גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הערבים באמת רוצים לבטל את חוק קמיניץ?

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה - הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כאזרחי המדינה היהודים ● הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים ● ביטול חוק קמיניץ, יחד עם עוד מגוון מהלכים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון

המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek
המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek

הדרישה לבטל או לתקן את חוק קמיניץ מוצגת בתקשורת ובציבור כוויתור מצד המדינה על המאבק בבניה לא מוסדרת בחברה הערבית, וכרצון של החברה הערבית להמשיך ולבנות בצורה לא מוסדרת. זו הסתה ועיוות לעובדות ולמציאות. גם אם הערבים לא דורשים את ביטול החוק, מוצדק לבטל את החוק. חוק קמיניץ הוא חוק לצרכים פוליטיים וגזעניים והוא לא אמור להישאר עוד רגע בספר החוקים של המדינה אם היא עדיין רואה את עצמה דמוקרטית.

ראשית כל, האזרחים הערביים לא רוצים לבנות בצורה לא מוסדרת. אין לאזרח הערבי נטייה ביולוגית לבנות ללא היתר. המדינה היא זו שאילצה רבבות אזרחים ערבים לבנות בצורה לא מוסדרת מן הטעם הפשוט שהיא לא אישרה תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות 70 שנה ולא העמידה בפני האזרחים הערביים חלופות בנייה דיור. למרבית הישובים הערביים אין עד היום תוכניות מתאר עדכניות ותוכניות לבניה המדביקות את קצב הגידול הטבעי בישובים. כלומר, הבניה הלא מוסדרת בישובים הערביים היא תוצר "טבעי" של הכשל האמיתי והוא חוסר התכנון המתארי בישובים.

חוסר התכנון היה התכנון עצמו

חוסר התכנון בישובים הערביים במשך עשרות שנים היה החלטה מודעת מצד המדינה. חוסר התכנון היה התכנון עצמו. חוסר התכנון הכניס את בעלי הקרקעות למלכוד, והפך את הערבים לעבריינים בעל כורחם. חוק קמיניץ מעניש את האזרחים הערביים על המלכוד שהמדינה הכניסה אותם אליו, ובצורה דורסנית ובלתי אנושית. החוק הפך את הקורבן לעבריין ואת האשם, המדינה, לחף מפשע. חוק קמיניץ לא מכיר בזכות לדיור, בזכות למשפחה ובזכות למימוש עצמי. חוק בלי זכויות. חוק שרואה את האבן ולא רואה את האדם. חוק שמקדש הריסה ולא מקדש תכנון וזכויות אזרח ואדם.

אולם, הפגיעה אינה רק בציבור הערבי. החוק פוגע גם בבתי המשפט ומנטרל את מערכת השפיטה. קמיניץ ראה בבתי המשפט, שמעכבים הריסה ומתחשבים בנסיבות המקרה, בעיה. חוק קמיניץ נועד לפתור בעיה זו. לכן, הפך חוק קמיניץ את אכיפת החוק בתחום התכנון והבניה לאכיפה מינהלית ולא באמצעות בתי המשפט. החוק העניק לפקחי היחידה הארצית כלים מינהליים רבים ורחבים להריסת מבנים ולקנוס אזרחים בלי משפט.

על פי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך להוציא לבניין צו הריסה ללא משפט. לפי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך לקנוס אדם במאות אלפי שקלים ללא משפט. החוק גם הגביל וצמצם את סמכות בתי המשפט להקפיא צווי הריסה, והפך את בתי המשפט לחותמת גומי. בעקבות זאת, מאז חוק קמיניץ נהרסו אלפי מבנים וניתנו קנסות מינהליים בסך של 80 מיליון שקלים, והכל ללא משפט! זו ודאי לא אכיפת חוק במדינה דמוקרטית. זה לא שלטון חוק, זה שלטון בלי חוק.

הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת

כמו כן, אם נבטל את החוק, לא "נאבד את הנגב" כפי שטוענים המתנגדים להקפאת החוק. הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת. בנגב קיימת בעיה קניינית וסכסוך על הקרקע כשהמדינה לא רוצה להכיר בתביעות הבעלות של התושבים בקרקע וכתוצאה מכך היא אפילו לא מכירה בקיומם על הקרקע. מכאן נולד המונח "ישוב לא מוכר". אלה ישובים קיימים בשטח, זה עשרות שנים, אך המדינה, בלקסיקון הרשמי שלה, אינה מכירה בקיומם. הם על המפה, אך לא במפה של הממשלה. כתוצאה מכך, חיים כיום, בשנת 2021, מאות אלפי תושבים בדואיים בנגב, ללא מים, חשמל ותשתיות ובפחונים.

כמה וועדות ציבוריות קראו למדינה להתעשת ולפתור את הבעיה של ישובים אלה. גם בג"ץ, בתיקים שנגעו לנגב, קרא למדינה לפתור את הסכסוך עם האוכלוסייה הבדואית והדגיש כי האזרחים הבדואיים הם אזרחים שווים. לכן, מימוש חוק קמיניץ בישובים הבדואים בנגב הוסיף שמן למדורה במקום לכבות אותה. המדינה השתמשה בחוק כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בישובים. כלומר, המדינה רוצה לבטל את בעיית הישובים הבלתי מוכרים על ידי מחיקתם דרך חוק קמיניץ.

חוק קמיניץ נולד כחוק פוליטי. חוק קמיניץ נחקק באותה התקופה שבה נחקק חוק הלאום, והוא נועד מלכתחילה ובלי בושה, כמו חוק הלאום, לפגוע בחברה הערבית. ראש הממשלה נתניהו והשרה (לשעבר) שקד, הודו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, שהחוק הדורסני נועד לפגוע בחברה הערבית ולא ביהודים שבטעות הוא נאכף עליהם, והם אף הבטיחו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, להקפיא את החוק ככל שהוא נאכף בישובים היהודים. זו הודאה מצד יצרני החוק שאין המדובר בחוק אלא בכלי רדיפה והדרה של החברה הערבית. לכן הדרישה אינה לביטול החוק אלא לביטול רדיפה והתעמרות כלפי החברה הערבית.

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה. הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כיתר אזרחי המדינה היהודים. הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים. ביטול חוק קמיניץ, קידום וסיום התכנון ביישובים הערביים וההכרה בישובים הבדואים הלא מוכרים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון, ככל שהמדינה מתייחסת אליהם כאזרחים וכשווים. אם כן, צריך לבטל את חוק קמיניץ לא למען הערבים, אלא למען הדמוקרטיה ככל שרוצים שיישאר ממנה דבר בישראל.

הכותב הוא עו"ד ודוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומומחה לענייני תכנון ודיור בישראל

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס ע"י האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

מגדל בין ערים / הדמיה: מילוסלבסקי אדריכלים

מגדל של 100 קומות על גבול ת"א: פרויקט חסר תקדים יוצא מהקפאה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א תביא לאישור מהלך שיאפשר להקים את הפרויקט גם ללא השלמת גשר סמוך - שהיה עד כה תנאי לבנייה ● המטרה: לאפשר את שחרור המכרז לפרסום

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

האם עישון במרפסות ייאסר? / צילום: איל יצהר

עישון במרפסת ייאסר? בג"ץ שוקל להתערב בשאלה האם מדובר במפגע

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות ● השופטים הציגו את ההתלבטות שלהם אם להתערב בנושא, בשל הקושי להגדיר מתי קיים מפגע שיש לאכוף אותו

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

המנהלת שמשוכנעת שהאינפלציה טובה לשוק המניות, וטיפ הזהב שלה למשקיעים

העצה המרכזית של רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, למשקיעים היא לא לעשות יותר מדי שינויים בתיק: "משקיע מצליח הוא כזה שיושב על מניה לאורך שנים" ● למה האינפלציה והריבית לדעתה דווקא תומכות בהמשך עליות בשווקים, ומה הסיכוי למשבר חוב

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מרגיע מפני החשש לעליות מחירים ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

פסק דין תקדימי בעליון: אישה לא מחויבת לגלות לבן זוגה כי איננו האב הביולוגי

ביהמ"ש המחוזי קבע כי בן הזוג אינו זכאי לפיצויים, והעליון דחה את ערעורו ● הנימוק המרכזי: "בירור התביעות ללא קשר לתוצאות ההליך עלול להעביר מסר לקטין כי הוא אינו רצוי" ● מומחית בדיני משפחה: "העליון ממשיך לשמור על ניתוק בין תחום דיני המשפחה ותחום הנזיקין"

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

האפיק שסידר לאלטשולר שחם את התשואות ברבעון והתחזיות להמשך

לאחר הירידות בשוקי ההון בחודש אפריל, נרשמו עליות חדות במדדי וול סטריט מתחילת החודש הנוכחי בעוד הבורסה בת"א מדשדשת ● המומחים מעריכים כי שנת 2024 תסתיים בתשואה חיובית לחוסכים, אבל הדרך לשם, הם מזהירים, תהיה תנודתית במיוחד ● וגם: כך התהפכה טבלת התשואות ואילו גופים הצטיינו

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

בניין בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג / צילום: Shutterstock

"בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

"אין שום הקבלה או שוויון בין ישראל לבין חמאס. אנו נעמוד תמיד עם ישראל נגד האיומים על ביטחונה", אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לאחר שהתובע הכללי של ביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג דרש הוצאת צווי מעצר לרה"מ נתניהו ולשר הביטחון גלנט ● 
גם בבריטניה, צ'כיה ואוסטריה יצאו נגד ההחלטה