גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד מסלילת כביש 6 על ניהול בלי אגו

איך קרה שאפילו היריבות המרה של חברות הסלולר הונחה בצד בעת הצורך? ● ספר חדש של המגשר עמרי גפן מציע מודל לא טריוויאלי של שותפות, שעוזר לכולם לצאת מורווחים ● מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם

מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם. על ניהול בלי אגו / צילום: Shutterstock
מאגו־סיסטם לאקו־סיסטם. על ניהול בלי אגו / צילום: Shutterstock

ביולי 2020, בשיא משבר הקורונה, הוקמה ללא תשומת לב מיוחדת של הציבור מִנְהלת־על, מעין ועדת היגוי, המאחדת את כלל ליגות הנשים בספורט בישראל. במנהלת שולבו הגופים המייסדים של ליגות הנשים וכן של גופי הספורט המרכזיים במדינה. למי שפחות מעורב בספורט תחרותי, המדובר בלא פחות מאשר מהפכה.

במהלך היסטורי זה קיים פוטנציאל ענק לטרנספורמציה שכמותה לא ידע הספורט הישראלי מעולם. המהלך מכנס מתחת לאותה קורת גג ארגונים מתחרים לכאורה, שמעבר לתחרות יש להם מטרה משותפת: קידום השוויון המגדרי בחלוקת משאבים ציבוריים מוגבלים לעוסקים ולעוסקות בספורט נשי, בתוך זירה אינטרסנטית ופוליטית מאוד. במקום מלחמות אגו עקובות מדם על תקציבים, השפעה ונראות, עוברים לשילוב ידיים.

בימים אלה יוצא למדפים ספרו החדש של עמרי גפן, "עוצמת השיתופיות - מאגו סיסטם לאקו סיסטם" (הוצאת מטר). גפן, מומחה מוביל בתחומי הגישור, משא ומתן, אמון ושיתופיות, מסביר: "המעבר מ'אגו־סיסטם' ל'אקו־סיסטם' מהווה תנאי חשוב ביכולת של החברה האנושית, ובוודאי של החברה הישראלית, להתמודד בהצלחה עם מצבים הנראים על פניהם מורכבים ובלתי פתירים. אין כוח בעולם המסוגל לעצור אמת שזמנה הגיע".

הספר מנסה להתמודד עם סוגיות מורכבות של סכסוכים על רקע חילוקי דעות, שוני בתפיסות עולם ומאבקים על משאבים בין קבוצות אינטרס, ומציע כלים פרקטיים כיצד ניתן למצוא בתהליך סדור אינטרסים משותפים, כמו בדוגמה שהובאה בראשית המאמר על ספורט תחרותי לנשים.

להפוך אילוץ להזדמנות

נדמיין לרגע כיצד היו משתנים חיינו אילו חברות, עמותות וארגונים ממינים שונים היו חוברים בצורות שונות ליצירת אקו־סיסטם בתחום שבו הם פועלים. משוחחים, מתבוננים ביחד ומשלבים ידיים ליצירת שלם הגדול מסכום חלקיו.

ניקח לדוגמה את נושא המוביליוּת החברתית. מושקעים בו משאבים אדירים, אך במבחן התוצאה מדינת ישראל נמצאת בנסיגה מתמדת. האופק התעסוקתי ויכולת ההשתכרות של רוב הילדים נקבע בהתאם למקומות שבהם גדלו. קיימים הבדלים תהומיים בין המרכז לפריפריה, ובין ילדים משכבות חלשות לאלה שלא.

נסו לדמיין מצב שבו כל הגופים המטפלים בנושא מכל המגזרים, יוותרו על חלקים מהאגו הארגוני שלהם ויפעלו באופן משולב. בניית הסכמות בין מנהלת החינוך הארצית לארגוני המורים, או תכנון משותף ארוך טווח בין כלל העוסקים בחינוך, מהגיל הרך ועד לאקדמיה ולהכשרות מקצועיות.

באותו אופן ניתן לדמיין שיתוף פעולה בין מערכי הרכש של גופי התעשייה המובילים (והמתחרים), המייבאים חומרי גלם מהעולם. האם ייתכן ששיתוף פעולה והצגת חזית מאוחדת לספקים בחו"ל יגרמו ל"יתרון הגודל" להשפיע, בנוסף על העלאת רמת הרווחיות של כל אחד מהם בנפרד? כמעט כל שותפות, בכל תחום עשייה, עשויה להשפיע לטובה על הכלכלה ועל איכות החיים של כולנו. רק האגו, האגו...

במרחב הציבורי העולמי המגמה קיימת. הזדמנויות לשיתופיות, בכל הרמות, נפתחות עקב שינוי כללי היסוד בזירה העסקית. מה שהתחיל כאילוץ הפך להזדמנות. כך למשל שילוב הידיים של החברות הסלולריות, מתחרות מרות, כדי להשתתף בהנחת התשתיות לטלפונים הסלולריים, לצורך הפחתת עלויות ומִזעור קרינה.

כך גם בסלילת כביש 6, שבו שיתפו פעולה מתחרות ישירות כמו שיכון ובינוי, אפריקה ישראל וחברת צ'יק הקנדית. מה שדחף אותן לשתף פעולה היו ההשקעות המסיביות הכרוכות בפרויקט, אבל שיתוף הפעולה עבד כה יפה, שביחד הצליחו לסיים את הפרויקט ארבעה חודשים (!) לפני הזמן, הישג שאף קיבלו בעבורו פרס מהמדינה.

לחיי האינטליגנציה השיתופית

עם זאת, כדי לקבל החלטות נכונות ולייצר ערך בשותפויות יש לעבוד באופן שיטתי, מובנה ומקצועי. לא ניתן לממש שיתוף פעולה אפקטיבי בעולמנו המורכב באופן אקראי, חלקי ומקרי. נדרשים רכיבים של מנהיגות, מבנה, תהליך, אמון ומחויבוּת.

גפן משרטט פרדיגמה חדשה ומודל רלוונטי לצורך יישומה. אחת מהנחות המוצא המרכזיות בספרו היא שבעזרת מודל, זיהוי וניתוח חסמים, לצד לימוד ויישום של כמה מיומנויות נדרשות, ניתן ליצור, לנהל ולשפר כמעט כל שיתוף פעולה, הזוי ומדומיין ככל שייראה בשלב ההתחלה.

המודל המוצג בספר מבחין בין שלוש רמות של שיתופי פעולה וממשקים, מהבסיסית ביותר (שיתוף בידע ובסנכרון פעולות), דרך שיתופי פעולה ממוקדים ומתוחמים, כגון פרויקטים של כמה יחידות בתוך ארגון או כמה ארגונים, ועד הדרגה הגבוהה ביותר בסולם, שבה מושקעים המאמצים לייצר שיתופיות ארוכת טווח.

החלק השני של המודל מציע ארבעה אלמנטים הנדרשים בכל ממשק ושיתוף פעולה:

1. ערך - הסיבה שלשמה אנו נמצאים בשותפות, כולל זיהוי הצרכים והאינטרסים של כל המעורבים. עד כמה שזה נשמע פשוט, זה אחד מן האתגרים הגדולים בכל ממשק ולעיתים קרובות נמצא חסר.

2. מבנה - ההיבטים הפורמליים: התאמת מבנה ארגוני, נהלים והגדרת אחריות וסמכות.

3. מערכת היחסים - אמון, תחושת השותפות, אופי הדיאלוג. גפן קורא לזה "אינטליגנציה שיתופית".

4. מחויבות ויישום - החלק הפרקטי. זה המבנה, תהליכי עבודה, הטמעה, קבלת החלטות ותחזוקה.

משבר הקורונה שנראה כי השפעותיו ילוו אותנו עוד שנים רבות, חשף את אחת מחולשותיו המרכזיות של המגזר הציבורי בישראל. לצד מאבקי כוח ואינטרסים פוליטיים, היעדר שיתופי הפעולה בינו ובין הזירות האחרות במשק פגע באמון הציבור וביכולת לנהל את המשבר. אבל הסיפור הוא לא רק של הממשל, אלא של כולנו. רובנו מאותגרי שיתופיות. לצורך השתפרות, הנה תרגיל מעשי:

מטלה אחת לשבוע:

להניח את האגו בצד אינה פעולה של מה בכך. כדי להטמיע את התפיסה מומלץ במהלך השבוע הקרוב לחשוב על הוויכוח המר האחרון שהיה לך בעבודה, לגשת אל בר הפלוגתא וללבן איתה/ו את העניינים ממקום של הקשבה והבנה, ובעיקר מנכונות לחפש פתרון מחוץ לאזור הנוחות ולא מתחת לפנס.

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים