איתן סטיבה / צילום: אלעד מלכה
משימת "רקיע" היא המשימה שצפויה לשגר את הישראלי השני לחלל. את המשימה מובילה קרן רמון עם חברת Axiom Space ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. בחודש נובמבר האחרון הודיעו בבית הנשיא כי הצוות ישוגר על גבי חללית Dragon של חברת SpaceX בתחילת 2022, והם צפויים לשהות בחלל למשך שמונה ימים. הבשורה הייתה בזמנו להיות המשימה הפרטית הראשונה שכל הצוות מורכב מאנשים פרטיים - והם לא היחידים במרוץ הזה (לדוגמה חברת SpaceX עם משימת האינספריישן 4 שלה).
היום (ד') הכריזו במשימה על 44 הניסויים שישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית כפוף לאישור נאס"א וחברת Axiom וכפוף להשגת מימון ועמידה בלוח הזמנים של המשימה. הניסויים שנבחרו על בסיס הפוטנציאל שלהם ועל בסיס ההשפעה הכלכלית האפשרית. הניסויים בתחומים שונים וצפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות.
לצפייה בהכרזה על הניסויים
הניסויים נבחרו על-ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל, ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. בין החברים הנוספים בוועדה - אבי בלסברגר, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מזכיר הועדה ד"ר אלירן חמו, המחלקה למדע והנדסה של חומרים, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב, וחברים מתחומים שונים.
אילו ניסויים נבחרו?
בסך-הכול נבחרו 44 ניסויים בתחומים שונים: אסטרופיזיקה, הנדסה, אופטיקה, רפואה ועוד. בין הניסויים ישנו ניסוי של חברת החשמל בשיתוף חברת Storedot בתחום האנרגיה. הניסוי יבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. ניסוי נוסף של חברת מונפורט (Mon4t) שפיתחה EncephaLog, מוצר שמאושר כבר על-ידי ה-FDA ומאפשר בדיקות נוירולוגיות ברמה רפואית, ובאמצעות אפליקציה יבחן את תפקוד המוח של אנשי הצוות בזמן שהם שוהים בחלל. ניסוי שלישי, בתחום החקלאות, נועד לבדוק היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה. מטרת הניסוי היא להשתמש בביולוגיה סינתטית ואופטוגנטיקה לשליטה ישירה במסלולים התוך-תאיים של הצמח באמצעות אור.
בחודש דצמבר האחרון, קרן רמון פתחה קול קורא וביקשה ממדענים, חוקרים ויזמים להגיש הצעות לניסויים שיבוצעו בתחנת החלל. קרן רמון וסוכנות החלל עבדו בחודשים האחרונים עם חברות, מדענים וחוקרים כדי לסייע להם להגיש הצעות. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה מתכננת להציע סיוע במימון הניסויים כפוף לאישור תקציב המדינה וקרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון נוספים.
בחודש ינואר פרסמו בחברת Axiom את חברי הצוות של המשימה: מפקד המשימה האסטרונאוט האמריקני-ספרדי הוותיק וסגן נשיא Axiom Space מייקל לופז אלגריה, היזם האמריקאי לארי קונור, המשקיע הקנדי מארק פאתי וכמובן - גם איתן סטיבה הישראלי, טייס קרב בעברו וכיום מייסד ויו"ר קרן Vital Capital Fund. סטיבה ושאר הנוסעים יעברו סדרת אימונים מרוכזת בארה"ב, בגרמניה וברוסיה.
ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, מסרה: "משימת 'רקיע' מגשימה חלומות של יזמים, חוקרים ומדענים ישראלים, ומביאה לידי ביטוי שיתופי-פעולה בינלאומיים עם מוסדות האקדמיה והמחקר המובילים בעולם. אנו זוכים לראות היום את ישראל החדשנית, המתקדמת ופורצת הדרך, ומבחינתי האישית המשימה הזו מרגשת במיוחד, כי היא מסמלת את תחילתו של עידן החלל החדש. הניסויים הנבחרים שמוצגים בפניכם היום מביאים לידי ביטוי קשת רחבה של תחומי מדע וטכנולוגיה - קרינה, גנומיקה, אימונולוגיה, תפקודי מוח, תקשורת קוונטים, אסטרופיזיקה, טכנולוגיית חקלאות (אגרו-טק), תקשורת, אופטיקה, רפואת עיניים, מכשור רפואי, ומחקר מחלות".
ראש משימת רקיע ומנכ"ל קרן רמון, רן לבנה, מסר: "רק בשבוע שעבר נפגשנו עם בכירי SpaceX ונאס"א, שנדהמו מעושר הניסויים שאיתן עתיד לבצע בחלל. אנחנו מאמינים במדע ובטכנולוגיה הישראלית, ומצפים לתגליות מדעיות אשר ישפיעו על חיי האנושות בכדור הארץ ובחלל. בימים אלה אנחנו עובדים יחד עם משרד המדע כדי לסייע לניסויים הנבחרים בהשגת מימון לשם הכנתם, בדיקתם, אריזתם ושליחתם לחלל".
"המשימה מסמלת את עידן החלל החדש"
ענבל קרייס, יו"ר הוועדה המדעית-טכנולוגית שבחרה את הניסויים שייצאו לחלל, אמרה בתדרוך: "לאורך שנותיי בתעשיית החלל הישראלית, הובלתי משימות רבות ומורכבות בחלל. משימת 'רקיע' עבורי היא מרגשת במיוחד ומסמלת את עידן החלל החדש. מדע החלל מייצג מאז ומתמיד את הסקרנות האנושית ואת השאיפה התמידית לחקור ולפרוץ גבולות מעבר לאופק אל האינסוף ומעבר לו".
קרייס הוסיפה: "ביצוע הניסויים בחזית המדע יתרום להבנת תהליכים על פני כדור הארץ, לשיפור איכות ובריאות חיינו, לקידום הבנה של תהליכים פיזיולוגיים מצילי חיים, להארכת תוחלת החיים ולשיפור איכות הסביבה. יחד נפעל במשימת 'רקיע' לחיזוק מעמדה של ישראל כשחקנית בזירה העולמית בפעילות רצופה ולאורך זמן בחלל".
לשאלת גלובס, קרייס פירטה על תהליך הבחירה של הניסויים. "הכנו קול קורא להגשות והצעות לניסויים. בקול הקורא פורסמו הקריטריונים לבחירה. בראש ובראשונה קריטריוני סף היו ניסויים שניתן לבצע אותם בתחנת החלל הבינלאומי, שיש שם ציוד ניסויים ניסיוני ומעבדתי שמאפשר לבצע אותם. דבר שני כמובן שניתן לבצע אותם בלוח הזמנים המאוד אתגרי של המשימה. קריטריונים נוספים היו מידת החדשנות של כל ניסוי בכל תחום. קבוצת החוקרים והמדענים היו צריכים להביא את הרפרנסים של ניסויים קודמים שנעשו בתחום הזה ועד כמה הניסוי הזה הוא חדשני, פורץ דרך, שכל המטרה באמת הייתה להביא פריצות דרך ומחקרים שעדיין לא נעשו".
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון, אמר בתדריך כי "44 קבוצות קיבלו את אישור הועדה המדעית טכנולוגית, ומתחילות היום את הליך האישורים מול נאס"א. חלקן כבר התחילו, כמו Axiom ושותפים נוספים. הניסויים מגיעים מעולמות שונים, מהמרכז והפריפריה, ניסויים על טהרת 'כחול-לבן' ושיתופי-פעולה בינלאומיים".
איתן סטיבה, מי שיהיה הישראלי השני בחלל, אמר: "כל מה שקורה כאן היום התחיל משיחת טלפון עם חבר אסטרונאוט לפני כ-10 חודשים. 'איתן, אתה יודע שאפשר לטוס לחלל?', שאל אותי גארט רייזמן, חבר קרוב של משפחת רמון ושלנו. 'אתה בא?'. אמרתי לו כן. לא חשבתי פעמיים. אבל אז הלב התחיל לפעום, התשובה שקעה והפכה לממשית".
עוד הוסיף סטיבה: "'רָקִיעַ' היא השכבה המפרידה בין האדמה לשמיים, אטמוספירה כל-כך דקה ששומרת עלינו מפרידה בין הנודע לבלתי נודע; בין מציאות לחלום; בין הבטוח לבין המפחיד. הפחד הוא אומנם מהמורה, אך הדמיון והסקרנות גוברים עליו. והרי כל המחקר בחלל מונע מתקווה לפרוץ את גבולות הידע האנושי, ניסיון לפתור את הבלתי פתור, לפענח את הנסתר".