בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
במסגרת המחלוקת בין מתנגדי האקטיביזם השיפוטי לבין תומכיו מקובל ללכת למצבי קיצון ולשאול מה יקרה אם הכנסת תחוקק חוק שיאסור על ג'ינג'ים להיבחר? מי יגן על זכותם של האחרונים אם לא בתי המשפט? האם גם במקרה הזה תטענו כי אסור לבית המשפט לבטל חוק אנטי-חוקתי שכזה? בתגובה מקובל לתהות מה יקרה אם בג"ץ יקבע את זה? האם גם אז יהיה אסור לבטל את הפסיקה האנטי-חוקתית הזו?
האמת ששתי הדוגמאות מופרכות ומציאותיות באותה מידה, וזו הסיבה שבעיניי אקוטי שכל רשות תתערב בענייני הרשות האחרת ותפקח על מעשיה. לכן מותר לבג"ץ לבטל חוק, ולכן מותר לכנסת לחוקק חוק שהופך את פסיקת בג"ץ (מה שמקובל לכנות בטעות "חוק עוקף בג"ץ". אין חיה כזו. לחוק מותר לתקן את בג"ץ). במילים ברורות יותר: ככל שבג"ץ והכנסת יתקוטטו זה עם זו, אנו האזרחים נהיה מוגנים יותר.
אין זו מחלוקת מלומדים תאורטית. בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנכנסת נקבע כי בחוק יסוד הכנסת תיקבע תקופת צינון של ארבע שנים לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי טרם יוכלו להיבחר לכנסת. בדברי ההסבר מצוין כי "בממשל דמוקרטי קיימת חשיבות וחיוניות רבה לתחלופה של העומד בראש המערכת כדי למנוע ניוון וניתוק". ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל לימד אותנו כי "שלטון ממושך באומה ובמדינה זוהי תופעה חמורה מאוד... כלל גדול הוא כי שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו, הוא רע מעיקרו... הוא מוליד שחיתות. הוא אינו יכול שלא ליצור: התנשאות שליטים, תלות נשלטים, פחד תלויים".
צודק מנחם בגין ז"ל, וצודקים המציעים, ולכן בעיניי הגבלת כהונה של ראשי ממשלה היא צעד נכון, אם כי הוא חייב להיות חלק מחקיקת חוק החסינות הגורפת של ראש הממשלה מחקירות ומהעמדות לדין בתקופת שלטונו. אולם מה הקשר לרמיסת הזכות להיבחר של אותו ראש ממשלה והזכות לבחור של קהל מצביעיו? איך אפשר להצדיק את הפגיעה בזכות אותם ראשי ממשלה להיבחר לכנסת באמצעות תקופת צינון?
תקופת הצינון לפני אפשרות הבחירה לכנסת פוגעת לא רק בחופש העיסוק של אותו מועמד אלא גם בזכות ההתמודדות היסודית. היא מוצדקת רק אם היא מגנה על אינטרסים חשובים לא פחות. למשל, מניעת פוליטיזציה בצה"ל או בשירות המדינה. למשל, כדי למנוע אצל גורמים רגולטוריים ניגוד עניינים ולשמור על טוהר המידות. אלה המקרים היחידים שבהם מוצדק (וגם זה לא בלי קושי) לקבוע תקופת צינון.
איך כל זה רלוונטי לתפקיד ראש הממשלה? הרי הוא ראשון הפוליטיקאים במדינה, אז איזה ניגוד עניינים או פגיעה באמון הציבור תקופת הצינון המוצעת מבקשת למנוע? האם המטרה היא למנוע את הפוליטיזציה של הפוליטיקה? מגוחך.
ההצעה טוענת כי "הסדר הצינון מהכנסת הוא ההסדר האפקטיבי היחיד אשר יכול להגשים את תכלית החוק, והוא מניעת ריכוז יתר של כוח, מניעת השחתה, וזאת בצורה מידתית ומקובלת," אולם היא נוקטת בצורה לא מידתית ובוודאי שאינה מקובלת.
יש צידוק בהגבלת כהונת ראש הממשלה, אבל אין שום היגיון למנוע ממנו להיבחר לכנסת ולשרת את העם משם, ככל שהוא ייבחר. להפך - ניסיונו כראש ממשלה אקוטי הן בתפקיד הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה והן בהתמודדות עם אתגרי המדינה. ואם נוכחותו במליאה מפחידה את ראשי הממשלה העתידיים, זהו רק טיעון נוסף לאי-חוקתיות ההצעה, שכן כמו שכתבתי קודם בהקשר אחר: ככל שהממשלה והכנסת יתקוטטו זה עם זה, אנחנו האזרחים נהיה מוגנים יותר וד"ל.
הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים בקריה האקדמית אונו