השותפים בסילבר קסטל (מימין): מיזרוח, רביד וזיו / צילום: כדיה לוי / צילום: כדיה לוי
68 דולר - זה היה מחירו של ביטקוין אחד כאשר גבי רביד, מבכירות עולם הפיננסים הישראלי בעשורים האחרונים, נחשפה לראשונה למטבע הדיגיטלי. "הייתי בבניין של גוגל ברחוב יגאל אלון בתל אביב, ושמעתי הרצאה בנושא הקריפטו. התחום תפס אותי ומאז אותה הרצאה התחלתי לעקוב אחריו. זמן קצר לאחר מכן חיברתי לעולם הזה את צבי ואלי", היא מספרת בריאיון משותף לגלובס עם שותפיה בסילבר קסטל, צבי זיו ואלי מיזרוח, שמבקשים להביא את הביטקוין לבורסה בתל אביב, כאשר השווי של המטבע הדיגיטלי כבר הגיע בשיאו לשווי של כמעט פי 1,000.
רביד היא ממקימי בית ההשקעות פסגות והמנכ"לית שלו לשעבר, זיו הוא מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ומיזרוח הוא מנכ"ל גולף לשעבר. השלושה מכירים כבר יותר מ-20 שנים למרות שלא עבדו ביחד, אבל "בסוף התחברנו כולנו סביב הביטקוין", אומר זיו.
בימים האחרונים בית ההשקעות שהם עומדים בראשו, סילבר קסטל, חתם על מזכר הבנות עם חברת ישראל סין ביוטכנולוגיה (ICB) הבורסאית, בניסיון להביא לבורסה אפשרות להשקעה בקרנות גידור המתמחות בביטקוין.
אתם מגיעים מתעשיות שמרניות מאוד. כיצד זה מסתדר עם התמקדות בתחום חדש כמו הקריפטו, שעדיין לא קיבל את הלגיטימציה מכל השוק?
רביד: "לאורך הקריירה אני חושבת שהייתי פחות שמרנית מהמתחרים שלי. גם כשהייתי בחברות הקודמות, תמיד ניסיתי להביא את 'הדבר הבא'".
זיו: "אצלי יש כבר התיישנות של 12 שנה על השמרנות הבנקאית שאתה מדבר עליה. המיזמים הפיננסיים בהם אני מעורב הם כאלה שנותנים מענה לצרכים בשוק ההון שהבנקים לא יודעים או לא רוצים לתת להם מענה, או מיזמים שעוסקים בעתיד של העולם הפיננסי, שסילבר קסטל נמצאת תחת המטרייה הזו. כלומר אנחנו לא רוצים לעשות מה שהבנקים עושים, אלא להקדים אותם".
כיצד הקרנות שלכם פועלות?
מיזרוח: "הקרנות שלנו משקיעות בביטקוין, בפלטפורמה שהיא מאוד ממוסדת ובטוחה. כל הפעילות שלנו נעשית בתוך מסגרות רגולטוריות עם שחקנים בעלי רישיון, כך שהיא בטוחה מאוד. כיום, אנחנו יודעים להנגיש את הביטחון הזה רק בביטקוין, אך אנו בוחנים מכשירי השקעה דומים במטבעות נוספים".
מה מייחד אתכם לעומת מיזמי ביטקוין אחרים?
רביד: "אנחנו באים מהעולם הפיננסי המסורתי ובודקים כל הזמן מה יהיה הדבר הבא, וזה מה שמייחד אותנו בארץ".
מיזרוח: "בנינו את עצמנו מתוך הניסיון שלנו בגופים פיננסיים, כגוף שעומד בכל הקריטריונים והתנאים הנדרשים מגופים מוסדיים שרוצים להיכנס לתחום חדש, וזה מאפשר לגופים המוסדיים להרגיש בנוח איתנו".
זיו: "מה שמייחד אותנו הוא שאנחנו באים מתוך תפיסת עולם - זה בעצם העתיד של העולם הפיננסי. נכון, צריך לבחון את התחום הזה לעומק ולהתאים אותו בצורה נכונה למה שמותר לעשות בישראל, ואנו נדע לפעול לפי רגולציות קיימות, כי אנחנו בנקאים, כך שהלקוחות ירגישו בטוח איתנו ויקבלו כל מה שהם מצפים לקבל מאיתנו".
"המגמה בישראל הפוכה מהעולם"
נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, אנדרו ביילי, עורר בסוף השבוע שעבר סערה בקהילת הקריפטו כשאמר: "תקנו ביטקוין רק אם אתם מוכנים לאבד את כל הכסף שלכם". הוא הוסיף שמדובר בהשקעה מסוכנת ושלמטבעות הדיגיטליים אין ערך פנימי. וורן באפט ושותפו צ'רלי מאנגר מקרן ברקשייר האתוויי היו אפילו חריפים יותר. באפט, שבעבר כינה את המטבע הדיגיטלי "רעל עכברים", הסכים עם שותפו שאמר לפני ימים ספורים: "אני לא מקבל בברכה אף מטבע שהוא כל כך שימושי לחוטפים, סוחטים וכיוצא באלה. ואני גם לא אוהב להפנות עוד כמה מיליארדי דולרים למישהו שלפני שנייה המציא מוצר פיננסי מהאוויר. אז אני חושב שאני יכול לומר בצניעות שכל ההתפתחות הארורה הזו היא דוחה ומנוגדת לאינטרס של האנושות כולה".
ראשי סילבר קסטל נותנים לשלושה כבוד, אבל לא מתרגשים. "אנחנו חושבים שגם הם יתפקחו בסוף. אם לא כולם אז לפחות חלקים נרחבים ממי שמתנגד לביטקוין. לעומתם, היו גופים כמו J.P. Morgan שדווקא הביעו תמיכה במטבע", אומרת רביד. מיזרוח מסכים: "אין תחום פיננסי שנמצא בקונצנזוס בכל העולם. אבל בהחלט יש לאחרונה יותר אנשים שבעד הביטקוין".
כיצד מרגיעים את המשקיעים לגבי התנודתיות של המטבעות הדיגיטליים?
מיזרוח מודה שהתחום הוא מאוד תנודתי, אבל "כשמגיעים לדבר איתנו עליו אנחנו מסבירים שזה תחום שצריך להבין או להיעזר במי שמבין. הוא תחום שונה מכל תחום אחר בגלל התפעול שלו ובגלל הדרך לגשת להבנתו".
רביד מאמינה שהתנודתיות תרד "ככל שגורמים מוסדיים יכנסו אליו ויהיו מרכזיים בהשקעה בו. מטבע הדברים המניות הקטנות יותר תנודתיות, אבל צריך לשים לב שהתנודתיות נעה כל הזמן כלפי מעלה". זיו מסכים ש"מי שאין לו בטן חזקה, זה תחום קשה לעיכול".
אילו בטוחות אתם מציעים ללקוחות שלכם?
זיו מסביר שהחברה עומדת בכל רשימת הדרישו שכל גוף מוסדי צריך לעמוד בהם.
אתה מדבר על רגולציה, וידוע שעדיין קשה להעביר לבנקים כסף שמגיע מנכסים דיגיטליים. מדוע הקושי הזה עדיין קיים וכיצד מתגברים עליו?
מיזרוח: "בארץ, בשונה ממה שקורה בעולם, הבנקים מחמירים ביכולת שלהם לספק שירותים של קבלת כספים שמקורם בקריפטו. זה בפירוש נגד המגמה שאנחנו רואים בעולם. הרבה בנקים בעולם המערבי עובדים חזק בתחום ומאפשרים לקנות ולמכור דרכם מטבעות דיגיטליים ובחלק מהבנקים החשבון של הביטקוין כבר מופיע כשורה בחשבון. בישראל אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו כן מודעים למהלכים של חלק מהבנקים להתקדם לעבר התחום הזה.
"אבל צריך להפריד בין משקיע שקנה באופן ישיר קריפטו, מכר אותו ורוצה להכניס את הכסף לחשבון הבנק שלו, לבין השקעה במכשירים פיננסיים שאפשר לסחור בהם, כמו הקרן שלנו, שכבר אפשר להשקיע בה באמצעות בנקים שוויצריים. בנינו את כל נהלי העבודה כך שאנו יודעים לעבוד כמכשיר פיננסי שהמערכת הבנקאית יודעת לעבוד מולו".
זיו מסביר כי "המערכת הבנקאית מסתתרת לכאורה תחת דוקטרינה של know your costumer (אנשי המקצוע צריכים להכיר את הלקוח, את האיתנות הפיננסית שלו ואת הסיכונים שלו). אנחנו חושבים שאלו דברים שצריכים להתקיים, אבל אפשר גם להרגיש בנוח גם עם קנייה ומסחר בביטקוין. יש כאן מעין אי-אמון גורף שאין לו שום סיבה ממשית. הייתי שמח אם בנק ישראל היה אומר אמירה קצת יותר חיובית בעניין הזה. הימים בעקבותיהם הביטקוין קיבל את המוניטין הרע שלו חלפו מהעולם.
"בכל יום אני נתקל באנשים שנפתחות להם העיניים כשאני מספר במה אני עוסק היום, אבל אני משיב שהעולם נמצא כמה צעדים משמעותיים קדימה במתן הלגיטימיות הפיננסית בתחום הזה. בישראל, לצערנו, אנחנו עדיין צריכים להסביר שהעולם הזה לגיטימי".
מיזרוח: "צריך להבין שיש הבדל בין ביטקוין, ואולי גם אתריום, לבין שאר המטבעות. היום רוב הכסף, בטח הכסף החדש שנכנס, עבר תהליך שמקובל בעולם הפיננסי המסורתי. גם אנחנו עוברים את התהליכים האלו עבור הלקוחות שלנו, והיום הביטקוין הרבה פחות אטרקטיבי לפעילות לא חוקית. יש הרבה מטבעות אנונימיים שתפסו את המקום הזה. אנחנו עובדים כמעט רק בביטקוין כי אנחנו מרגישים בנוח עם הרגולציה סביבו ועם היכולת לא לחשוף את עצמנו לסיכונים האלו".
תשואות מדהימות של מטבעות דיגטליים
המטבעות הדיגיטליים הבולטים זינקו בשיעורים מרשימים בחצי השנה האחרונה - הביטקוין ב־290%; אתריום, המטבע השני בגודלו לפי שווי השוק, עלה ב־710% בתקופה זו והדוג'קוין, שהחל כבדיחה, עלה כבר ב־23,000%.
האם הם מתקרבים לגבול העליון או שהרכבת הזו רק יצאה מהתחנה?
מיזרוח: "אנחנו ממש בתחילת הדרך. התחום נולד עם יצירת הביטקוין לפני 12 שנה, כך שאנחנו בעשור השני שלו. אנו מגדירים את השלב הזה כעידן השני של הביטקוין שהוא עידן האימוץ על ידי מוסדות פיננסיים בעולם.
"המחולל הגדול בקפיצה בשווי של המטבעות הוא הסדרה שנעשית עבור חברות ציבוריות אמריקאיות על ידי כמה רגולטורים אמריקאים, אשר מאפשרים, תחת כללים של דיווח וגילוי, לקנות ולהחזיק ביטקוין ואתריום ולפעול בתחום. בעקבות תחילת ההסדרה הזו, שורה של חברות וגופים מוסדיים אמריקאים נכנסו לתחום והבנקים והחברות הגדולות בעולם מציעים שירותים וסקירות אודותיו.
"כל חברות הטכנולוגיה הגדולות - פייסבוק, גוגל, מיקרוספט - בעניין וגם בישראל ראינו את אלטשולר שחם משקיע בביטקוין. זו הסנונית הראשונה, והיומן שלנו מלא בפגישות עם מנהלי השקעות שמחפשים את הדרך הכי יעילה ליצור חשיפה לתחום. זה תהליך שקורה בכל העולם".
אז רגולציה היא המפתח להמשך השגשוג של המטבעות?
מיזרוח: "אנחנו בעד רגולציה, כי היא קריטית להמשך ההתפתחות התקינה של התחום. מצב של ואקום אינו נכון ולא כדאי. יש רגולטורים בארץ שהתקדמו עם התחום, למשל רשות המסים שהיא בין החלוצים בעולם. רשות ני"ע עובדת בימים אלו על גיבוש עמדה ברורה, כך שהתעוררה הזדמנות לרגולטורים בארץ לאפשר כאן חדשנות ברמה עולמית. שוב, יש הרבה חדשנות גם בתחום בישראל, שרק מחכה לאמירה ברורה של הרגולטורים".
האם חוקי איסור הלבנת הון ומימון טרור תואמים את השוק העכשווי או שהם מחמירים מדי?
זיו: "החוקים האלו הם חלק מכך שהעולם המערבי מגן על עצמו, ובצדק. אבל גם הם לא תמיד עוזרים כי מי שרוצה לעקוף אותם מתוחכם. באופן כללי, אי אפשר היום לקשור את הנושא הזה רק לביטקוין. אנחנו בעד רגולציה כי היא מסדירת שוק וכל חקיקה נגד טרור היא חלק מה-DNA שלנו. יש לגיטימיות לחוקים מחמירים אם מישהו שקנה ביטקוין לא יוכל להוכיח מה המקור שלו, אבל שוק המטבעות הדיגיטלי, בעיקר הביטקוין והאתריום, השתחררו כבר מהאזור הזה, בוודאי בכסף החדש שנכנס".
גיוס ראשוני של 6 מיליון שקל
אפל פיי נכנסו בשבוע שעבר לישראל. הכניסה שלהם יכולה להזניק את השימוש בביטקוין?
מיזרוח: " PayPal מאפשרת ללקוחות אמריקאים לקנות ולהחזיק בחשבון ביטקוין ולהוות מקור לתשלומים. גם 'סקוור' מאפשרת בפלטפורמת התשלומים שלה שימוש בביטקוין, אז אני מעריך שנראה יותר ויותר את החיבור הזה. אני לא יודע אם יש לאפל תוכניות דומות, אבל אנחנו כן יודעים על התוכניות של פייסבוק לאפשר מסחר במטבעות דיגיטליים בפלטפורמות שלה. אז יש ממשק בין העולמות של התשלומים לביטקוין, וזה יגדל ללא ספק. במקביל, יש כרטיסי אשראי שמגובים בביטקוין, אז כן, שיתוף הפעולה הזה מתחיל להתפתח".
בבית ההשקעות מאמינים כי המיזוג עם ICB יושלם בתוך חודשים ספורים, ואחרי כמה ניסיונות הם יצליחו הפעם להשלים את המסלול ולהגיע לבורסה. החברה הבורסאית השקיעה בעבר במספר מיזמים ביוטכנולוגיים ישראלים, ומתמחה ביצירת שיתופי פעולה עם חברות סיניות, והחלה לפני מספר חודשים בחיפוש הזדמנויות השקעה ומיזוג לפעילויות אחרות בשוק הישראלי. "מצאנו מבחינתנו כלי מעולה להגשים את הרצון שלנו להיות ציבוריים", מספר מיזרוח. על פי ההסכם בין הצדדים, במועד השלמת העסקה יגויס לחברה סכום של 6 מיליון שקל או יותר, אך לא יותר מ-20 מיליון שקל. ההשקעה בהשלמה תבוצע לפי מחיר למניה הגבוה ביותר האפשרי, לפי תנאי השוק.
לקוחות אתם מחפשים?
מיזרוח: "משקיעים כשרים וגופים מוסדיים".
האם בכוונתם להציע בעתיד מוצרים נוספים סביב הביטקוין?
מיזרוח: "אנחנו בוחנים פיתוח פלטפורמה שתאפשר לגופים שיש להם רישיון לתת אשראי, למשל בנקים או חברות אשראי חוץ בנקאי, P2P, לתת אשראי, בארץ בשקלים ובחו"ל בדולרים. הבטוחה שלהם היא ביטקוין. זה תחום שצומח בעולם וככל שיהיו יותר משקיעים וערך הקריפטו יעלה, הבטוחה כנגד הלוואה תלך ותצמח".
"יהיה עצוב אם פסגות יימחק"
השלושה מכירים היטב את שוק ההון הישראלי, ומעבר לעולם המטבעות הדיגיטליים, יש להם כמה תובנות לחלוק עם הציבור ועם המערכת הפיננסית. הראיון נערך בשבוע שבו קיבל בית ההשקעות אלטשולר שחם את האישורים הרגולטוריים לרכוש את פסגות, בית ההשקעות שזוהה עם רביד במשך שנים רבות.
"פסגות עובר לידיים טובות, אבל מצד שני עצוב לי על המותג שאולי יימחק. הקמנו את החברה הזו מאפס והשקענו הרבה מאמץ, אז אני מקווה שהוא בכל זאת ישרוד. אולי אם רני צים ירכוש אותו ואז אולי חלק מהפעילויות יישאר בכל זאת".
מה דעתכם על בנקאות פתוחה?
זיו: "בנקאות פתוחה נותנת אפשרות לעידוד התחרות. השאלה מה יעשו איתה בארץ. הבנקאות הפתוחה קיימת באירופה כבר כמה שנים, אבל אני לא יודע אם היא באמת עשתה שם שינוי דרמטי".
הבנק הדיגיטלי של אמנון שעשוע כבר נמצא בשלבי פיילוט ויזם ההייטק ניר צוק מתכוון להקים גם הוא בנק דיגיטלי. עד כמה הם יכולים לאתגר את המערכת הבנקאית הקיימת?
זיו: "גם הבנקים הגדולים דיגיטליים, אז התחרות היא על רמת השירות. אתה יוכל לנהל חשבון ולקנות השקעות בכל אחד מהבנקים הקיימים, יחסית ביעילות, אז הבנק הדיגיטלי הוא לא בעל שדה בור בעניין הזה. אבל השוק בארץ מוגבל, כי יש פה 9 מיליון ישראלים עם 6 מיליון חשבונות בנק, כך שהבנקים הדיגיטליים לא מגדילים את המספרים. בכל מקרה אני מאחל להם שיצליחו".