גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רדהיל מתקדמת עם התרופה לקורונה: "תוכל להיות מוצר מוביל בפורטפוליו שלנו"

הוועדה המייעצת החיצונית של רדהיל קבעה כי ניתן להמשיך בניסוי שלה בתרופה לקורונה ● סמנכ"ל התפעול: "יש לנו בפיתוח מוצר נוסף לקורונה, כך שנוכל לבנות פעילות משמעותית בתחום" ● השנה החולפת הייתה הראשונה עם מכירות משמעותיות של התרופה לחיידק ה. פילורי

דרור בן אשר, מנכ"ל רדהיל / צילום: אריק סולטן
דרור בן אשר, מנכ"ל רדהיל / צילום: אריק סולטן

חברת התרופות רדהיל , הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 341 מיליון דולר, הודיעה לפני מספר ימים כי עברה בדיקה רביעית של הוועדה המייעצת החיצונית שלה, אשר קבעה שוב כי החברה יכולה להמשיך בניסוי שלה בתרופה לקורונה - מאחר שאין תופעות לוואי משמעותיות, ויש סיכוי סביר כי הניסוי יעמוד ביעדי היעילות שלו. הודעה כזו אינה ערובה לסיום מוצלח של הניסוי, אך זהו סימן טוב. אם הניסוי אכן יצליח, החברה עשויה לקבל את האישור לשיווק תרופה לקורונה בעוד חודשים ספורים.

רדהיל הישראלית, שהוקמה ב-2009, עוסקת ברכישת הזכויות, ובפיתוח ושיווק של תרופות, במגוון תחומים, עם דגש על מערכת העיכול. השנה החולפת הייתה שנת המכירות המשמעותית הראשונה של התרופה המובילה שלה, קוקטייל אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק ה. פילורי (שגורם אולקוס) - ששיווקה החל זמן קצר טרם פרוץ הקורונה. אחת מהתרופות שהחברה רכשה, טיפול לסרטן בשם Yeliva, נראתה לרדהיל כמתאימה לנגיף covid 19.

גלעד רדאי, סמנכ"ל התפעול בחברה, מספר כי "התרופה מעכבת חומר בגוף בשם sphingosine kinase-2 (SK2), שמעורב בכמה תהליכים של פעילות דלקתית בגוף, וגם של האופן שבו הווירוס משתלט על התאים לטובת שכפול. לכן המוצר הזה מתאים גם לעכב את ההדבקה של התאים בווירוס והתרבותו בתוך התאים, וגם לשלב השני של המחלה, שבו מערכת החיסון מגיבה בתגובה מוגזמת לווירוס, והיא בעצמה פוגעת בגוף".

עד היום, מה היה ידוע על המנגנון הזה?
רדאי: "אנחנו רכשנו את התרופה הזו מחברה אמריקאית קטנה שיצאה מן האקדמיה. המוצר היה בשלב מאוד מוקדם ואנחנו פעלנו מהר. עד היום המנגנון הזה לא שימש שום תרופה אחרת. עוד לפני הקורונה, הכרנו גם את היכולות האחרות של התרופה, ותכננו לפתח אותה למחלות דלקתיות, וגם למחלות זיהומיות. אפילו התחלנו לעבוד על תרופה במנגנון הזה לאבולה, אבל הפסקנו כשמגפת האבולה דעכה. כשהגיעה הקורונה, היה ברור לנו שיש לנו משהו ייחודי".

כיום התרופות האנטי-ויראליות מכוונות בדרך כלל לשלב הראשון של המחלה, והאנטי-דלקתיות - לשלבים המאוחרים יותר של המחלה. לאיזה שלב אתם מכוונים?
"הניסוי שאנחנו עורכים הוא בחולים מאושפזים, עם דלקת ריאות וצורך בחמצן, אבל לא הנשמה מלאכותית. בניסוי הקודם, שנערך ב-40 חולים, הראינו כי תוך 14 יום 52% מהמטופלים לא היו זקוקים לחמצן, לעומת 22% מקבוצת הביקורת, ורבים יותר מן החולים המטופלים השתחררו מבית החולים.

"אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להיות רלוונטיים גם לשלבים מוקדמים יותר, וכך להרחיב את פוטנציאל השוק. המוצר שלנו ניתן בבליעה, כלומר אינו מחייב ביקור בבית החולים, ולכן יכול להיות רלוונטי גם לחולים שעדיין לא מאושפזים. קל וזול יחסית להפיץ אותו".

בניסוי נצפו תופעות לוואי?
"לא היו תופעות לוואי שנחשבו משמעותיות".

"המדינות רוכשות באופן מרוכז"

מה השלב הבא?
"גייסנו כ-75% מהמטופלים הדרושים, מתוך כ-340 חולים שצפויים להשתתף בניסוי. אנחנו מעריכים שנוכל להגיש את התוצאות לאישור תוך חודשים ספורים. האישורים בתחום הקורונה עד כה התקבלו מאוד מהר, בתנאי שהתוצאות יהיו כמו שאנחנו מצפים, כמובן. השיווק לא ייעשה דרך ערוצי ההפצה של המוצרים הקיימים שלנו, אלא בדרך כלל המדינות השונות הן אלה שרוכשות את התרופות באופן מרוכז. מהבחינה הזו השיווק הוא פשוט יותר".

אתם רואים את המוצר הזה מהווה חלק משמעותי מהפעילות שלכם?
"כן. אם המוצר הזה יאושר גם לשלבים מוקדמים יותר של המחלה הוא יכול להיות מוצר מוביל בפורטפוליו שלנו. יש לנו מוצר נוסף לקורונה בפיתוח, שעובד במנגנון אחר, ומיועד לשלבים הראשונים של המחלה, כך שאנחנו יכולים לבנות פעילות משמעותית בתחום הזה".

בתחילת הקורונה ראינו המון פעילות בתחום התרופות, ואז המיקוד עבר, ובצדק, לחיסונים. מה קורה בעולם התרופות כרגע?
"התרופות הקיימות בשוק, התוצאות שלהן מבוססות על מעט מידע יחסית, או על מידע שסותר את עצמו, או שהשפעתן לא מאוד חזקה. המוצר הכי יעיל הוא בעצם הסטרואיד הישן והטוב דקסמתזון. לחלק מהתרופות יש בעיות נגישות, כאמור. צריך לתת אותן בעירוי רק בבתי החולים.

"זה קרה כנראה בגלל המיקוד בחיסונים, שהוביל לכך שלא היה מיקוד מערכתי במציאת תרופה, אלא כל חברה פעלה לבדה. לא הייתה לחברות עזרה במציאת חולים בניסויים, בתעדוף הניסויים. הייתה תחרות רבה בין החברות על החולים".

רדהיל רשמה כאמור ב-2020 הכנסות של 64 מיליון דולר, עם רווח גולמי של 27.5 מיליון דולר. בקופת החברה היו 100 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון הראשון של 2021. ההפסד הנקי עמד על כ-72 מיליון דולר. לחברה מוצרים נוספים בפיתוח, כולל מוצר לטיפול במחלת קרוהן, הנמצא לקראת סיום הניסויים הקליניים, ומוצר לטיפול בדלקת ריאות מסוג NTM, הנמצא בשלב III של הניסויים הקליניים.

מדד "תל אביב קורונה" עוד לא הוכיח את עצמו

לא מעט חברות ביומד הנסחרות בבורסת ת"א הודיעו עם פרוץ מגפת הקורונה, כי יפתחו מוצרים לתחום הזה, וזכו בתגובה לעלייה נאה במניותיהן. היה היגיון מסוים בהתנפלות: חלק גדול מן החברות מפתחות מוצרים שיש להם פעילות אנטי-דלקתית, או מוצרים שניתן להסב כך שתהיה להם פעילות אנטי-דלקתית, והדלקת העודפת היא חלק מן המנגנון שמתרחש בקורונה, ומוביל לתחלואה בשלבים המאוחרים.

כל החברות שעוסקות בתחום תאי הגזע, כמו פלוריסטם, בונוס וקדימהסטם, בחנו את הפעילות האנטי-דלקתית של התאים שלהן. חברות שמפתחות תרופות שאנטי-דלקתיות היא חלק ממנגנון הפעולה שלהן, כמו אנלייבקס, כן פייט, קמהדע וגלמד (ישראלית שנסחרת בנאסד"ק), פנו אף הן לכיוון זה. מבין הללו, רק אנלייבקס ובונוס הצליחו לשמר עליות משמעותיות במניה, שהופיעו בעקבות הכניסה לתחום, אם כי גם חלק מן האחרות הצליחו לגייס הון, שאולי לא היה זמין להן בלי חגיגת הקורונה.

מי שנהנו באמת מן המצב היו החברות שמטפלות בכאן ובעכשיו של הקורונה, ולא מציעות מוצר חלום. אלה הן חברות הבדיקות, באטם ואופקו, שהתגייסו במהירות למשימה והפגינו עלייה אמיתית במכירות. גם עם דעיכת הקורונה, הביקוש לבדיקות נראה כממשיך וכצפוי להימשך לפחות במהלך השנה הקרובה.

רדהיל

הוקמה בשנת 2009 ● פעילה בפיתוח ושיווק תרופות בעיקר בתחום מערכת העיכול ● מנוהלת בידי דרור בן אשר ● שלב בפעילות: שנה ראשונה של הכנסות מהמוצר העצמאי הראשון ל-ה. פילורי ● שווי השוק של החברה 341 מיליון דולר ● בשנת 2020 רשמה הכנסות בסך 64 מיליון דולר

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הערכות: ההצעה על שולחן האוצר שתפטור את הבנקים ממס רווחי יתר

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד