קלאב הוטל אילת / צילום: יח"צ
הכול התחיל בזה שרציתי לקחת את ליבי, בתי בת ה-10 לסופ"ש באילת. צלילה עם דולפינים היה טריגר נחמד למדי לאוורור מתבקש אחרי השנה המשונה שעברנו. הצענו לצרף את תמר בת הדודה להשלמת החוויה. ההחלטה הייתה לחפש חופשה לפני החופש הגדול, כלומר במאי או ביוני, לשני לילות בבית מלון - לא מהמלונות היקרים במיוחד, לא חלילה בסוויטת פאר - אבל במלון נחמד פלוס, שתהיה בו גם בריכה. לא דרישה מופרכת.
כצרכנית טובה התחלתי בהשוואת מחירים באתרים שונים (סוכני נסיעות, בתי מלון ודרך ארקיע/ישראייר) וצמצמתי את האפשרויות ל-2-3 בתי מלון. אך איך שלא הפכתי את החופשה הקצרה הזו, המחיר לטיסות ולמלון (חדר אחד הכולל מיטה זוגית וספה נפתחת) וארוחת בוקר בלבד הגיע ל-4,000 שקל לשני לילות בחודש מאי, וזה על בסיס לינה וארוחת בוקר - עוד לפני שהתחשיב לחופשה כולל אפילו ארטיק, שלא נדבר על ארוחות ומוניות.
עוד לפני שהספקתי לעכל את המחיר, מדי כמה ימים הוא המשיך לטפס. היה הבדל בין המחירים שהוצגו באתרים אבל לא הבדל גדול מדי והחופשה במלונות שבדקתי כבר האמירה לכ-5,000 שקל עד שהביקוש הכריע - לא היו עוד חדרים פנויים במלונות "שלי", שכאמור, לא היו מהיקרים: היו גם מלונות יקרים יותר, הרבה יותר.
במקביל, לשם הספורט חיפשתי כמה תעלה לי חופשה דומה בכרתים באותם תאריכים- סופש לשני לילות. המחירים נעו בין 600 ל-1,000 שקל. במלונות חמישה כוכבים עטורי ביקורות מעולות, המחיר כבר עלה ל-1,400 שקל. ברמה כזו של בתי מלון באילת - הייתי משלמת כ-10,000 שקל ואפילו יותר. למה? כי אפשר.
יש מי שמוכן לשלם
אז - במקום חופשה וצלילה עם דולפינים הילדות קיבלו שיעור בצרכנות ואפילו בחינם, שיעור שנעשה על בסיס ההחלטה שלא רק שהמחיר לא מתקבל על הדעת בכל פילוסופיית התמורה בעד הכסף, אלא שאפילו לא מוסרי לשלם כ-1,500 דולר על סוף שבוע באילת, עם כל הכבוד לעיר הדרומית.
אכזבה כמובן שהייתה אבל הייתה גם הבנה: אנחנו נחכה לצלול במקום אחר בזמן שהמלונאים ימשיכו להעלות מחירים. ולמה זה קורה? פשוט מאוד - יש מי שמוכן לשלם. זה נשען על בסיס הגרף הבסיסי ביותר בכלכלה - הביקוש מול ההיצע. כשיש מי שמוכן לשלם מחירים כאלה (ו-5,000 שקל לסופ"ש בחודש מאי עוד התברר כמחיר "סביר", היו הרי גם חדרים במחיר כפול מזה) - מבחינת העוסקים, אין סיבה שהוא לא ייגבה. אבל יש סיבה והיא נעוצה בכך שחופשה בחו"ל, בעיקר עם ילדים, אינה אופציה ריאלית בשלב זה (הילדים נדרשים לבידוד בחזור, והם אינם מחוסנים).
ברקע, משרד הבריאות שב ומפציר להימנע מנסיעות לא חיוניות לחו"ל. "ברגע שהמשרד פרסם את האזהרה הזו המחיר במלונות, ולא רק באילת, זינקו", אומר סוכן נסיעות גדול. "אני בקשר טוב עם כל המלונאים ואני יודע שעברה עליהם שנה קשה אבל כאלו מחירים לא רק שלא ראינו אלא שאפילו לנו לא נוח לגבות - לילה באילת עולה כמו דיל שלם בקפריסין. זה ניצול של המצב שמשקף ביקוש קשיח. אנשים לא טסים לחו"ל, משתוקקים לחופשה וכשהיצע החדרים לא מאוד גדול אפשר ל'דפוק' מחיר וזה בדיוק מה שעושים. אני לא זוכר רמה כזו של מחירים והם ממשיכים לעלות. אם חדר באילת מגיע ל-500-600 דולר ללילה בקלות, את הרי יכולה לקנות חבילה לחו"ל בחצי מחיר אבל המלונאים יודעים שלא תקני, ובטח לא לחופשה עם ילדים. אז זו התוצאה".
אותו גורם אף אומר לי "מה שבזמנו ראית ב-5,000 שקל כנראה נמכר בסוף גם ב-7,000 שקל. השתוללות המחירים הזו לא נעצרת באילת, נראה אותך משיגה חדר בצפון, אני כבר לא מדבר על חדר במחיר סביר. אפילו תל אביב מרימה את הראש, בסופי שבוע כבר קשה להשיג חדרים וגם זה משפיע על המחיר. נכון שאין תיירים אבל אם הישראלים מוכנים לשלם - אז אין תקרה למחיר". שלא נטעה, גם הסוכן הזה מרוויח מהביקוש לנופש בישראל, על ה-7,000 שקל שמישהו כנראה שילם, עוד מישהו אולי גזר קופון בדרך.
גם מחירי הטיסות לאילת בהתאם: מי עוד זוכר שחברות התעופה גבו לאחרונה 99 שקל לכרטיס טיסה לאילת? המחיר הזה היה תקף כשהיה צריך למשוך נוסעים ולמלא מטוסים. היום טיסה תעלה כ-200 שקל לכיוון לאדם. זה אמנם לא ברמת מחירי פרה-המגפה שהגיעו גם ל-380 שקל לכיוון אבל טיסה תוסיף עלות נכבדת לחופשה באילת. ביקוש והיצע - זוכרים?
"הצרכנים העצמאיים מסבסדים את ההנחה שמקבל ארגון ענק"
מול הטענות האלה יגידו המלונאים - שתמיד אפשר לבחור באופציית לינה זולה, ולמה שלא תנפשי באמצע השבוע שאל אותי מלונאי בפניו שטחתי את הטענות שלי, ובכלל, הוא אומר, מעת לעת יש מבצעים, נכון הם לא בקיץ, אבל תבדקי. סוכן נסיעות אחר מספק נימוק נוסף: "לא רק שכולנו בארץ אלא שיש ביקוש כפול - אלו לא רק המשפחות שמשוועות לחופשה אלו גם ועדי עובדים ומועדוני צרכנות. גם אלה שבעבר היו מציעים לעובדים סופי שבוע בחו"ל רוצים לפרגן למלונאים בארץ. נוצר מצב של ביקוש יתר מחד ומצד שני ועדי העובדים לא קונים במחיר שאת ראית, הם קונים בהרבה פחות - אז הצרכנים העצמאיים בתוך המחיר שלהם גם מסבסדים את ההנחה שמקבל ארגון ענק שסוגר מאות חדרים בבת אחת".
"מול כל זה צריך לזכור שהמלונאים פועלים עם מחסור עצום בכוח אדם בגלל החל"ת והמחסור בעובדים זרים, כך שהלחץ גדול - עובדים שכן מוכנים לעבוד דורשים שכר מופקע, מלונאים רוצים לעמוד בביקוש אז הם משלמים יותר. גם העלויות האחרות שלהם גבוהות בדומה ליוקר המחיה בישראל ויש גם את תקנות הקורונה שמייקרות עלויות - אבל למרות כל זה אני חושב שהם מגזימים. אני גם יודע שברגע שחו"ל ייפתח על אמת, תהיה נהירה החוצה, גם המלונאים יודעים את זה אז מה אכפת להם בינתיים למקסם רווחים?".
מלונאי ותיק מודה שהמחירים כעת הם בהחלט גבוהים. הוא מציין את שנת הקורונה הגרועה, את העלויות הגבוהות להוצאות קבועות ומשתנות אבל גם הוא מודה בסופו של דבר שהביקוש הגבוה מאפשר לייקר את המחיר היקר ממילא. הוא מצפה לקיץ מעולה, לא כזה שיצליח לכסות את הבור הכלכלי שנפער אבל כזה שייתן אוויר לנשימה. למרות שגם המלונאים רואים את הכמיהה של קפריסין ויוון לתייר הישראלי המחוסן ואת הרכבת האווירית המסתמנת: "כל עוד הילדים לא מחוסנים ונדרש בידוד, לא יחסר מי שינפוש בארץ. וחוץ מזה תראי את הכבישים, אני נוסע לעבודה בפי שניים זמן מאשר לפני הקורונה וסביבי מכוניות חדשות ויקרות - זו החופשה שבוטלה בקיץ שעבר ואלו הוצאות אחרות שלא קרו השנה, מחתונות ועד בילויים, לאנשים יש חשק עז לקנות מכוניות, פריטי אופנה יקרים וגם על חופשה יקרה הם מוכנים לשלם. אז את ויתרת על החופשה שלך? אז מה. מישהו אחר כבר קנה אותה".