום לו נזקים אדירים, ולא פשוט להעביר לה סכום כסף. בירנבאום ביקש לחזק את טענתו, בכך שהעביר לה מיליון שקל כדי לסייע לה. יש לציין כי בניגוד לחשד הראשוני, רשות ניירות ערך והפרקליטות לא חושדות או טוענות כיום כי העברות הכספים לחשבונה של שרח-כהן קשורות לחשד לעבירות מידע פנים.
לגופו של עניין, טען בירנבאום כי לא המליץ לשרח-כהן לקנות את מניות סודהסטרים ולא מסר לה מידע פנים סמוך לדיווחי החברה. לדבריו, הוא מאוד האמין בחברה, ולכל אדם שרק היה מוכן לשמוע הוא אמר שמדובר במניה טובה וכדאי לקנות אותה. גם לגבי קניית המלצתו לשרח-כהן לרכוש מניות של אמאזון ושל גוגל - טען בירנבאום בחקירתו כי מדובר בחברות שהוא מאוד מאמין בהן ולכן המליץ לה לקנות את מניותיהן.
כיצד הסביר בירנבאום את העובדה כי שרח-כהן קנתה את המניות דווקא סמוך לדיווחים המצוינים של החברה? ובכן, לטענתו, היא שהתה לצידו לאחר פגישתו בלונדון עם מנכ"ל פפסיקו, וכנראה ראתה אותו שמח באופן מיוחד, היא עשתה לבד את החיבורים, והבינה שכדאי לקנות את מניות סודהסטרים, זאת, לטענתו, ללא שהוא אמר לה זאת.
השבירה בחקירה
אחת הבעיות בגרסתו של בירנבאום היא העובדה כי שרח-כהן נשברה בחקירתה הראשונה ברשות ניירות ערך, ולאחר שהכחישה בהתחלה את הטענות, היא הודתה ומסרה גרסה מפלילה מפורטת. שרח-כהן הודתה לאחר שחוקרת רשות ניירות ערך הפעילה עליה לחץ והזהירה אותה כי מוטב שתשתף פעולה עם החקירה ותפליל את בירנבאום, אחרת הוא זה שיפליל אותה. שרח-כהן הודתה כי בירנבאום מסר לה כי כדאי לה לקנות מניות של סודהסטרים כי המניה צפויה לעלות, ואף חשפה את הפגישה עם בירבנאום שבה לכאורה שיבשו השניים את החקירה. שרח-כהן הוסיפה וסיפרה בחקירתה כי השניים התבדחו על העסקאות שעשתה. כך, למשל, סיפרה כי בירנבאום אמר לה שלאחר הרווח הנאה שלה, הארוחה כעת על חשבונה.
בהמשך חקירותיה, עשתה שרח-כהן "אחורה פנה", התחרטה על ההודאה ושבה להכחיש את כל הטענות נגדה. לטענתה, הודאתה נגבתה בעקבות לחץ פסול שהופעל עליה על ידי חוקרי רשות ניירות ערך. שרח-כהן פנתה מחוץ לאולם הדיונים לעורך דינו של בירנבאום, עמית בכר, וביקשה ממנו למסור לבירבנאום כי היא מתנצלת. זאת, ללא שפירטה בגין מה היא מתנצלת.
התיק נחקר ע"י מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך. כתב החשדות הוגש על ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
מטעמו של בירנבאום לא נמסרה תגובה; עו"ד אייל לביא המייצג את שרח-כהן בחר שלא להגיב לידיעה.
*** חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, בכפוף לשימוע, דניאל בירנבאום ואיילה שרח-כהן מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.