מירום שיף, מנכ”ל ביופט / צילום: בועז נובלמן
מירום שיף, מנכ"ל ביופט, מה שלומכם בימים אלה?
החברה סיימה את השנה בצורה מצוינת. אנחנו מייצרים מזון לבעלי חיים, ושוק חיות המחמד הוא אחד התחומים שלא נפגעו בזמן הקורונה. להפך. אימוץ בעלי החיים, בעיקר כלבים, אפילו גדל, והביקושים היו גדולים. בהתחלה, בסגר הראשון, היה לחץ מטורף כאילו אנשים חששו שהכול הולך להיגמר.
עבודה תחת מגיפה מחייבת התאמות. גם במקומות שלא עובדים במשמרות עבדנו במשמרות, כדי שאם יהיה לך חולה מאומת, שלא ידביק אחרים וכל החברה תושבת לשבועיים. אבל בזכות ההתאמות שעשינו, הצלחנו אפילו להשיק מותג בינלאומי חדש של מזון לבעלי חיים, אורבן צ'ויס. התלבטנו קצת אם ללכת על זה או לדחות לאחרי הקורונה. הכי קל היה לוותר, אבל החלטנו לא לדחות ולצאת עם זה בכל זאת, ולהתאים את ההשקה למצב. במקום השקה בינלאומית אחת גדולה, עשינו הרבה השקות בקבוצות קטנות, וזה עבד. אנחנו מרוצים מהתוצאות של 2020 וגם ברבעון הזה היו גידולים מעבר לציפיות.
זה לא היה פשוט מבחינה לוגיסטית. המוצרים בליין הזה מיוצרים כל אחד במדינה אחרת. האוכל היבש לכלבים בספרד ובצרפת, האוכל הלח בהולנד, החטיפים באירלנד, חלק אחר בטורקיה - ובכל אחת מהן מצב התחלואה אחר, ובכל אחת מהן היה סגר בזמן אחר והנחיות אחרות. מאוד לא פשוט לתאם את הכול. גם עכשיו זה מאתגר מבחינת הלוגיסטיקה והשינוע בעולם. אבל זה הצליח, בזכות ההתאמות ובעיקר בזכות העובדים שנרתמו למשימה.
האתגר עכשיו הוא להסתגל לעולם כמו שהוא עכשיו, ולא להיתקע מאחור עם דברים שהחלטנו לפני שנה. רמת התחלואה ירדה וצריך ללכת קדימה. אנחנו מתכוונים להמשיך להרחיב את המותג גם בארץ וגם במדינות נוספות, עם כל הלוגיסטיקה הלא פשוטה של התאמות לעולם בימי קורונה.
בנוסף לתפקידי בחברה, אני גם יו"ר הנהגת ההורים הארצית, וזה משפיע על ההתנהלות שלי בשני העולמות. בחברה - לראות את העובדים גם כהורים, ולא לשכוח שלכל עובד יש בית. שינינו הנחיות מתוך ראייה פרסונלית של עובדים שצריכים פתרונות לילדים. עשינו למשל המרה של ימי חופש במחשבים לילדים. אנשים הרי לא יצאו ולא רצו לצאת לחופש השנה, אז אפשרנו להם לממש את הימים האלה, ובכסף שנפדה קנינו בבמרוכז מחשבים ממש טובים לילדי העובדים.
שני העולמות משפיעים זה על זה - תרומה לקהילה ועסקים, ואני לומד משניהם. אני מאמין שהתרומה של עובד בחברה לא נמדדת רק בשעות עבודה, ולהתנדבות ולתרומה בקהילה יש חשיבות, וגם החברה נתרמת מזה.
אנחנו כחברה משמשים כספונסרים לפנימיות, בעיקר לילדים שגורלם לא שפר עליהם, ובמקביל עשינו גם מיזם עם "תנו לחיות לחיות" של מייקאובר לכלבים שננטשו. הם לא נראו טוב ואף אחד לא רצה לאמץ אותם. עשינו להם "מהפך", כדי להפוך אותם ליותר אטרקטיביים לאימוץ, וזה עבד.
למדנו מהקורונה כל מיני דברים, ואנחנו מנסים ליישם אותם. הכללים השתנו, גם בעולם העסקי וגם בעולם החינוך. האתגר עכשיו הוא ליישם את הדברים הטובים שלמדנו מהקורונה. למשל לאפשר לעובדים לעבוד מהבית יום בשבוע למי שזה רלוונטי לו, ובעולם החינוך - לצמצם מספר ילדים בכיתות ואת מספר בחינות הבגרות.
המלצה. הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו". אם הבן-אדם לא מאושר בחיים, אי אפשר לצפות שיהיה כזה בעבודה. בסופו של דבר עסק בנוי על אנשים. העובדים הם השותפים הגדולים שלנו, ובלעדיהם עסק לא יצליח באמת. הם רואים דברים שאף מנכ"ל לא רואה. היה לנו עכשיו מקרה כזה, עם נהג משלוחים ששם לב לירידה בהזמנות. ראה שהוא לוקח פחות משלוחים ללקוח מסוים, והסב את תשומת לבנו שאנחנו מפספסים משהו, שלא שמנו אליו לב. כשעובד אכפת לו, הוא יעשה את זה. אתה צריך לדאוג שיהיה לו אכפת.
השראה. מוריס קאהן, שמשלב פעילות עסקית עם פילנתרופיה, ולי אייקוקה, שלקח חברה פושטת רגל, קרייזלר, והפך אותה לאימפריה.