גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפילו שר האוצר הגיע: דיון חריג בכנסת, והפנסיה שלכם במוקד

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך, ועדת הכספים אישרה בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל ● לפי הפשרה שהושגה בנושא, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים אישרה היום (ב') בדיון מיוחד את הצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא להגדיל את החזקות הגופים הפיננסיים בתחום התשתיות בישראל.

בתום דיון רווי מחלוקות והתנגדויות של חברי הכנסת, סוכם כי בפרויקטים של תאגידים שהונם עומד על עד 300 מיליון שקל יוכלו מוסדיים להשקיע עד 49% מהיקף המיזם, ובפרויקטים של תאגידים שהונם נאמד על למעלה מ-300 מיליון, תעמוד ההשקעה על 35%, כאשר לאחר שנתיים יוכל שר האוצר להגיש בקשה להגדלת ההשקעה והעמדתה על 49% באישור ועדת הכספים. בנוסף לדרישת חברי הוועדה שמחו על הכללת חומרים מזהמים בכלל התשתיות הנכללות במתווה, הוחרג מהמתווה דלק פוסילי שאינו גז טבעי או גפ"מ. 

בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

מטרת התקנות היא להגדיל את ההשקעה בתשתיות בארץ מצד המגזר הפרטי, ללא הגדלת חלקה של הממשלה. לפי המגבלה שהייתה נהוגה עד לאישור התקנות החדשות היום, יכול היה גוף מוסדי להחזיק עד 20% מגוף תשתיות דוגמת תחנת כוח או חברה העוסקת בסלילת כבישים, אך כעת עולה התקרה כאמור ל-35%.

השאיפה הממשלתית היא להגדיל את השקעות המוסדיים בפרויקטי תשתיות ואנרגיה שונים בישראל, לכדי 100 מיליארד שקל נוספים, כאשר כיום מדובר ב-64 מיליארד שקל בסך-הכול.

את הנושא קידם השר כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, ונכח בעצמו באופן חריג בדיון במטרה להעביר את התקנות היום מבלי להמתין לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לקח חלק בדיון.

התקנות, המבקשות לאפשר לחברות הביטוח להחזיק בנתח נכבד של כמעט מחצית מפרויקטי תשתית תוך השקעה של כספי החוסכים בהן, עוררו בתקופה האחרונה מחלוקות עזות בכנסת, כאשר חברי כנסת רבים התנגדו להן. ואולם, שר האוצר ישראל כ"ץ דוחף יחד עם רשות שוק ההון את קידום התקנות ואת סיום העבודה עליהן בוועדת הכספים עוד לפני שתכונן ממשלה חדשה, וזאת למרות שוועדות הכנסת האחרות לא פועלות בשלב זה, אלא עבור נושאים דחופים המובאים אליהן בהסכמה.

במדינת ישראל, ההשקעה הממשלתית בתשתיות נמוכה יותר מאשר במדינות ה-OECD, ועומדת על פחות מ-1.5% מהתוצר בממוצע מאז שנת 2000, לעומת כ-4% בממוצע מדינות ה-OECD. לכן, שר האוצר ורשות שוק ההון מקווים ששינוי התקנות יוביל להזרמה של הון רב לתחום התשתיות, ומכאן לשיפור התשתיות השונות בישראל.

ואולם לא כולם מסכימים שזהו הפתרון לבעיה. כך פרופ' אבי בן בסט, למשל, שפנה לוועדת הכספים עם שורה של הסתייגויות והטיל ספק בנחיצות שינוי התקנות. לדבריו, "תקנות אלה מניחות באופן סמוי שהמחסור בהשקעות תשתית בישראל נובע מהיעדר מימון בהיקף הולם. ובכן, הבעיה היא בדיוק הפוכה. הסיבה העיקרית למיעוט ההשקעות בתשתיות בישראל מקורה בהיעדר יוזמות של הממשלה בהיקף הנדרש למשק, ולא בהיעדר מימון".

פרופ' בן בסט טוען כי אין סיבה לאמץ את התקנות המדוברות, גם אילו הממשלה תגדיל את היזמות ותשקיע בתשתית. זאת, מפני ש"יש בתקנות החדשות בעיות חמורות. הרחבת ההשקעה בפרויקט בודד עד 49% מהיקפו היא חריגה ומגדילה את הסיכון בתיק ההשקעות של החוסכים. תפקידם של המשקיעים המוסדיים לדאוג לאינטרסים של החוסכים ובמיוחד בקופות הפנסיה. בפרויקטים של תשתית צפויה לחוסכים תשואה, אך גם סיכונים ולכן אסור לסטות מהנורמות והכללים המקובלים בניהול תיק ההשקעות של החוסכים, ובמיוחד בחיסכון הפנסיוני. יתרה מזו, ההגבלה הנוכחית בשיעור 20% עדיפה לאין ערוך מהשיעור המוצע - היא מבטיחה למספר גדול יותר של קופות ליהנות מהשתתפות במיזם תשתית רווחי ולאור מספר הקופות ניתן יהיה לממן באמצעותן אפילו 100 אחוזים מההשקעה במיזם".

בן בסט מציף בעיה נוספת שעלולה להתעורר בשל אישור התקנות החדשות. לדבריו, "התקנות החדשות מאפשרות למוסדות פיננסיים משמעותיים החזקה באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים מעבר למותר. אם נאפשר זאת גם הבנקים ידרשו להתיר להם את מה שנאסר עליהם מאז 1996. מהלך זה יבטל בהינף יד רפורמה חשובה ביותר במבנה השוק הפיננסי בישראל. ועדת הריכוזיות דנה במכלול הבעיות של השקעות הדדיות בין תאגידים פיננסיים וריאליים. לא יתכן לקבל הכרעות חשובות שאינן דחופות לפני שהועדה שהממשלה מינתה השלימה את דיוניה בנושא".

פרופסור אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומי שימש מומחה כלכלי בוועדת כבל שבדקה את האשראי שניתן לטייקונים, מתנגד אף הוא לתיקון. לדבריו, "הסיבה לפיה אין לאשר השקעות הגופים המוסדיים בחברות תשתית היא שנכון להיום רשות ההון לא מסוגלת עם הכלים שיש לה על פי הודעתה בעבר לפקח על דברים כאלו. בנוסף, מתן היתר כזה עלול לתת כוח שוק למוסדיים ויחסי הגומלין עם החברות עשויים להיות בנסיבות מסוימות בעייתיים. הגדלת השקעת המוסדיים תייצר חשש למעורבות פוליטית בהשקעות של מוסדיים".

רבים מחברי הכנסת בדיון התנגדו לסעיפים שונים בהצעה ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים. על כך התנהל חלק ניכר מהדיון, במהלכו חברי הכנסת מוסי רז, גלעד קריב ותמר זנדברג דרשו להחריג השקעות בפרויקטים של דלקים מאובנים מרשימת התשתיות שבהן תאפשר הממשלה להגדיל את ההשקעות באופן ניכר, וזאת כדי לא לקבע את ישראל לתשתיות מזהמות עשרות שנים קדימה, בזמן שהעולם מבצע מעבר לאנרגיה נקייה.

לבסוף, לאחר ויכוחים רבים ודיון ממושך ולאחר התערבותו של המשרד להגנת הסביבה - אשר הנושא לא הובא לידיעתו על-ידי משרד האוצר למרות המשמעויות הסביבתיות - הושגה פשרה. לפי הפשרה, הדלקים הפוסיליים הוחרגו מההצעה - מלבד תשתיות הקשורות לגז הטבעי, גם הוא דלק פוסילי מזהם.

גלית כהן, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, הגיעה לדיון לאחר שהמשרד להגנת הסביבה לא הוזמן אליו, ולא עודכן על ידי השר כ"ץ בעניין התקנות, למרות המשמעות הגדולה מאוד בכל הנוגע לקידום פרוייקטים מזהמים, שאינם בהלימה עם ההצהרות של ישראל על גמילה מדלקים מזהמים והפחתת הפחמן בכלכלתה. לאור מחלוקות עם משרד האנרגיה, עד היום לא עברה בישראל תוכנית להפחתת פליטות עד שנת 2050 - בדומה למתרחש ברוב מדינות המערב, אך כעת מסתמן כי ההשקעות בגופים המזהמים דווקא יגדלו, כך שלישראל לא יהיה תמריץ 'לנקות' את הכלכלה שלה מתשתיות מזהמות.

כהן הבהירה בדיון כי "אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה במדינות המובילות ברחבי העולם, ב-OECD ובפרט באיחוד האירופאי ובארה"ב, מתבססות על השקעה בין היתר באנרגיות נקיות ואנו סבורים שיש לעגן עקרון זה במסגרת הצעת התיקון. רצוי יהיה לקבוע קו מגמה של הפחתת ההשקעות בדלקים פוסיליים לאורך. יהיה להגדיר במפורש השקעה באנרגיות מתחדשות כחלק מהגדרת "תחום תשתיות". בחו"ל אנחנו רואים יציאה של מוסדיים מדלקים פוסילים". לבסוף, כאמור, הושגה פשרה - אך גם במסגרת הפשרה, יוכלו המוסדיים להשקיע הון רב מכספו של הציבור בתשתיות מזהמות.

בלובי 99, שהתנגדו למהלך, אומרים כי התקנות יגדילו את הריכוזיות במשק, את כוחם של מס׳ מצומצם של גופים מוסדיים ואת ההשקעה בדלקים מזהמים. אך לאחר השינויים שנעשו, מדובר ב'הרע במיעוטו'.

עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע באדם טבע ודין, אמרה בדיון כי "במדינת ישראל צעד אחד קדימה ו-20 אחורה. במקום שהרגולטורים הפיננסים יבינו את כוחן של תקנות שמאפשרות להגדיל את אחוזי ההשקעות של כספי ציבור בדלקים פוסיליים, שר האוצר שמשרדו אף מתנגד לסגירה של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, העביר היום תקנות שיבטיחו גידול של כספי חוסכים בהשקעה דלקים פוסיליים וביניהם גז טבעי - דלק פוסילי ומזהם שמחריף את משבר האקלים. ראוי ונכון להגדיל לאחר משבר קורונה השקעות בארץ. אבל במקום לצאת ראשונים ונכונים ממשבר הקורונה, נצא נפסדים ערכית וכלכלית. מדינות העולם בוחרות להשקיע ירוק כדי לצאת מהמשבר ורק בישראל ממשיכים להשקיע בשחור".

עוד כתבות

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמודה: ישראל לא לחצה מספיק על חמאס ולכן אין עסקת חטופים

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים