הנהלת נאייקס / צילום: ניר סלקמן
האם גם חברות הייטק גדולות מישראל מתחילות לראות בבורסה המקומית תחליף להנפקה בוול סטריט? חברת הפינטק נאייקס (Nayax) הגישה השבוע טיוטת תשקיף לקראת גיוס של 150 מיליון דולר (כ-484 מיליון שקל), לפי שווי שצפוי להגיע ליותר ממיליארד דולר לפני הכסף - שווי שבעבר היה מכוון את החברה ישירות להנפקה מעבר לים. ההנפקה כוללת גם הצעת מכר מצד מייסדי החברה - האחים יאיר ואמיר נחמד, ודוד בן אבי - שצפויים למכור מניות בשווי של 195-234 מיליון שקל.
אחד ממאפייני ההנפקה הצפויה של נאייקס הוא שהיא נערכת במודל הנפקה בינלאומי בבורסה בתל אביב - החתם בהנפקה הוא ג'פריס (Jefferies), ולצידו אופנהיימר ולידר שוקי הון. ג'פריס יביא להנפקה משקיעים זרים, ולפי גורמים שמעורים בנושא, עד עתה כבר נערכו למעלה מ-60 פגישות עם משקיעים גלובליים, עוד לפני הרוד-שואו.
נאייקס עורכת בימים אלה שיחות עם משקיעים מאוסטרליה, מאירופה, מארה"ב ומישראל, והמטרה היא לקיים שיחות עם למעלה מ-100 משקיעים זרים - וככל הידוע קיימת דרישה גבוהה לפגישות אלו.
זוהי ההנפקה השלישית הנערכת בת"א במודל הבינלאומי: ג'פריס הוביל קודם לכן את הנפקת הבורסה לניירות ערך עצמה ב-2019, ואת הנפקת רשת המוצרים המוזלים מקס סטוק ב-2020, שתי הנפקות שזכו להצלחה, ובהן חלק נכבד מהמניות נמכרו למשקיעים בחו"ל.
הבורסה לניירות ערך הונפקה לפי שווי של 710 מיליון שקל, והיא נסחרת כיום בשווי של 2.1 מיליארד שקל, ומקס סטוק הונפקה בשווי של 1.7 מיליארד שקל, ונסחרת כיום בשווי 1.6 מיליארד שקל (לאחר ירידות במניה בימים האחרונים על רקע פשיטת רשות המסים על משרדי החברה בשל חקירת ענייני מכס ויבוא).
מודל בינלאומי זה של הנפקות אמור לאפשר לחברות ישראליות איכותיות הזדמנות להיסחר בתל אביב, וליהנות מהיתרונות של בסיס משקיעים גלובלי, והוא תואם את המדיניות שמובילה רשות ניירות ערך בשנים האחרונות. לפי תשקיף נאייקס, התמורה לחתם המתמחר (הכוללת עמלות למפיצים מישראל) תעמוד על 29 מיליון שקל.
370 אלף נקודות מכירה ב-50 מדינות
נאייקס הוקמה בשנת 2005 כספקית פתרונות תשלום עבור מפעילי מכונות אוטומטיות, ועם השנים הרחיבה את היצע הפתרונות שלה, והיא מציעה אמצעי תשלום מותאמים אישית, אפליקציית ארנק סלולרי ועוד.
המודל העסקי של נאייקס מבוסס על מנויים קמעונאים המשלמים לה תשלום חודשי עבור השירות והסליקה. החברה מציינת כי בשנת 2020 היא סלקה כחצי מיליארד עסקאות. החברה תומכת היום ביותר מ-370 אלף נקודות מכירה בעולם, ופועלת באמצעות 35 מפיצים ב-50 מדינות.
את החברה ייסדו כאמור שלושה: יאיר נחמד, המכהן כמנכ"ל, דוד בן אבי, שהוא סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואמיר נחמד. יאיר נחמד ניהל בעבר את עדן ספרינגס (מי עדן), בן אבי הוא יזם הייטק ואמיר נחמד שימש כעו"ד וכמשקיע בתחום הנדל"ן.
אמיר נחמד מחזיק ב-31.4% ממניות החברה בדילול מלא, יאיר נחמד ב-31.2% ובן אבי ב-30%. חברת הפינטק Safecharge, שנשלטה בעבר על-ידי טדי שגיא, השקיעה בנאייקס 17.4 מיליון דולר ב-2018, ורכשה גם מניות מהמייסדים, אך היא מימשה אופציית PUT למכירת ההחזקות חזרה לשלושה.
כאמור, ההנפקה כוללת הצעת מכר מצד המייסדים: יאיר נחמד ימכור כ-4.9 מיליון מניות, ולפי המחיר הצפוי בהנפקה (10-12 שקלים למניה) התמורה מהמכירה תגיע לכ-49-59 מיליון שקל, והוא יישאר עם מניות בשווי שינוע בין 866 מיליון שקל לכ-1.04 מיליארד שקל. אמיר נחמד ימכור 6.5 מיליון מניות בתמורה ל-65-78 מיליון שקל, ויישאר עם מניות בשווי 930 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל. בן אבי ימכור מניות תמורת 81.3-97.5 מיליון שקל, ויישאר עם החזקה בשווי 796-955 מיליון שקל.
צמיחה בהכנסות, עלייה בהפסד
נאייקס מעסיקה 400 עובדים, מתוכם 270 בהרצליה, וכ-40% ממצבת כוח האדם שלה עוסקת במו"פ. לפי מצגת של החברה, היא מקבלת מעל 80 סוגי תשלומים ו-40 מטבעות, ויש לה שיתופי פעולה עם מאסטרקרד, ויזה, PayPal, אפל פיי ואחרים. מנתונים שהחברה מציגה עולה שהשימוש במזומן צפוי לרדת מ-42% משווי העסקאות השנתי ב-2018, ל-33% ב-2023, בזמן ששוק המכונות האוטומטיות יגדל בין 2019 ל-2025 כמעט פי שניים ל-24.6 מיליארד דולר.
החברה מתכננת להשתמש ב-65 מיליון דולר מכספי ההנפקה לצורכי צמיחה והוצאות תפעול (OPEX), ב-45 מיליון דולר לפיתוח מוצרים חדשים ו-40 מיליון דולר ישמשו למיזוגים ורכישות.
נאייקס רשמה בשנת 2020 הכנסות של 78.8 מיליון דולר, צמיחה של 23.8% לעומת 2019. בשנתיים האחרונות החברה רושמת הפסד תפעולי (שב-2020 הסתכם ב-2.2 מיליון דולר) אף שב-2018 היא הציגה רווחיות תפעולית.
בשורה התחתונה, ההפסד הנקי ב-2020 הסתכם ב-6.1 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.5 מיליון דולר ב-2019 ושל 3.6 מיליון דולר ב-2018. לעומת זאת, התזרים מפעילות שוטפת היה חיובי, בגובה 6.5 מיליון דולר ב-2020, בניגוד לתזרים שלילי של 1.4 מיליון דולר מפעילות ב-2019. בסוף השנה החולפת היו לחברה מזומנים ופיקדונות בנק בהיקף של 9.1 מיליון דולר.
לפי התשקיף, בינואר האחרון נחתם הסכם הלוואה בין שלושת המייסדים ובעלי השליטה, לבין גוף מוסדי ישראלי, שהלווה להם 5 מיליון דולר לכל אחד, ובסך הכול 15 מיליון דולר, שנועדו למימון פעילות החברה באמצעות קבלת הלוואות מבעלי השליטה.
קרן ההלוואה נושאת ריבית קבועה של 10% לשנה. עם ביצוע ההנפקה יהיו חייבים הלווים לבצע פירעון מוקדם של מלוא ההלוואה, והנפקה שתושלם עד סוף 2021 תחייב כל אחד מהם בהחזר של 5.5 מיליון דולר, ומאוחר יותר - כ-6.1 מיליון דולר. הסכם ההלוואה כולל שעבוד של כ-16.9 מיליון מניות מצד כל אחד מהלווים, ובסך הכול 50.6 מיליון מניות, ששוויין בהנפקה צפוי להסתכם בכ-500-600 מיליון שקל.