גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפילו שר האוצר הגיע: דיון חריג בכנסת, והפנסיה שלכם במוקד

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך, ועדת הכספים אישרה בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל ● לפי הפשרה שהושגה בנושא, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים אישרה היום (ב') בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל.

בתום דיון רווי מחלוקות והתנגדויות של חברי הכנסת, סוכם כי בפרויקטים של תאגידים שהונם עומד על עד 300 מיליון שקל יוכלו מוסדיים להשקיע עד 49% מהיקף המיזם, ובפרויקטים של תאגידים שהונם נאמד על למעלה מ-300 מיליון, תעמוד ההשקעה על 35%, כאשר לאחר שנתיים יוכל שר האוצר להגיש בקשה להגדלת ההשקעה והעמדתה על 49% באישור ועדת הכספים. בנוסף לדרישת חברי הוועדה שמחו על הכללת חומרים מזהמים בכלל התשתיות הנכללות במתווה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ.

בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

מטרת התקנות היא להגדיל את ההשקעה בתשתיות בארץ מצד המגזר הפרטי, ללא הגדלת חלקה של הממשלה. לפי המגבלה שהייתה נהוגה עד לאישור התקנות החדשות היום, יכול היה גוף מוסדי להחזיק עד 20% מגוף תשתיות דוגמת תחנת כוח או חברה העוסקת בסלילת כבישים, אך כעת עולה התקרה כאמור ל-35%.

השאיפה הממשלתית היא להגדיל את השקעות המוסדיים בפרויקטי תשתיות ואנרגיה שונים בישראל, לכדי 100 מיליארד שקל נוספים, כאשר כיום מדובר ב-64 מיליארד שקל בסך-הכול.

את הנושא קידם השר כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, ונכח בעצמו באופן חריג בדיון במטרה להעביר את התקנות היום מבלי להמתין לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לקח חלק בדיון.

התקנות, המבקשות לאפשר לחברות הביטוח להחזיק בנתח נכבד של כמעט מחצית מפרויקטי תשתית תוך השקעה של כספי החוסכים בהן, עוררו בתקופה האחרונה מחלוקות עזות בכנסת, כאשר חברי כנסת רבים התנגדו להן. ואולם, שר האוצר ישראל כ"ץ דוחף יחד עם רשות שוק ההון את קידום התקנות ואת סיום העבודה עליהן בוועדת הכספים עוד לפני שתכונן ממשלה חדשה, וזאת למרות שוועדות הכנסת האחרות לא פועלות בשלב זה, אלא עבור נושאים דחופים המובאים אליהן בהסכמה.

במדינת ישראל, ההשקעה הממשלתית בתשתיות נמוכה יותר מאשר במדינות ה-OECD, ועומדת על פחות מ-1.5% מהתוצר בממוצע מאז שנת 2000, לעומת כ-4% בממוצע מדינות ה-OECD. לכן, שר האוצר ורשות שוק ההון מקווים ששינוי התקנות יוביל להזרמה של הון רב לתחום התשתיות, ומכאן לשיפור התשתיות השונות בישראל.

ואולם לא כולם מסכימים שזהו הפתרון לבעיה. כך פרופ' אבי בן בסט, למשל, שפנה לוועדת הכספים עם שורה של הסתייגויות והטיל ספק בנחיצות שינוי התקנות. לדבריו, "תקנות אלה מניחות באופן סמוי שהמחסור בהשקעות תשתית בישראל נובע מהיעדר מימון בהיקף הולם. ובכן, הבעיה היא בדיוק הפוכה. הסיבה העיקרית למיעוט ההשקעות בתשתיות בישראל מקורה בהיעדר יוזמות של הממשלה בהיקף הנדרש למשק, ולא בהיעדר מימון".

פרופ' בן בסט טוען כי אין סיבה לאמץ את התקנות המדוברות, גם אילו הממשלה תגדיל את היזמות ותשקיע בתשתית. זאת, מפני ש"יש בתקנות החדשות בעיות חמורות. הרחבת ההשקעה בפרויקט בודד עד 49% מהיקפו היא חריגה ומגדילה את הסיכון בתיק ההשקעות של החוסכים. תפקידם של המשקיעים המוסדיים לדאוג לאינטרסים של החוסכים ובמיוחד בקופות הפנסיה. בפרויקטים של תשתית צפויה לחוסכים תשואה, אך גם סיכונים ולכן אסור לסטות מהנורמות והכללים המקובלים בניהול תיק ההשקעות של החוסכים, ובמיוחד בחיסכון הפנסיוני. יתרה מזו, ההגבלה הנוכחית בשיעור 20% עדיפה לאין ערוך מהשיעור המוצע - היא מבטיחה למספר גדול יותר של קופות ליהנות מהשתתפות במיזם תשתית רווחי ולאור מספר הקופות ניתן יהיה לממן באמצעותן אפילו 100 אחוזים מההשקעה במיזם".

בן בסט מציף בעיה נוספת שעלולה להתעורר בשל אישור התקנות החדשות. לדבריו, "התקנות החדשות מאפשרות למוסדות פיננסיים משמעותיים החזקה באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים מעבר למותר. אם נאפשר זאת גם הבנקים ידרשו להתיר להם את מה שנאסר עליהם מאז 1996. מהלך זה יבטל בהינף יד רפורמה חשובה ביותר במבנה השוק הפיננסי בישראל. ועדת הריכוזיות דנה במכלול הבעיות של השקעות הדדיות בין תאגידים פיננסיים וריאליים. לא יתכן לקבל הכרעות חשובות שאינן דחופות לפני שהועדה שהממשלה מינתה השלימה את דיוניה בנושא".

פרופסור אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומי שימש מומחה כלכלי בוועדת כבל שבדקה את האשראי שניתן לטייקונים, מתנגד אף הוא לתיקון. לדבריו, "הסיבה לפיה אין לאשר השקעות הגופים המוסדיים בחברות תשתית היא שנכון להיום רשות ההון לא מסוגלת עם הכלים שיש לה על פי הודעתה בעבר לפקח על דברים כאלו. בנוסף, מתן היתר כזה עלול לתת כוח שוק למוסדיים ויחסי הגומלין עם החברות עשויים להיות בנסיבות מסוימות בעייתיים. הגדלת השקעת המוסדיים תייצר חשש למעורבות פוליטית בהשקעות של מוסדיים".

רבים מחברי הכנסת בדיון התנגדו לסעיפים שונים בהצעה ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים. על כך התנהל חלק ניכר מהדיון, במהלכו חברי הכנסת מוסי רז, גלעד קריב ותמר זנדברג דרשו להחריג השקעות בפרויקטים של דלקים מאובנים מרשימת התשתיות שבהן תאפשר הממשלה להגדיל את ההשקעות באופן ניכר, וזאת כדי לא לקבע את ישראל לתשתיות מזהמות עשרות שנים קדימה, בזמן שהעולם מבצע מעבר לאנרגיה נקייה.

לבסוף, לאחר ויכוחים רבים ודיון ממושך ולאחר התערבותו של המשרד להגנת הסביבה - אשר הנושא לא הובא לידיעתו על-ידי משרד האוצר למרות המשמעויות הסביבתיות - הושגה פשרה. לפי הפשרה, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה - מלבד תשתיות הקשורות לגז הטבעי, גם הוא דלק פוסילי מזהם.

גלית כהן, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, הגיעה לדיון לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הוזמן אליו, ולא עודכן על ידי השר כ"ץ בעניין התקנות, למרות המשמעות הגדולה מאוד בכל הנוגע לקידום פרוייקטים מזהמים, שאינם בהלימה עם ההצהרות של ישראל על גמילה מדלקים מזהמים והפחתת הפחמן בכלכלתה. לאור מחלוקות עם משרד האנרגיה, עד היום לא עברה בישראל תוכנית להפחתת פליטות עד שנת 2050 - בדומה למתרחש ברוב מדינות המערב, אך כעת מסתמן כי ההשקעות בגופים המזהמים דווקא יגדלו, כך שלישראל לא יהיה תמריץ 'לנקות' את הכלכלה שלה מתשתיות מזהמות.

כהן הבהירה בדיון כי "אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה במדינות המובילות ברחבי העולם, ב-OECD ובפרט באיחוד האירופאי ובארה"ב, מתבססות על השקעה בין היתר באנרגיות נקיות ואנו סבורים שיש לעגן עקרון זה במסגרת הצעת התיקון. רצוי יהיה לקבוע קו מגמה של הפחתת ההשקעות בדלקים פוסיליים לאורך. יהיה להגדיר במפורש השקעה באנרגיות מתחדשות כחלק מהגדרת "תחום תשתיות". בחו"ל אנחנו רואים יציאה של מוסדיים מדלקים פוסילים". לבסוף, כאמור, הושגה פשרה - אך גם במסגרת הפשרה, יוכלו המוסדיים להשקיע הון רב מכספו של הציבור בתשתיות מזהמות.

בלובי 99, שהתנגדו למהלך, אומרים כי התקנות יגדילו את הריכוזיות במשק, את כוחם של מס׳ מצומצם של גופים מוסדיים ואת ההשקעה בדלקים מזהמים. אך לאחר השינויים שנעשו, מדובר ב'הרע במיעוטו'.

עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, אמרה בדיון כי "במדינת ישראל צעד אחד קדימה ו-20 אחורה. במקום שהרגולטורים הפיננסים יבינו את כוחן של תקנות שמאפשרות להגדיל את אחוזי ההשקעות של כספי ציבור בדלקים פוסיליים, שר האוצר שמשרדו אף מתנגד לסגירה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, העביר היום תקנות שיבטיחו גידול של כספי חוסכים בהשקעה דלקים פוסיליים וביניהם גז טבעי - דלק פוסילי ומזהם שמחריף את משבר האקלים. ראוי ונכון להגדיל לאחר משבר קורונה השקעות בארץ. אבל במקום לצאת ראשונים ונכונים ממשבר הקורונה, נצא נפסדים ערכית וכלכלית. מדינות העולם בוחרות להשקיע ירוק כדי לצאת מהמשבר ורק בישראל ממשיכים להשקיע בשחור".

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב