גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקוח על שוק ניירות הערך מתאים לעולם שונה מאוד

חוק ניירות ערך מבוסס על העיקרון של "גילוי נאות" - האם ניתן להסתפק בו בתקופה בה הגילוי מוגבל מאוד?

רשות ניירות ערך / צלם: יח"צ
רשות ניירות ערך / צלם: יח"צ

גיוס הון על ידי חברות ממשקיעים, שאין להם חלק בשליטה ובניהול בחברות המגייסות, הוא מנגנון רב שנים. הקמת בורסות סייעה להתפתחות המנגנון בכך שהקנתה סחירות לנכסים ואיפשרה הרחבה גדולה של מעגל המשקיעים. בעוד שמטרת הפעלת מנגנון גיוס ההון לא השתנתה, דרכי הפעלתו עברו שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים. שינוי גדול חל באפקטיביות הפיקוח על גיוס הון מן הציבור.

חוק ניירות ערך קבע שתפקידה של רשות ניירות ערך הוא שמירת עניינם של המשקיעים בניירות ערך. עניינם של המשקיעים בגיוס הון מהציבור נשמר על ידי הבטחת גילוי נאות של כל המידע הדרוש לקבלת החלטת השקעה. התשקיף משמש להשגת מטרה זו. מכשיר עזר לשמירה על ענינו של הציבור הוא תהליך החיתום, אם הוא מתבצע כראוי, כלומר אם החתם מכיר בכך שהוא נאמן שני הצדדים -מגייס ההון והמשקיע. בחתימתו על התשקיף החתם מקבל על עצמו אחריות לנזק שעלול להיגרם לקוני ניירות הערך בשל פרט מטעה בתשקיף. אחריות זו מחייבת את החתם לערוך בדיקה יסודית של התשקיף, בדיקה המשלימה את בדיקת רשות ניירות ערך. בהסכמתו לתנאים בהם מוצע נייר ערך לציבור מביע החתם את דעתו שהתנאים סבירים, אם הוא עושה מלאכתו נאמנה.

בשנים האחרונות פוקד את שוק ההנפקות החדשות שגשוג בלתי רגיל. בלטו במיוחד הנפקות ענק של חברות טכנולוגיה, שחלק לא מבוטל מהן נמצאות בשלב מוקדם של התפתחותן העסקית. חברות הזנק ישראליות גייסו הון, עד לאחרונה, בעיקר מקרנות הון סיכון בינלאומיות, כאשר המשקיעים המוסדיים הישראליים היססו להשקיע בהן. חברות ישראליות בשלב מתקדם יותר של התפתחותן הנפיקו בשוק האמריקאי בהצלחה בינונית. השינוי בתנאי השוק בשנים האחרונות אפשר לחברות שהקימו יזמים ישראליים לגייס הון בהיקפים גדולים בהרבה.

אבל ההפתעה הגדולה הייתה גיוס הון בממדים גדולים על ידי חברות טכנולוגיה ישראליות בשוק הישראלי. הסבר חלקי להתפתחות זו הייתה הריבית הנמוכה , שדחפה משקיעים לחפש השקעות שהתשואה עליהן גבוהה יותר. גדל מספר המשקיעים, רובם צעירים, שנכונים להשקיע בנכסי סיכון. ככל הנראה ,גם המשקיעים המוסדיים הגדילו את נתח נכסי הסיכון במאזניהם. על אלה נוספה תופעת ה-.C.A.P.S (חברה למטרת רכישה) שמגייסת הון למטרת מיזוג עם חברות פרטיות שנראות מבטיחות. אם מתבצעת רכישה בתוך שנתיים מקבלים היזמים מגייסי ההון גמול של 20% מערך החברה הממוזגת.

הצירוף של גיוס הון סיכון בהיקף גדול על ידי חברות, שרבות מהן נמצאות בשלבים מוקדמים של התפתחותן, מגדיל מאד את הסיכון למשקיעים. אולם דווקא בנסיבות אלה נחלשו ההגנות על עניינם של המשקיעים. גיוסי הון שונים מתבצעים ללא תשקיף ובמקרים רבים אין לתשקיף ערך רב. בהנפקות .C.A.P.S אין תוכן לחברת הרכישה ואילו החברה הנרכשת אינה נדרשת לתשקיף. כשמדובר בחברות טכנולוגיה בתחילת דרכן קשה מאד להפיק מן התשקיף מידע מועיל. פותחו מודלים להערכת שווין של חברות טכנולוגיה צעירות, אך בשל כך שהוא תלוי בהתפתחות לאורך שנים רבות אי הוודאות גדולה. לחתם יכול להיות תפקיד חשוב בשמירת ענינו של המשקיע בהנפקות של חברות מבוססות שיש להן היסטורית פעילות שיכולה להיות בסיס להערכה. כשבסיס ההערכה בעייתי עלולה התחרות בין חתמים להביא להערכות שווי מנופחות.

ההיסטוריה מלמדת שכל תקופה של אופוריה מגיעה לסיומה. חלק מאלה שפעלו בשוק הרוויחו, רבים הפסידו. זו דרכו של השוק. אין היא צריכה להדאיג אלא אם כתוצאה ממפולת שערים מאבד הציבור את אימונו בשוק ניירות ערך, דבר שעלול לזעזע את השווקים הפיננסיים כולם. אינני יודע אם קיימים מכשירים רגולטוריים שיפחיתו את החשש מהתפתחות כזאת, אך הענין ראוי לבדיקה כיוון שהמערכת הקיימת הותאמה לשוק הון שונה, עובדה שלא כל פעילי שוק ניירות ערך מודעים לה. חוק ניירות ערך מבוסס על העיקרון של "גילוי נאות". האם ניתן להסתפק בו בתקופה בה הגילוי מוגבל מאוד?

הכותב היה בעבר סגן יו"ר רשות ניירות ערך ויו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות מסכם את 2025 עם עלייה מתונה ברווח הנקי

הבנק דיווח על רווח נקי של 5.6 מיליארד שקל בשנה החולפת, עלייה של 3.2% ביחס ל-2024 ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון הרביעי לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"