השופטת רחל ברקאי דחתה את רוב הטענות של שפיר ואלקטרה נגד ועדת המכרזים של משרד הביטחון ● עם זאת, ברקאי הכריעה כי המכרז יוחזר בפעם השלישית לוועדת המכרזים לצורך הכרעה מחודשת ● ועדת המכרזים צפויה לאשר שוב את זכיית שיכון ובינוי בפרויקט
קריית המודיעין בנגב / הדמיה: שיכון ובינוי
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את רוב טענות חברת שפיר וחברת אלקטרה נגד ועדת המכרזים של משרד הביטחון, שקבעה כי חברת שיכון ובינוי זכתה במכרז הענק להקמת ותפעול קריית המודיעין בנגב בהיקף של מיליארדי שקלים.
במסגרת העתירות נטען כי יש לפסול את הצעת שיכון ובינוי על רקע ההליך הפלילי החמור בפרשת השוחד באפריקה שמתנהל נגד החברה ונגד בכיריה לשעבר. בהקשר זה נטען אף כי שיכון ובינוי הסתירה את המידע על ההליך הפלילי נגדה מועדת המכרזים. מעבר לכך, נטען כי החברה מסרה מידע כוזב ושגוי בעניין קבלן התקשוב (התעשייה האווירית) מטעמה.
השופטת רחל ברקאי כתבה כי "אכן, חשיבות רבה יש לייחס לאמינותו של מציע ולטוהר מידותיו. דרישה זו מעוגנת במפורש בתקנה 22 לתקנות המכרזים", אולם קבעה כי "בהיעדר הוראה אחרת במסמכי המכרז, בענייננו, הקובעת כתנאי סף מסנן להשתתפות כגון היעדר קיומם של הליכים פליליים ו/או עבר פלילי, נותר עניין טוהר מידותיו של המציע לשיקול-דעת ועדת המכרזים המשקללת כלל הנתונים בשלב בחירת ההצעה הזוכה".
השופטת ברקאי הוסיפה כי "במקרה דנן, נחה דעתי כי ועדת המכרזים עשתה עבודתה נאמנה עת נדרשה לסוגיית החקירה הפלילית המתנהלת נגד שיכון ובינוי. תחילה, עוד בטרם הגשת ההצעות למכרז, ביקשה היא משיכון ובינוי לקבל פרטים אודות הליכי החקירה המתנהלים וגם לאחר הגשת ההצעות במכרז, ועוד בטרם הוכרזה הקמפוס כזוכה, קיבלה ועדת המכרזים החלטה כי אין בחקירה המתנהלת כדי למנוע המשך השתתפותה במכרז. החלטה זו התבססה על שלבי החקירה אל מול המוניטין המקצועי של שיכון ובינוי וניסיון רב-השנים של המזמין עם שיכון ובינוי".
עוד נכתב כי "גם אם צודקות העותרות כי החלטת ועדת המכרזים בנדון בתחילת הדרך, אשר אפשרה את המשך השתתפותה של הקמפוס במכרז, הייתה החלטה שניתנה על בסיס מידע חסר - הרי משחזרה ובחנה ועדת המכרזים הסוגיה לעומק פעם נוספת, בעקבות הגשת העתירות והטענות כבדות-המשקל... ההחלטה סבירה בהינתן הנסיבות".
לדבריה השופטת, "ועדת המכרזים עשתה מלאכתה נאמנה והפעילה שיקול-דעת סביר ומידתי, לא לפני מיצוי הבירור העובדתי, המשפטי והפיננסי, ולאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים ונערך האיזון המתאים, על דרך של קביעת תנאים לקיום הזכייה. גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת, עדיין אין לבטל את החלטת הוועדה, משזו מצויה במתחם הסבירות המוקנה לה כרשות מינהלית, ומשהתקבלה לאחר הליך מינהלי תקין".
ברקאי דחתה את הטענות להיעדר איתנות פיננסית מצד שיכון ובינוי, וכן טענות נוספות.
עם זאת, ברקאי הכריעה כי המכרז יוחזר בפעם השלישית לוועדת המכרזים לצורך הכרעה מחודשת בטענת פסילת שיכון ובינוי, על רקע טענות העותרות לפגמים משמעותיים בעניין קבלן התקשוב של שיכון ובינוי בפרויקט.
"לאחר שחזרתי ובחנתי לעומק את טענות הצדדים אל מול המסמכים הנדרשים לצורך העניין, מצאתי לנכון להחזיר עניין זה לבחינה מחודשת שתעשה על-ידי ועדת המכרזים. בענייננו אין בנמצא כל עדות לתהליך בחינה מעמיק שנעשה על-ידי ועדת המכרזים בטרם קיבלה החלטתה בנדון. תהליך מעמיק המבוצע בשקיפות מלאה, הכוונה לתהליך בו מציג הצוות הבודק בפני ועדת המכרזים את דרישות הסף, את הספקות אשר התעוררו במהלך ריכוז הנתונים של הצוות הבודק בכל הנוגע לעמידה של קבלני התקשוב בתנאי הסף".
לדברי ברקאי, "פרוטוקול ועדת המכרזים שותק, ואין בו דבר כדי להעיד על דיון ענייני שהתקיים לשם בחינת עמידת קבלני התקשוב בדרישות הסף. אין כל עדות לקיומו של דוח מסכם מטעם הצוות הבודק, שהוצג בפני חברי הוועדה, למעט מצגת תמציתית המלמדת על המועמדים ועל המלצה הסופית, והיא לאשר את שלושת קבלני התקשוב. אין בה כל עדות לתהליך הבדיקה והבירור שנעשה על-ידי הצוות הבודק. כך, גם אין בנמצא כל עדות לכך שמי מחברי הצוות הבודק הציג בפני ועדת המכרזים את מלאכת הצוות הבודק, הספקות שהתעוררו, ההבהרות שהתבקשו והמענה לכך, שמא מחייב הדבר בחינה מקרוב של חברי ועדת המכרזים, שאלות ובירורים נוספים".
לדברי השופטת ברקאי, "תהליך שכזה, נטול דיון מתועד בפרוטוקול, עלול לעורר חשד לקבלת החלטה במחשכים".
לאור זאת כתבה ברקאי כי "משלא קיימה ועדת המכרזים הליך תקין המעיד על שקיפות תהליך קבלת החלטתה בנדון, אין לי אלא להורות על החזרת הדיון לוועדת המכרזים, על-מנת שתחזור ותבחן עמידת התע"א בדרישות הסף. מן הראוי כי ועדת המכרזים תיתן דעתה לכלל הטענות שהעלו העותרות בעניין זה".
את שיכון ובינוי ייצג ד"ר גלעד וקסלמן, מבכירי הרצוג פוקס נאמן, יחד עם עו"ד שיר גידיץ'; את אלקטרה-מנרב ייצג עו"ד ירון קוסטליץ; ואת חברת שפיר ייצג ד"ר רלי לשם.