גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוטופיה במזרח התיכון? מחקר חדש מגלה שהסכמי אברהם ירחיבו את הכלכלות המעורבות בטריליון דולר בעשור

מזרח תיכון חדש? לפי חוקרי מכון ראנד, ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ואפילו סודאן עומדים להוביל לתוצאות כלכליות אופטימיות במיוחד עבור כל האזור ● עם זאת, המחקר בוחר להתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים שעשויים להכות במזרח התיכון

חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר
חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר

מזרח תיכון חדש אאוט, הסכם האוריינט אין. הסכמי אברהם נתנו לחוקרי מכון ראנד שמרכזו בארה"ב כר נרחב לחקר הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהסכמים, בין אם יישארו במסגרת הקיימת ובעיקר אם יורחבו לעוד מדינות.

במחקר שערכו הד"ר שירה עפרון וד"ר דניאל איגל, כלכלנים במקצועם, הובאו בחשבון נתונים קיימים של התפתחות הסחר וענפי הסחר בין המדינות המעורבות בהסכמים, הערכות של גופים כמו בנק ישראל וגופים בינלאומיים. כן שוקלל פוטנציאל השילוב הכלכלי בין המדינות ולא פחות חשוב בתוך קבוצת המדינות המעורבות בהסכמים, איחוד האמירויות ישראל וארה"ב כעוגן, בחריין, וגם סודאן ומרוקו כשותפות. הנחת היסוד של החוקרים הייתה כי הצדדים יחתמו על הסכמי סחר מתקדמים ובראשם הסכם סחר חופשי מלא, וזו אולי גם המלצתם העיקרית לכל הצדדים, ואם אכן זה יקרה - התוצאות אופטימיות במיוחד.

ישראל, כך לפי המחקר, אם תחתום הסכמי סחר חופשי כאלה מול כל מדינה השותפה להסכמי אברהם בנפרד, תרוויח בתוך עשור הרחבה של הפעילות הכלכלית בתוכה בהיקף של 46 מיליארד דולר, עם עלייה של 2.3% בתוצר, תוספת של קרוב ל-20 אלף מקומות עבודה והפחתה של כמעט חצי אחוז בשיעור האבטלה. אבל הבונוס הגדול נעוץ, לפי עפרון ואיגל, בהסכם סחר חופשי שיכלול את כל המדינות, משהו דומה לאיחוד האירופי. או אז בשילוב הכוחות והיתרונות היחסיים של כל מדינה, הרווח הכלכלי לכולן מאמיר מאוד.

ישראל תגיע להרחבת פעילות כלכלית בהיקף של יותר מ-70 מיליארד דולר בעשור, עם עלייה של 3.7% בתוצר ו-30 אלף משרות חדשות. איחוד האמירויות תרוויח מכך הרחבה של יותר מ-50 מיליארד דולר, מרוקו המתפתחת 18 מיליארד דולר ו-67 אלף משרות חדשות, בחריין הקטנה הרבה יותר - 4.4 מיליארד דולר, וסודאן שכלכלתה החלשה מכולן, שני מיליארד דולרים ו-46 אלף משרות חדשות.

התחזית הזו מבוססת על בחינה מדוקדקת של ענפים שיקבלו דחיפה עצומה קדימה בשל השילוב, כמו אגריטק, אנרגיה, מים ועוד, שבהם החיבור בין טכנולוגיות ישראליות, משאבי טבע ויכולת מימון עשויה להביא לתוצאות מהירות במיוחד, חדי קרן אבל בליגה של המרחב הבינלאומי הבין מדינתי.

ד"ר שירה עפרון / צילום: Diane Baldwin / RAND Corporation

המחקר מתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים

החוקרים של מכון ראנד לא הסתפקו בזה והחלו ממש להתפרע. הם בחנו את האפשרויות הגלומות בהוספת מדינות פוטנציאליות נוספות שיחברו גם הן להסכם הסחר החופשי. מתוך הפוטנציאל הם בחרו את אינדונזיה, מאוריטניה, עומאן, פקיסטן, ערב הסעודית ואוזבקיסטן. ומיד נתייחס לבחירה שבהחלט יכולה להיות שנויה במחלוקת.

כאן המספרים משתוללים, לישראל מדובר בהרחבת הכלכלה ברבע טריליון דולר בעשור, עם תוספת של 13% לתוצר. איחוד האמירויות אמורה להרוויח מכך 150 מיליארד דולר, אינדונזיה 370 מיליארד דולר וסעודיה 270 מיליארד דולר.

מדוע נבחרו מדינות אלו? איגל אומר כי מקצתן נבחרו לפי הפוטנציאל הפוליטי שהתפרסם, כמו מאוריטניה, עומאן וערב הסעודית. אוזבקיסטן גילתה עניין רב בהסכמים ואף הודיעה כי תהיה חלק ממימון קרן אברהם, שעל הקמתה הוחלט בעת חתימת ההסכמים. צירופה של אינדונזיה, נציגת המזרח הרחוק, לרשימה מוסבר בעיקר בצורך שלה להשתלב בקבוצה כזו ובקשר שלה כמדינה מוסלמית ברובה לעולם הערבי המתון.

פקיסטן היא אולי התוספת הבעייתית יותר וסיכויי הצטרפותה לברית כלכלית כזו לגמרי קלושים. מה שמוביל לביקורת על המחקר שנראה כאופטימי מדי, מניח הנחות בסיס מתקדמות מדי ומתעלם מגורמים מעכבים, ופוטנציאל של אירועים בעייתיים, כמו מלחמות, הפיכות או משברים כלכליים ואחרים (קורונה למשל).

ד"ר דניאל איגל / צילום: Diane Baldwin / RAND Corporation

איגל ועפרון נותנים לכך תשובה חשובה: ארצות הברית של אמריקה. לפי הניתוח שלהם ושיחות עם בכירים בממשל, לוושינגטון אינטרסים חשובים לקידום ברית כלכלית כזו, על בסיס הסכמי אברהם הנוכחיים המעניקים את התשתית לכך ולהוסיף אליה עוד מדינות. שיקול מרכזי אמריקאי בעניין הוא ההשפעה הממתנת ומייצבת של הפריחה הכלכלית על המדינות ועל האזור כולו. עפרון ואיגל מביאים את הדוגמה של הסכמי השלום עם ירדן ומצריים, שלא יצרו קשרים כלכליים מהותיים בין המדינות ולכן לא הפכו לשלום אמיתי.

היתרונות הכלכליים ושיפור רמת החיים היא הגורם המייצב המשמעותי ביותר לדבריהם, והשילוב של היתרונות של המדינות המעורבות הוא פוטנציאל אדיר לרווחה כלכלית כזו. משמע כלי גיאופוליטי מדיני בידי וושינגטון למטרה העיקרית הזו. בנוסף, זו ברית כלכלית שמהווה משקל נגד ותחרות כלכלית ומדינית לגורמי ענק בינלאומיים אחרים כמו סין, רוסיה ואפילו האיחוד האירופי. התחרות הפתוחה גם בשוק העולמי היא אחד מיסודות תורת ראנד והיא הגורם העיקרי שמביא לקידום כלכלי אישי ומדינתי, אומרים החוקרים. לדבריהם הסיוע הצבאי האמריקאי המוענק למצרים לבדה עולה על כלל הסיוע הכלכלי למזרח התיכון כולו. "את המשוואה הזו צריך לשנות. ההשקעה הצבאית יעילה הרבה פחות מההשקעה הכלכלית למטרות האמריקאיות שבראשן יציבות ושקט באזור המסוכסך הזה". האמריקאים יכולים לספק את הגיבוי והתשתית ההסכמית והמדינית הדרושה למדינות הברית הזו, וכמובן גם להרוויח ממנה כלכלית.

ומה לגבי הפלסטינים? לא בתמונה

עוד נקודה מהותית וחשובה היא הפלורטרליות או המולטילטרליות הנחוצה להצלחה ולמימוש הפוטנציאל שעולה מהמחקר. כלומר גם יחסי מסחר בילטרליים או טרילטרליים עם הסכם סחר חופשי יביאו רווחים נאים, אבל אלה מוכפלים פי כמה וכמה כאשר מדובר בברית שלמה הכוללת מדינות רבות, המביאות כל אחת את יתרונותיה. דוגמה אקוטית שממש קורמת עור וגידים בימים אלה היא חברת אגריטק הישראלית המתמחה בטכנולוגיות השקיה מתקדמות, שאמורה להשתתף בפרויקט ענק של פיתוח חקלאי בקרקעות בסודאן ובמרוקו, הנמצאות בבעלות של איחוד האמירויות ובמימון שלה.

ואיפה הפלסטינים בתמונה? לפי עפרון ואיגל, הם לא. כלומר, בשל סיבות שונות הם לא הוספו למשוואה, אף שבפועל הם יושפעו ממהלך כזה. "הסיבות הן גם המצב הפוליטי המורכב של הפלסטינים, גם המגבלות על הסחר משם ואליהם כעת, גם היחס המורכב של הרשות למהלכי השלום האלה, וגם היעדר נתונים מספקים שיאפשרו את המחקר לעומק" כך החוקרים. אבל הנחת היסוד היא שגם בגלל קשרי המסחר עם ישראל והרצון מהשטח מהשוק הפרטי הפלסטיני, תעשיינים, סוחרים וחקלאים, הפלסטינים לא יישארו בחוץ וירוויחו גם הם.

בשורה התחתונה מדובר בחזון שלפני שנה היה נתקל ברעמי צחוק ובבוז, אבל לפחות חציו הראשון נמצא בתהליך הגשמה מהיר. בגלובס פרסמנו כי ברבע האחרון של 2020, ממש מהרגע הראשון של פתיחת היחסים, כבר נחתמו עסקות בהיקף של מיליארד דולרים רק בין ישראל לאמירויות, כלומר האוטופיה כבר בהתממשות. הסכם סחר חופשי למדינות המעורבות יכול לתת לכך קידום מהיר הרבה יותר, והצטרפות של עוד מדינות מפתח תגדיל בטור גיאומטרי את הרווח הכלכלי למדינות המשתתפות.

ובחזרה לקרקע המציאות. ראשית, אצלנו אי היציבות הפוליטית והיעדרה של ממשלה קבועה מקשים מאוד על קידום ההסכמים שכבר נחתמו ועל הסכמים חדשים שעליהם ראש הממשלה בנימין נתניהו רומז מזה זמן. בנוסף, בשמי המזרח התיכון יש לא מעט עננים כמו מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן, המצב הכלכלי המידרדר בלבנון ועיראק השסועות, כשעל כל אלה מנצחת מחרחרת הטרור איראן. יישומו של החזון שמציגים חוקרי ראנד, לאחר החתימה על סכמי אברהם, אינו מופרך כלל, אבל הקשיים בדרך רבים.

המספרים נראים מדויק, המציאות מציבה קשיים | פרשנות

המספרים נראים מדויקים, המחקר רציני, לפחות בכל הקשור להיבטים הכלכליים של השלכות הסכמי אברהם, אבל בתוך התחזית הזו חסרה מאוד הריאליה המזרח תיכונית. החזרה אל קרקע המציאות, מראה קשיים רבים ביישום אותה תחזית. ראשית אצלנו אי היציבות הפוליטית והיעדרה של ממשלה קבועה מקשים מאוד על קידום ההסכמים שכבר נחתמו ועל הסכמים חדשים שעליהם נתניהו רומז מזה זמן. אבל זו עוד הבעיה הקלה יחסית. בשמי המזרח התיכון לא מעט עננים, מלחמות האזרחים בסוריה ובתימן, המצב הכלכלי המידרדר בלבנון ועיראק השסועות כשעל כל אלה מנצחת מחרחרת הטרור איראן. מה שקורה במדינות אלה משליך על המזרח התיכון כולו, וגם על יציבותן של מדינות המופיעות במחקר. האווירה הלוחמנית הזו, תשפיע לרעה על הרחבת ההסכמים והצירוף של מדינות אחרות. גם חילופי השלטון בארצות הברית, מעלים הסתייגויות למחוייבות אמריקאית להטבות למדינות העשויות להצטרף, כמו מאוריטניה, ובוודאי ערב הסעודית שהיא מדינת מפתח במחקר הזה.

פקיסטן היא אולי התוספת הבעייתית יותר, וסיכויי הצטרפותה לברית כלכלית כזו לגמרי קלושים. המחקר שאם כן אופטימי מדי, מניח הנחות בסיס מתקדמות מדי ומתעלם מגורמים מעכבים, ופוטנציאל של אירועים בעייתיים, כמו מלחמות, הפיכות או משברים כלכליים ואחרים (קורונה למשל).

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה