תליית קישוטים בחנות בירושלים העתיקה לכבוד חודש הרמאדן / צילום: Associated Press, Mahmoud Illean
אתמול (ב') בשעות הערב נצפה מולד הירח על ידי חכמי הדת המוסלמים בערב הסעודית, והבשורה יצאה אל רחבי העולם המוסלמי. חודש הרמדאן הקדוש מתחיל היום, 13 באפריל. רוב המדינות הסוניות, משמע רובו של העולם המוסלמי המונה כמיליארד וחצי בני אדם, נשמע להנחיות מערב הסעודית. בתוכם גם כמיליון ושש מאות אלף ערביי ישראל המוסלמים. חודש זה מתאפיין בצום ובתפילות, אך גם בשתי ארוחות גדולות: ארוחת הסחור לפני הזריחה וארוחת האיפטאר רבת-המשתתפים ומלאת כל טוב השוברת את הצום. זהו חודש שעיקרו חשבון נפש, פיוס, מעשים טובים, צדקה וחיזוק קשרים משפחתיים וחברתיים.
בשנה שעברה, בצילן של מגבלות הקורונה, החג נחוג בצנעה הן בישראל והן ברוב העולם המוסלמי. המסגדים היו סגורים, והתפילות נערכו בחוץ, הקשיים הבריאותיים והכלכליים מנעו ארוחות גדולות וביקורים ונערכו במעמד המשפחה הגרעינית בלבד, בדומה לאופן שחגגו במגזר הכללי. התוצאה הייתה ירידה בצריכת מזון, הלבשה, קישוטים ומתנות והפעילות הכלכלית הצטמצמה מאוד עקב הירידה בהכנסות של הציבור המוערכת בכ-30% בשל משבר הקורונה, האבטלה שנכפתה והירידה במחזורים העסקיים בכל הענפים לרבות תיירות ומסעדנות שהם ענפי יסוד בכלכלה הערבית הישראלית.
השנה, למרות שהשפעות הקורונה עדיין איתנו באופן חלקי, עסקים קטנים סגורים וחלק מהציבור עדיין בחל"ת, צפויה התאוששות כיון שבדרך-כלל חודש זה מהווה שיא צרכני, בדומה לטירוף הקניות לפני חגי תשרי ופסח במגזר היהודי. המסגדים יהיו פתוחים ומקושטים, ארוחות האיפטאר יתקיימו במשפחה המורחבת, יתקיימו ביקורי משפחות, הצריכה בתחום המזון, ההלבשה והמתנות תעלה והאווירה תהיה הרבה יותר חגיגית. היועץ האסטרטגי והכלכלן מוסא חסדייה מעריך שיהיה גידול בצריכה של 30-40% לעומת השנה שעברה, אך פחות מאשר הצריכה ב-2019.
לדבריו: "בשנה שעברה הוצאות החג עמדו על כ-800 מיליון שקל, ואילו השנה הצפי כי הן יעמדו על כמיליארד ורבע שקל. השיפור יהיה גדול אך עדיין לא יגיע להוצאות בשנה רגילה, שעמדו על כמיליארד וחצי שקל".
תחום הפרסום לקראת החג מתחיל להתעורר אף הוא, למרות שעדיין לא ברמה הנהוגה בשנים רגילות. הפרסום נעשה בתחומי המזון, ההלבשה וההנעלה, הבנקאות, קוסמטיקה ובישום, ריהוט וציוד לבית ומתנות. הפרסום נחוץ לשם מינוף באופן מירבי של הצריכה והצמיחה בחודש זה.
בסיום חודש הרמדאן חל עיד אל פיטר, במסגרתו אלפי משפחות מוסלמיות נהגו לנסוע לחופשות בחו"ל בעיקר לטורקיה ולסיני. השנה יתקיימו כמובן פחות נסיעות, והקניות יבוצעו בארץ, במיוחד של בגדים, ציוד לבית ותכשיטים.
אבו אברהים, בעל חנות דברי המאפה המתוקים, כנאפה בורמה ודומיהם, מאבו גוש, אמר לגלובס כי בחודש הזה מגיעות המכירות לפי עשרה מאשר בחודש רגיל, ואילו ברמדאן בשנה שעברה שנת הקורונה המכירות הגיעו למחצית מחודש רגיל. "בחודשיים האחרונים גם היהודים חזרו, ובסופי השבוע מלא פה, גם האירועים חזרו וההזמנות הגדולות לחתונות ולאירוסין זורמות, ועכשיו לפני הרמדאן קניתי מספיק חומרי גלם לשנה שלמה".
הוא מספר שהשיטה שלו היא קבלת הזמנות מראש לאיפטאר מהמשפחות הגדולות. "כל היום עובדים על ההכנה שלהן ואחר הצהריים לקראת השקיעה באים לאסוף. התחלתי השנה גם שירות משלוחים כדי לצמצם את התור פה. יש לי משפחה גדולה כמובן, כך שאין מחסור בידיים עובדות", הוא מחייך ומצביע על הבת הקטנה נדיה בת 10 שזולפת את מי הסוכר על הכנאפה המוכנה והחמה שיצאה מהתנור.
הדברים הללו מעידים על התקווה ברחוב הכלכלי הערבי ישראלי כי חודש הרמדאן ועיד אל פיטר, שגם ברגיל הם התקופה החשובה ביותר בשנה לאוכלוסיה המוסלמית בישראל ובעולם כולו, הן מבחינה דתית והן מבחינה צרכנית ושיווקית, יסמן את החזרה לצמיחה כלכלית להתאוששות של העסקים הקטנים ולתעסוקה.
ויש גם תופעה מעניינת. באופן פרדוקסלי דווקא המחסור בעובדים בשל חוסר הרצון לחזור מהחל"ת הכניס לתעסוקה צעירים ערבים רבים. אלה, שמסיבות שונות אינם זכאים לדמי החל"ת, קפצו על המציאה והם ממלאים את מקומם של הצעירים היהודים במסעדות, בתי קפה, ובתי עסק. מוסא ג'אבר, 22 מעין רפא, ממלצר כבר כמה שבועות במסעדה הנחשבת יקרה בואכה ירושלים. "לקח לי כמה ימים לעבור מפינוי שולחנות למלצרות עצמה, כי המלצרים הקבועים לא חזרו. הבעלים עשו לי הכשרה מהירה ועד עכשיו לא היו תלונות. אני מרוויח יופי מהטיפים וחוסך ללימודים רפואה בבולגריה אינשאללה בשנה הבאה".