צ'ייס קולמן, מייסד טייגר גלובל. הקרן התעצמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי
שני גופי השקעה התמודדו ראש בראש על הובלת סבב הגיוס האחרון של הסטארט-אפ הישראלי לבסיסי נתונים רדיס לאבס. בצד אחד ניצבה קרן ההשקעות המפורסמת של סופטבנק היפנית ובצד השני חברת ההשקעות הניו יורקית טייגר גלובל. "קיבלנו הצעות משתיהן וניהלנו מו"מ במקביל כדי להשיג עסקה טובה יותר", מספר עופר בנגל, מנכ"ל ומייסד משותף של רדיס.
בסופו של דבר טייגר גלובל זכתה בהובלה וסופטבנק הצטרפה אליה לסבב גיוס בהיקף של 310 מיליון דולר. מרכיב אחד ששיחק לטובת טייגר גלובל, כמו תמיד, היה המהירות. "התהליך מול טייגר גלובל קרה מהר מאוד ותוך שבועיים מרגע שהודענו שאנחנו יוצאים לסיבוב גיוס, כבר קיבלנו מהם ‘טרם-שיט’ (מזכר הבנות). בדרך כלל תהליך כזה יכול להימשך שבועות ארוכים ואפילו חודשים", אומר בנגל.
רדיס לאבס הוא רק אחד משורת סטארט-אפים חדי-קרן ישראליים בהם השקיעה טייגר גלובל. רק השבוע הובילה טייגר את סבב הגיוס של VAST Data והשתתפה בזה של האניבוק. בחודש מרץ הובילה טייגר גלובל, יחד עם קרן בסמר, את ההשקעה ביוטפו, המפתחת מערכות לניהול קשרי לקוחות למשווקים באתרי מסחר מקוון.
מוקדם יותר במרץ טייגר גלובל הובילה עם גם את השקעות הענק בסטארט-אפ הסייבר סניק. המאפיין המשותף לכל ההשקעות הללו של טייגר הוא זינוק בשווי של הסטארט-אפ שקיבל אותה ביחס לסבב הגיוס הקודם שלו.
רשימת חדי-הקרן הישראלים בהם השקיעה טייגר גלובל כוללת גם את חברת ניהול הפרטיות BigID, סטארט-אפ הסייבר סנטינל וואן וחברת הפינטק ראפיד. טייגר תשקיע בנוסף בהנפקה הפרטית (PIPE) הענקית של איירון סורס, במסגרתה יגויסו 1.3 מיליארד דולר כחלק מהפיכת החברה לציבורית.
טייגר גלובל, שקמה ב-2001 כקרן גידור המתמחה בטכנולוגיה, אינה שם חדש בעולם ההשקעות. אולם בתקופת הקורונה הפכה טייגר לכוח חזק במיוחד בהשקעות בסטארט-אפים, בעולם וגם בישראל.
טייגר עשתה זאת באמצעות כסף אדיר שזרם אליה ממשקיעים. החודש נודע כי טייגר גלובל גייסה 6.7 מיליארד דולר לקרן ה-13 שלה (שמסומנת בתור קרן 14 מטעמי אמונה טפלה) - הסכום השני הגבוה ביותר שגויס לקרן השקעות בסטארט-אפים בארה"ב אי פעם.
מעבר לכיסים העמוקים, טייגר מביאה גם אסטרטגיה אגרסיבית במיוחד המדגישה סגירה מואצת של עסקאות השקעה. ברבעון הראשון של 2021 סגרה טייגר מספר חסר תקדים של 60 עסקאות - ממוצע של ארבעה בשבוע. ההשקעות שביצעה מרחוק בימי הקורונה הניבו לקרן המעסיקה כ-100 עובדים, חשבון של 18 אלף דולר באפליקציית זום אשתקד, לפי דיווח של אתר הטכנולוגיה The Information.
לפעמים פגישה אחת מספיקה
טייגר גלובל נוסדה על ידי צ’ייס קולמן כשהיה בן 25 בלבד. קולמן עבד מספר שנים כאנליסט בקרן הגידור טייגר מנג’מנט של המשקיע האגדי "הקוסם מוול סטריט" ג’וליאן רוברטסון. לאחר שרוברטסון סגר את הקרן, הוא העניק 25 מיליון דולר לקולמן כדי להקים קרן גידור טכנולוגית משלו.
טייגר גלובל התמחתה בתחילה בהשקעה במניות חברות ציבוריות, תחום מרכזי בפעילותה עד היום, כשקולמן יישם את השיעור הבסיסי שלמד מהמנטור רוברטסון: "להשקיע בחברות הטובות ביותר ולעשות שורט על הגרועות". ב-2004 השיקה טייגר גלובל את הקרן הראשונה שלה להשקעה בסטארט-אפים פרטיים בתחומים צרכניים, תוכנות ארגוניות וטכנולוגיה פיננסית.
טייגר ידועה כמי שפונה בהצעות נדיבות לסטארט-אפים רלוונטיים עוד בטרם אלו מתכננים יציאה לגיוס כסף. טייגר תבצע את תהליכי בדיקת הנאותות (דיו דיליג’נס) של החברות בזריזות מפתיעה ובמקרים מסוימים אפילו פגישה אחת תספיק לסגור עסקה. בסטארט-אפ הבריאות Innovaccer מעמק הסיליקון התהליך כולו, מהשיחה הראשונה ועד לקבלת הטרם-שיט, נמשך שלושה ימים בלבד.
"גיוס כסף הוא הסחת דעת עבור החברה וקיצור שלו זה דבר חיובי", אומר סמנכ"ל הכספים של יוטפו אופיר רשף, שעבד מולה בגיוס האחרון. "יש מי שיסתכלו על המהירות של טייגר גלובל ויחשבו שזה מוביל לקבלת החלטות פחות טובה, אבל זה לא המצב לדעתי. לטייגר יש הבנת מקרו של טרנדים ואסטרטגיה ברורה. הם זיהו מראש שהטרנדים החמים בקורונה הם מסחר מקוון וחברות תוכנה כשירות (Saas) וחיפשו איפה לשים כסף בתחום. לכן ההחלטה להשקיע ביוטפו הייתה להם די ברורה".
מעבר למהירות, יתרון נוסף של טייגר גלובל הוא חוסר ההתערבות שלה בענייני הסטארט-אפים. בניגוד לקרנות הון סיכון מסורתיות, שמדגישות את הערך המוסף שהן נותנות לחברות הפורטפוליו שלהן מבחינת ייעוץ ותמיכה, בטייגר נוקטים בגישה הפוכה ואפילו לא מבקשים מקום בדירקטוריון של הסטארט-אפים הנרכשים. "כשהיזמים לא מנוסים והחברה נמצאת בשלבים מוקדמים, קרנות יכולות לתת ליזמים ניסיון והסתכלות רחבה יותר, אבל במקרה של חברה בשלב מאוחר כמו שלנו התרומה של קרנות תהיה שולית ולפעמים מפריעה", אומר בנגל.
אם חברות הפורטפוליו שלה בכל זאת זקוקות לסיוע עסקי, טייגר מעניקה להם גישה לצוות של חברת הייעוץ ביין. בראיון שנתן מנכ"ל סניק, פיטר מקיי, הוא ציין חמישה פרויקטים בהם ניצל את שירותי חברת הייעוץ ואמר כי "השתמשתי בזה כמה שהם נתנו לי".
לעובדה שטייגר גלובל משקיעה גם בסטארט-אפים פרטיים וגם בחברות טכנולוגיה ציבוריות יש עוד יתרון עבור רדיס לאבס ויוטפו, שמתכוננות בעצמן להנפקה. "לקרנות הון סיכון יש אופק השקעה של מספר שנים ואחרי שאתה הופך לציבורי הן רוצות למכור החזקות, מה שמוביל לעודף היצע וירידה במניה. לעומת זאת קרנות כמו טייגר ממשיכות להחזיק במניות לאורך זמן", אומר בנגל.
"משקיעים רבים נותרים מתוסכלים"
תעשיית ההון סיכון רגילה לתמוך בחברות שמשבשות את השווקים המסורתיים, אך כעת טייגר גלובל מאתגרת בעצמה את התעשייה הזאת עם גישתה הייחודית. "משקיעים רבים נותרים מתוסכלים כשהם רואים את טייגר מסיימת עסקה תוך שבוע, בזמן שהם לא מספיקים בכלל להתחיל את בדיקת הנאותות שלהם.
טייגר עושה את זה תוך שהיא מסתמכת על בדיקת הנאותות שעשו קרנות אחרות לפניה", אומר טל בן משה, מנהל קשרי משקיעים ויצירת ערך בקרן גרוב ונצ’רס הישראלית. "מי שבעיקר נפגע מהאסטרטגיה של טייגר הן קרנות צמיחה שאינן ממותגות כטובות ביותר בתחומן. הקרנות האלו יצטרכו לבחור האם ללכת על גישה מהירה כמו טייגר או ליצור איזשהו יתרון תחרותי יוצא דופן דרך התמקדות בתחום או גיאוגרפיה מסוימת".
טייגר גלובל הפגינה עד היום ביצועים חזקים בתחום, אך לצד הצלחות גדולות כמו השקעה מוקדמת בענקית המסחר המקוון הסינית JD.com, שהניבה החזר של 5 מיליארד דולר על השקעה של 200 מיליון דולר, הקרן גם רשמה כישלונות כמו השקעה בחברת הסיגריות האלקטרונית ג’ול, בגינו הפסידה יותר מ-600 מיליון דולר. מבקרי הקרן טוענים כי הפעלתנות של טייגר גלובל מזכירה את ההשקעות הסדרתיות של הקרן הסעודית ויז’ן של סופטבנק מלפני מספר שנים. הקרן ההיא האטה את הקצב אחרי כישלונות כדוגמת Wework.
טייגר גלובל
הוקמה ב-2001 כקרן גידור המתמחה בטכנולוגיה ● המייסד הוא צ’ייס קולמן, אנליסט שעבד תחת "הקוסם מוול סטריט" ג’וליאן רוברטסון ● החל מ-2004 משקיעה גם בסטארט-אפים פרטיים ● מעסיקה כ-100 עובדים ומנהלת 65 מיליארד דולר - יותר מכל קרן הון סיכון בעמק הסיליקון