גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את החקלאים שהחליטו לעקור את מטעי הכותנה למען אבוקדו

שטחי הגידול שלו קפצו ב־90% תוך עשור ● בקיבוץ יגור עוקרים מטעי תירס וכותנה לטובתו ● חברת מהדרין דיווחה לבורסה שמרוב ביקוש היא עוברת לגדל אותו במרוקו ● וכבר שליש מהגידולים החדשים בישראל שייכים לו ● איך משפיע טירוף ה"סופר פוד" על גידול האבוקדו - ולאן השיגעון הזה יגיע?

בר חפץ והאבוקדו / צילום: איל יצהר
בר חפץ והאבוקדו / צילום: איל יצהר

בשנים האחרונות משהו עובר על האבוקדו. כן, הפרי הירוק, זה שכולנו מכירים כבר שנים, הוא עכשיו לא סתם עוד פרי, אחד מיני רבים על המדף בסופר, אלא ממש להיט. שדות משנים את ייעודם והופכים למטעים למענו, פרדסים נעקרים כדי לפנות מקום לעצים המיוחסים, המחירים בעולם מרקיעים שחקים.

זה לא תמיד היה ככה. "בשנות ה-90 הענף חווה ירידה בגלל מחירים לא טובים, בעיות של איכות מים וגם 'בעיות נדל"ן' במרכז הארץ, שם היו עיקר הגידולים", מספר בר חפץ, מגדל אבוקדו ותיק מקיבוץ נירים בעוטף עזה. בתחילת שנות האלפיים, הוא אומר, כבר חזרו לשתול, "אבל בחמש-שש השנים האחרונות מה שנהיה זה כבר טירוף גמור".

הנה כמה מספרים. האבוקדו מהווה בשנים האחרונות כשליש מהנטיעות החקלאיות החדשות בישראל: 13 אלף דונם מתוך כ-37 אלף דונם שניטעו בשנים 2019/20. בין 2016 ל-2020 זינק ייצור הפרי בישראל ב-40%. זה עדיין פחות מתפוזים, אבל הרבה יותר מתוצרת תפוחי העץ, הענבים, המנגו או האפרסקים בישראל. וזו לא רק תופעה ישראלית, לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות הבינ"ל כמות האבוקדו שמגדלים בעולם זינקה מ-3.7 מיליון טונות ב-2010 לרמה של 7.2 מיליון טונות ב-2019 - עלייה של כמעט 90%.

nbsp&

את ההשלכות אפשר היה לראות החודש גם בדיווחיה של חברת מהדרין, שנסחרת בבורסה בתל אביב. מהדרין מציינת בדוחותיה כי היא "כמעט וחדלה מנטיעות חדשות של פרדסים" וכי כרגע היא "נוטעת בעיקר זני אבוקדו". ואם זה לא מספיק, לפני כשבועיים היא דיווחה כי לא תסתפק עוד בגידול אבוקדו בישראל, וחתמה על הסכם עם חברה במרוקו כדי לגדל שם את הפרי על פני לפחות 5,000 דונם.

לא עסק לרומנטיקנים

האבוקדו אינו פרי מקומי. מקורו במרכז אמריקה, ומקסיקו היא עדיין המגדלת והיצואנית המובילה בעולם של הפרי. לישראל הוא עלה עוד בתחילת המאה ה-20, אבל את הקפיצה הגדולה עשה כמה עשורים מאוחר יותר יחד עם פירות סוב-טרופיים אחרים כמו הבננה או הליצ'י.

כיום השוק המקומי נשלט על ידי שני תאגידים קיבוציים גדולים, מילואות וגרנות, שמחזיקים יחד בכ-60% ממנו. היתר מגיע ממגדלים עצמאים, בעיקר קיבוצים שלא שייכים לתאגידים הללו. מחצית מהתוצרת הולכת ליצוא, בדרך כלל לאירופה. תחילת העונה היא באוגוסט-ספטמבר, ומה שנותר בסופה מנותב בדרך כלל לשוק המקומי.
חקלאות, בטח בימינו, היא כבר מזמן לא עניין רומנטי או עסק שמבוסס על נטיית ליבו של החקלאי. הבחירה באילו גידולים להתמקד מבוססת על פרמטריים כלכליים וניהול סיכונים, ולהחליף גידול מסוים בגידול אחר, גם אם על פניו הוא כעת רווחי יותר, זה עסק מסובך ועתיר דילמות.

"לשתול מטע, כולל להכין את השטח ולקנות שתילים, זה משהו כמו 6,000 שקל לדונם", מסביר חפץ. "ואז יש עוד כשלוש שנים שהעץ לא נותן פרי שבהן אתה מוציא כ-2,000 שקל לדונם בשנה. כלומר עד שמתחילים בכלל לראות כסף אתה מוציא 11-12 אלף שקל לדונם. צריך לזכור" הוא מוסיף, "שבשנתיים הראשונות העץ נותן מעט פירות. כלומר אתה מחזיר את ההשקעה אחרי כשמונה שנים, אולי שש אם יצאה לך שנה מאוד טובה". במילים אחרות, "אתה צריך כסף בשביל לעשות מהלך כזה או למצוא מישהו שיממן את זה".

nbsp&

הרחק צפונה מקיבוץ נירים, בקיבוץ יגור למרגלות הכרמל, מספר לנו עמית גרונדמן שזה בדיוק המהלך שעליו החליטו ללכת אצלם, שם המירו את השדות במטעי אבוקדו. "היסטורית היינו בענף של גידולי שדה (גד"ש), כמו תירס, כותנה וירקות לשוק כמו בצל, שום ועגבניות. בעשר השנים האחרונות אנחנו רואים שחיקה של הגידולים האלה: כוח האדם יקר, ההוצאות מתייקרות, ומצד שני המחירים של התוצרת נשארים באותן רמות".

ובאבוקדו?
"בעשור האחרון יש פריחה בכל נושא המטעים - בעיקר מטעי אבוקדו. התחלנו על שטחי גידולי שדה - צמצמנו אותם ועליהם נטענו עצי אבוקדו. תהליך שהתחיל לפני שלוש שנים".

גרונדמן מספר כי בינתיים הקיבוץ ויתר על גידולים כמו זיתים, כותנה ותירס, ומקדיש כ-10% משטחי החקלאות שלו למטעי אבוקדו. "יש לנו 6,500 דונם ומהם כ-650 דונם של אבוקדו, ואנחנו מתכננים להמשיך ולגדול. כרגע יש עלייה בשטחי הנטיעה של אבוקדו גם בישראל אבל גם בחו"ל: בדרום אמריקה, במרוקו. אלא שבמקביל", הוא מציין, "הצריכה העולמית גדלה בצורה עקבית כי הפרי נחשב ל'סופר פוד'. גם במדינות שבהן לא הייתה מודעות לאבוקדו גילו אותו והביקוש עולה".

אבל לא הכל ורוד, או ירוק, בכל מה שנוגע לגידול האבוקדו, שהוא פרי די תובעני מבחינת החקלאי. "הכל ידני בטיפול באבוקדו", מסביר גרונדמן, "וזה מייקר את העבודה". חפץ מוסיף שמדובר בגידול שדורש יחידות שטח גדולות, וזה אגב, ההסבר לכך שהתחום נשלט על ידי קיבוצים.

קטיף אבוקדו / צילום: איל יצהר

לדבריו, בסך הכול דווקא מדובר בגידול די נוח, שיש בו יחסית מעט ימי עבודה לדונם. "בשביל לשלוט ב-1,000 דונם צריך משהו כמו 8-10 עובדים", הוא אומר, "אם תשווה את זה לחממות שיש במושבים, למשל, שם צריך את אותו מספר עובדים על 100 דונם. אז זה מאוד נוח לקיבוצים כי זה בלי הרבה עבודה, אבל מדובר בעץ מפונק: יש לו בעיות של עודף או חוסר מים, גיזום בזמן, אתה צריך להיות קודם כל חקלאי טוב לא במובן התפעולי אלא המקצועי - יותר אגרונום".

אבל בשורה התחתונה, מה שחשוב כאן הוא פוטנציאל הרווח, וזה, כמו שמסביר גרונדמן, הוא גבוה. "כשמצליחים למכור קילו ב-8-9 שקלים אפשר לעמוד בהוצאות", הוא אומר (מבדיקה באתרי השוואות מחירים, עולה כי המחיר לצרכן עמד השבוע על בין 17 ל-25 שקלים לקילו). "ובשנה טובה אפשר להגיע להכנסות של 15 אלף שקל לדונם. בכותנה, למשל, ההכנסה מאותו שטח היא כ-2,400 שקל, אז תעשה לבד את החשבון. זה נכון שיש יותר הוצאות באבוקדו, אבל לא באותו יחס. אם מצליחים בשנה נתונה לקבל גם יבולים טובים וגם מחירים טובים, פוטנציאל הרווח הוא גדול מאוד", הוא מסכם.

"שילוב של כמה טרנדים"

אלא שגידולים חקלאיים הם לעיתים הימור עסקי. האופנות בעולם משתנות, והיכולת של החקלאיים לשנות כיוון בהתאם לכיוון הרוח היא מוגבלת וכרוכה, כפי שהסברנו, בעלויות לא מבוטלות. האם יש חשש שאופנת האבוקדו תחלוף והחקלאים ייכנסו לבעיה? "זאת השאלה", אומר גרונדמן, "אתה הולך ונוטע ומכוון את הפעילות העסקית שלך לחמש-שש שנים קדימה. זה לא כמו עגבניות, ששנה אחת אתה עושה ושנה הבאה, אם אין מחיר, אז אתה לא מגדל".

חפץ מסביר כי "בכל גידול חדש, ויחסית בעולם האבוקדו הוא גידול חדש, יש גרף ביקוש שעולה עד שמגיעה התייצבות". לדבריו, "האבוקדו כנראה נמצא כרגע באמצע העלייה". ואכן, בינתיים כל הסימנים מראים שאופנת האבוקדו לא עומדת לעצור. ארגון המזון העולמי ציין בדוח מנובמבר 2020 כי האבוקדו והבננות הפגינו עמידות מיוחדת בתקופת הקורונה מפני שינויים בצריכה. מחקרים של הארגון ושל חברות ייעוץ בתחום כוללים הערכות שלפיהן המרוץ אחר מזון בריא, התגברות מגמת הטבעונות, ועליית המעמד הבינוני במדינות רבות בעולם, רק יביאו לגידול בביקושים.

אבוקדו בדרך לבית האריזה / צילום: איל יצהר

"יש פה שילוב של כמה טרנדים", אומר חפץ. "הראשון הוא טבעונות, טרנד שהאבוקדו מאוד מסתדר איתו. זה נחשב ל'סופר פוד', וזה גם פרי שלא מרססים אז הוא נחשב בריא יחסית. בנוסף, הוא מאוד תפס ברשתות החברתיות". 

שם את הסופר בסופר פוד
למה האבוקדו הוא כמעט מושלם מבחינה תזונתית, ואיזה צד אפל יש בו

בעידן של שגעונות אכילה, אופנות תזונה, ושמות קוד מאגיים כמו "סופר-פוד", האבוקדו עולה וצומח תרתי משמע. אבל האם הוא אכן מקיים את ההבטחה? לפי סיגל בלצר, דיאטנית קלינית מוסמכת M.Sc, שלא מסתירה את אהבתה לפרי, נראה שכן. "יש בו שילוב מנצח" היא אומרת. "הוא כולל שומנים חד-בלתי רווויים, שהם כמו שמן זית. מאוד בריאים לשיפור כולסטרול ואחד השומנים הטובים לשלב בתזונה; יש בו סיבים שעוזרים לסדר את מערכת העיכול; והוא גם טוב לוויסות הסוכר ולטיפול ברמות כולסטרול גבוהות. אז אחוז הסיבים הוא גבוה ויש בו חלבון ושומנים - שלושת המרכיבים האלה נותנים תחושת שובע".

רוצים עוד? לפי בלצר, יש באבוקדו יותר אשלגן מבננה וזה עשוי לתרום ללחץ דם תקין וטוב לתפקוד השרירים ולבריאות העצם. "יש בו גם הרבה מגנזיום יחסית; הרבה נוגדי חמצון שלוכדים את הרדיקלים החופשיים - זה טוב להפחתת סיכונים למחלות לב, כלי דם, קרישי דם וסרטן; וישנם גם ויטמינים - E למשל או קבוצת הוויטמינים B, בהם B6, שחשוב לשמירה על רמות סרוטונין תקינות שטובות למניעת התפתחות דיכאון". וגם זו רק רשימה חלקית.

ואילו חסרונות יש בכל זאת בפרי? "אבוקדו קטן זה כ-250 קלוריות, גדול יכול להגיע ל-400 קלוריות, אז ההמלצה היא לא לאכול יותר מרבע אבוקדו ליום למי שנמצא בתהליך הרזייה", היא אומרת. "אבל אני משלבת את זה גם בדיאטת הרזייה, כי זה נותן את תחושת שובע. הקלוריות זה החיסרון היחידי".

אבוקדו לפני קטיף / צילום: איל יצהר

ובכל זאת, לא כולם נופלים שדודים למרגלות האבוקדו. במסעדה הטבעונית המוערכת אופא, למשל, דווקא לא תמצאו אותו. "אני לא משתמש באבוקדו במסעדה שלי, כי אני משתדלת להתרחק מדברים שהם ברורים מאליהם", מסבירה השפית שיראל ברגר. "זה פרי שמאז ומתמיד היה פופולרי, לעיתים, במקומות כמו ארה"ב, פופולרי מדי, ונכון שזה נורא טעים ומושלם אבל זה מוצר שמשתמשים בו הרבה ואני משתדלת לא להיות במקומות האלה".

ואם זה נשמע לכם שרירותי, ברגר מוספיה גם נקודה מהותית בגנות הפרי. "הצריכה המוגברת של אבוקדו בארה"ב פוגעת באנשים רבים", היא מציינת ומפנה, למשל, לסדרה התעודית Rotten בנטפליקס, שהציגה את פגעי התעשייה במקסיקו ואת המעורבות של קרטלי הסמים המקומיים בתחום שמשגשג לאור הביקושים הגבוהים. בכתבה אחרת, שפורסמה בלוס אנג'לס טיימס, תוארה מלחמת הכנופיות האכזרית שמתנהלת סביב שטחי הגידול העיקריים של הפרי במדינה. יש גם צד אפל ללהיט החדש של שוק החקלאות העולמי.

עוד כתבות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר