קיבוץ שפיים / צילום: תמר מצפי
חברי קיבוץ שפיים, מהעשירים והמבוססים שבקיבוצי ישראל, הנמצא מצפון להרצליה, לא שוכחים את הטלטלה העזה שעברה עליהם בפרשת המעילה של הגזבר לשעבר יהודה דורון.
דורון חבר קיבוץ מעורה ואהוד, גנב מקופת הקיבוץ יותר מ-16 מליון שקל, קנה לעצמו וילה בקיסריה תוך שהוא משתמש בחשבונות שפתח על שם אשתו. הפרשה שנחשפה ב-2003, והגיעה לסיום רשמי רק עשר שנים אחר כך כשדורון נשלח לרצות שמונה וחצי שנות מאסר, כשבדרך הוא מסרב להחזיר את רוב הכסף שגנב.
האירוע הקשה נתן את אותותיו בקיבוץ שב-2009 החליט לעשות שינוי דרמטי באורחות חייו, לוותר על השיתופיות ולהיות מה שמכונה "קיבוץ מתחדש" מעין ישוב קהילתי, כשרוב הנכסים נשארים בבעלות משותפת. בין הנכסים שבידי חברי הקיבוץ נמצאים מפעל פוליכד, פארק המים שפיים, אזור המסחר הפופולרי על כביש 2 וגם ענפי חקלאות כמו רפת ופרדסים בשיתוף עם ישובים אחרים באזור.
התלחשויות בשבילי הקיבוץ: כל עסקה זוכה לעין בוחנת
המעבר הזה, מטבע הדברים הביא לשינויים חברתיים וכלכליים אישיים. חלק מהמשפחות ידעו לנצל את השינוי, יצאו לשוק הפרטי, והרוויחו "לביתן", כאשר אחרות נותרו בהוויי הקיבוצי, ונותרו מועסקים במגוון החברות והענפים של הקיבוץ.
אלא שדבר אחד חשוב נותר בעינו - בקיבוץ כמו בקיבוץ הסיפורים מפה לאוזן בשבילים, הרכילויות והשמועות לא רק שנתמעטו, הן אפילו התגברו. איש לא שוכח את המעילה ומאז נחשפה, כל מהלך כספי או כלכלי נבחנים בשבע עיניים, עולות השערות על אינטרסים נסתרים ואין מהלך שלא זוכה לעין הבוחנת הזו.
זה הרקע לפרשיה האחרונה שבגינה רוגשות הרוחות בשבילי הקיבוץ, בקבוצות הווטסאפ, ובשיחות הפנימיות. שניים מחברי הקיבוץ שהיו מעורבים בניהולו הכלכלי עשו עסקה פרטית שזוכה לביקורת לפחות מצד חלק מהחברים.
העסקה הולידה גל שמועות והאשמות שמקצתן לידי גלובס. את העסקה ביצעו כרמל ארז יו"ר פוליכד (POLYCAD) חברת הפלסטיק של הקיבוץ, שלה אחד מהמפעלים הגדולים בתחום בישראל. המפעל מייצר אריזות בין השאר לתנובה, לסנו ליוניליוור ולחברות אחרות. לפני עשור רכש המפעל 30% ממניות ברם תעשיות, גם היא מענף הפלסטיק בסכום של 24.5 מיליון שקל.
ארז, ששימש ועדיין משמש בתפקידים כלכליים וניהוליים בכירים בקיבוץ, רכש יחד עם נמרוד מור - חבר הקיבוץ, מנכ"ל לשעבר של פוליכד ומבכירי המנהלים של עסקי הקיבוץ - את חברת אלטה-איכות, העוסקת ביצור של אבי טיפוס מדויקים עבור התעשייה הרפואית תוך שימוש בעיבוד שבבי, הזרקות פלסטיק ויצור התבניות.
ארז הכיר את החברה השוכנת בתפן מהתחום המשיק בפלסטיקה, וכפי הנראה גם מהיכרותו עם התעשיין סטף ורטהיימר. העסקה הושלמה בסוף 2020 והשניים רשומים כבעלי החברה.
העניין הרב שמעוררת העסקה הזו בקיבוץ נובע מהעובדה כי ארז הציע קודם לכן, במהלך 2019 להנהלת מפעל פוליכד לרכוש את אלטה-איכות ולצרפה להחזקותיה בתחום הפלסטיק.
אלא שההנהלה דחתה את ההצעה, אבל ארז החליט שהרכישה בכל זאת כדאית, ולכן רכש אותה בעצמו עם נמרוד מור.
כשהתפרסמה העסקה, השמועות בקיבוץ החלו לזרום ועימן האשמות כלפי השניים ובעיקר כלפי ארז.
ניגוד עניינים או נקמה?
לגלובס הגיעו טענות מפי חברי קיבוץ שסירבו להזדהות כי העסקאות נעשו תוך ניגוד עניינים, שכן מדובר במפעל מאותו התחום. אחת מהטענות שהועלתה הייתה כי מחיר ההצעה שנמסרה לפוליכד הגיע ליותר מ-30 מיליון שקל, מחיר גבוה בהרבה מזה שלכאורה שילמו ארז ומור בעצמם עבור המפעל - פחות מ-10 מיליון שקל, לפי אותן טענות.
ועכשיו בחזרה לסיפור המעילה מ-2003. ארז כך מסתבר היה מאלה שחשפו אותה, התייצבו מול דורון וגרם לו להודות ולהחזיר מקצת הכספים. מישהו מסביבתו אמר לנו כי לא מן הנמנע שאת הטענות מפיצים מקורביו של דורון, הרי אלה לא עזבו את הקיבוץ, וכוונתם לנקום.
מטעמו של ארז נמסר לגלובס כי הרכישה של אלטה-איכות בוצעה רק לאחר שההנהלה דחתה את העסקה שהוצעה לה, וכי אין מדובר במפעלים מתחרים, לכן אין כל מניעה ברכישה שעשה עם שותפו מור.
ומה הלאה? בקיבוץ הוטרדו מאוד מהפרסום הקרב, העשוי לפגוע כמובן בהיבט העסקי, אבל בעיקר מהפגיעה החברתית, והחזרה לפרשיה המעיקה הישנה שסכסכה את הקיבוץ.