יו"ר רע"מ מנסור עבאס בבית הנשיא ביום רביעי / צילום: Associated Press, Abir Sultan
אם אכן תוקם ממשלה בישראל בשבועות הקרובים בראשות בנט־לפיד או שכעוף החול בנימין נתניהו יקום שוב ויתיישב מחדש על כיסא ראש הממשלה - בכל ממשלה כזו, המפלגה האיסלאמית רע"מ, תהיה חלק ממנה. בין אם בהסכם תמיכה מבחוץ (האפשרות הסבירה ביותר) יחד עם מינוי שר מקצועי ערבי, שזו אפשרות שנמצאת במו"מ, או בכל מבנה אחר. כך או כך זו תהיה רעידת אדמה היסטורית בפוליטיקה הישראלית, אבל יותר מכך ביחסה של המדינה לחברה הערבית.
ברשימה המשותפת לא בהכרח מברכים על השינוי, ובימין הדתי חרד"לי מתנגדים לו מסיבות אמוניות על סף הגזעניות, ומפספסים את המהות האמיתית שלו. השיח החברתי־כלכלי שאימץ יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, על חשבון צמצום השיח הלאומי־פוליטי מסמל דה פקטו ודה יורה גם יחד, לא פחות מהשלמה היסטורית עם הרעיון הציוני ומדינת ישראל בראשו.
לרעידת האדמה הזו אחראים שניים. האחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממניעים פוליטיים בעיקר, הכשיר את האזרחים הערבים ככלל ואת רע"מ במיוחד, בקרב קהל ישראלי גדול בימין. לא שרבים בקהל הזה פסלו את הערבים לחלוטין גם קודם. ברמה האזרחית והיומיומית השילוב של ערביי ישראל במרקם הכללי מהיר ובדרך כלל גם חיובי, וזה לא רק בתחום הרפואה אם כי הרבה בזכותו.
זוכרים את האשכנזים שמחפשים חבר מרוקאי להתארח אצלו במימונה? סעודות האיפטר הן המימונה החדשה. ברמדאן הזה, גל הישראלים היהודים המתארח אצל ערבים לסעודות הללו הסוגרות את צום הרמדאן, נמצא בשיאו. הרשתות החברתיות מלאות בתמונות של אירוחים וסעודות משותפות כאלה וגם הסקרים תומכים בכך. אבל נתניהו הוא האחראי לכך שהשינוי בגישה נעשה רשמית, גם לפוליטי ולממשלתי.
נתניהו נתן תעודת הכשר
מנהיג הימין הישראלי בעשורים האחרונים, שבעבר התבטא נגד מנהיגי הציבור הערבי והזהיר מפני השפעתו בהצבעה ("הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"), שינה כיוון לחלוטין ומאז הסתיו מדבר יותר ויותר על הצורך בשילובם במתן תקציבים ומחבק אם רע"מ, ובעיקר את מנהיגה חבר הכנסת, מנסור עבאס.
החיבוק הזה והשינוי הזה לא היו מתאפשרים אילולא עבאס ושינוי הגישה שהוא הביא להנהגה הפוליטית של החברה הערבית. בשני ראיונות בלעדיים לגלובס הוא שטח את משנתו שעיקרה, "אנחנו (רע"מ) לא צד בימין־שמאל הישראלי, ומטרתנו היא להשתמש בכוח הפוליטי שלנו למען הציבור הערבי". הסוגיה הפלסטינית עדיין קיימת אבל רק אחרי הבעיות הבוערות של החברה הערבית.
לבד מחושים פוליטיים מחודדים ותיזמון מעולה בעיצומו של המשבר הפוליטי הישראלי, רע"מ ועבאס פועלים על פי משנתו של מייסד התנועה האיסלמית, השייח' עבדאללה נימר דרוויש. אמנם לתנועה קשר אידאולוגי ודתי עם תנועות מוסלמיות אחרות בעולם הערבי ובהן "האחים המוסלמים", אבל היא שונה מהן מהותית - תנועות אלה שללו שיתוף פעולה עם הממשל הציוני כדי שלא ישתמע מכך שהם מכירים בו. נימר דרוויש קבע מדיניות עצמאית אחרת.
ד"ר נסיה שמר מהמחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן, אומרת לגלובס כי כשהתמודד על ראשות מפלגת רע"ם ב־2018, הכריז עבאס שבכוונתו להוביל את המפלגה בדרך של מפלגת "אלנהדה", התנועה האסלאמית המתונה בתוניסיה.
הפרגמטיות והמתינות שמציג עבאס היא תוצר ישיר של תורת "מורו ורבו", השייח' עבדאללה נימר דרוויש, שמת ב־2017. השיח' שנכנס לכלא בשל ניסיון להקים תא טרור עבר מהפך, ולאחר שחרורו הטיף להתחברות למוסדות המדינה ונפרד מהפלג הצפוני של התנועה האיסלמית של השיח' ראאד סלאח, השוללת את קיומה.
הוא יזם את ההשתתפות בבחירות ב־2006 של התנועה שלו, והתנתק הלכתית מהמופתי הפלסטיני - התנתקות שמשמעה הכרזת עצמאות של המוסלמים בישראל מהמרות של מוסדות הדת הפלסטינים. לפלג הדרומי שלושה פוסקים מרכזיים ובראשם השיח' ראאד בדיר מכפר קאסם, שמעניק לעבאס את הגיבוי ההלכתי. הפרגמטיות הדתית הופכת למעשית באמצעות מתודולוגיות הלכתיות, גמישות, שאחת מהן היא פקה אלואקע - הלכה הנגזרת מהמציאות. לפי עיקרון הלכתי זה ההלכה נפסקת על פי המציאות בשטח.
הפרגמטיות והחדשנות ההלכתית הזאת איפשרו למנסור עבאס לקחת את האידיאולוגיה של מורו צעד נוסף קדימה: מפלגה אסלאמית־דתית שלא רק משתתפת בבחירות לכנסת, אלא אינה מסתפקת בישיבה חסרת תוחלת על ספסלי האופוזיציה ומבקשת להיות שותפה בהקמת הממשלה.
אין לצפות לתמיכה בהתנחלויות
ואחרי כל זה אסור לשכוח שגם אנשי הפלג הדרומי, אזרחי מדינת ישראל, עדיין נאמנים לנרטיב הפלסטיני. קיומה של המדינה נכפה עליהם והם תומכים בדרישות הפלסטיניות ובצד הפלסטיני בעימות בין העמים. לכן השינוי ברע"מ לא אומר שהם הפכו לציוניים כפי שבמידה מסוימת דורשים זאת בימין החרד"לי.
אין לצפות לתמיכה בהתנחלויות, או להצבעה בעד סיפוח. "אנחנו מחפשים דרך יצירתית להיות בפנים ולהשפיע בלי להיכנס לממשלה", כדברי עבאס לגלובס אחרי הבחירות. המטרה היא לקדם את השילוב הנחוץ מאוד למדינה ואת הקידום של האוכלוסייה, שעשויה להיות מנוע הצמיחה הכלכלי הבא.
לשינוי הזה הגיבה החברה הישראלית בחיוב. מדד קול הישראלי לחודש אפריל 2021, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, קובע כי חלקים ניכרים בציבור הישראלי כבר רואים ברע"מ שותפה לגיטימית בהקמת ממשלה, בתמיכה או בהימנעות. אם התמיכה של מצביעי יש עתיד (56%) ומרצ (48%) ברורה הרי שמפתיעה מאוד התמיכה של ציבור מצביעי יהדות התורה (47%!) - יותר ממצביעי המשותפת שרק שליש מהם תומכים בכך.