גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה "קלמן-ליברמן", כאן ב', 23.05.2021 / צילום: Associated Press

מבצע "שומר החומות" העלה מחדש את הדיון סביב שירותי בריאות הנפש בישראל. ב-23.05.21, יומיים לאחר סיום המבצע, התראיינה יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, בתוכנית "קלמן-ליברמן" בתחנת הרדיו כאן ב' ואמרה: "תסתכלו הבוקר שוב, שוב, בפעם המי יודעת כמה, מתפרסמים הנתונים המחרידים על ילדות וילדים ומבוגרים שהם בפוסט טראומה עכשיו מהמבצע האחרון, אבל אין שום מקום שבו הם יכולים לקבל טיפול משום שאין תקנים ואין תורים ברפואת הנפש הציבורית, כמו שאנחנו יודעות שאין תקנים ברפואה הרגילה הציבורית".

נתחיל מההתחלה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 עוסק בשלושה היבטים עיקריים: הסדרת זכותם של תושבי ואזרחי המדינה לקבל שירותי בריאות, הגדרת סל שירותי בריאות והעברת האחריות למרבית שירותי הבריאות לקופות החולים. תחום בריאות הנפש נותר בזמנו מחוץ לחוק ונשאר בטיפול המדינה במשך כעשור נוסף. בשנת 2012 חתם סגן שר הבריאות דאז, הרב יעקב ליצמן, על צו ממשלתי להעברת האחריות הביטוחית על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. הרפורמה נכנסה לתוקפה שלוש שנים מאוחר יותר, ביולי 2015. משמעות מהלך זה היא איחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף ויצירת כתובת אחת לאספקת השירותים בתחום - קופות החולים, כאשר משרד החינוך נותר הרגולטור המפקח עליהן. עם זאת, גם אחרי הרפורמה יכול מי שרוצה בכך להמשיך ולקבל שירותי בריאות הנפש במרפאות הממשלתיות ובמרפאות פרטיות.

על פי משרד הבריאות, מטרת הרפורמה בבריאות הנפש הייתה להגדיל את איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש בישראל על ידי פתיחת עשרות מרפאות לבריאות נפש ברחבי הארץ, הגדלת מגוון אפשרויות הטיפול ע"י אנשי מקצוע שונים, הרחבת שעות פתיחת המרפאות, קיצור זמני ההמתנה לטיפול והורדת עלות הטיפול, שנכנס לסל הבריאות. מטרה נוספת הייתה צמצום הסטיגמה החברתית השלילית כלפי המתמודדים עם מצוקה נפשית בישראל. אז מה קרה בפועל מאז כניסתה של הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף ביולי 2015? האם המטרות הושגו? והאם יש הבדל בין מימוש הרפורמה בעוטף עזה לעומת בכלל המדינה?

280 פסיכיאטרים חסרים

על פי דוח מבקר המדינה האחרון, שפורסם במאי 2020, עולה תמונה עגומה בעיקרה. זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכותרפיה למבוגרים ולילדים, שעודכן לאחרונה בשנת 2018, עומד על 150 ימים כאשר הזמן המקסימאלי לבדיקה ממיינת (אבחון) ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי יכולים להגיע עד כדי 12-16 חודשים. מבחינת התקנים, ניכר מחסור חמור בפסיכיאטרים בכלל ובקרב המגזר הערבי בפרט, שאינו צפוי להיפתר גם בשנים הקרובות: כ-80 משרות של פסיכיאטרים אינן מאוישות, כ-100 משרות חסרות בבתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים וכ-100 פסיכיאטרים נוספים חסרים בבתי החולים ובקופות החולים. בנוסף, 400 משרות של פסיכותרפיסטים חסרות בקופות החולים ובמרפאות הממשלתיות. קופות החולים לא פיתחו מענה לצורך ביקורי בית אצל מטופלים, לא הקימו צוותי משבר ואין מענה למצבי חירום דחופים וגם הניסיון להסדיר מענה מיידי למקרי חירום נפשיים באמצעות מד"א לא קּודם.

בדוח מוצגים גם צדדים חיוביים, לפחות במבט ראשון. בעקבות המעבר לקופות החולים, עלות הטיפולים הוזלה עבור המבוטחים: דמי השתתפות עצמית בסך של כ-570 שקל לחודש (142 שקל לטיפול). עם זאת, מכיוון שקופות החולים אינן מעסיקות פסיכותרפיסטים בהיקף מספק, ישנם זמני המתנה ארוכים במרפאות במרבית האזורים בארץ. ההמתנה הארוכה מהווה חסם לקבלת טיפול, לכן מטופלים שמצבם הכלכלי מאפשר להם פונים למטפלים פרטיים, שם עלויות הטיפול גבוהות פי שניים ובמקרים רבים אף יותר. גם מבחינת השקעה כספית של המדינה מצטיירת תמונה כמעט חיובית. הסכם הרפורמה קבע תוספת של כ-300 מיליון שקל (נכון לשנת 2012) שנועדה להרחבת השירותים האמבולטוריים (טיפולים שאינם מצריכים אשפוז לילה). סכום זה מתעדכן לפי קצב קידום סל הבריאות ועומד כיום על כ-400 מיליון שקל. בשנת 2017 חלה עלייה של 20% בהשוואה לשנת 2016 במספר המגעים האמבולטוריים שנתנו קופות החולים, אולם המספר עדיין נמוך מזה שתוקצב לאותה השנה. כלומר ההשקעה הכספית עלתה, אך אינה מנוצלת בצורה מלאה ומיטבית.

2 מרפאות בטווח 15 השניות

אמירתה של מיכאלי התייחסה לתושבי הדרום ובפרט לתושבי עוטף עזה. על פי דוח מבקר המדינה, מצב החירום המתמשך הביא לכך שתושבים רבים, מבוגרים וילדים כאחד, סובלים תדיר מתופעות של טראומה, ירידה בתפקוד ותסמינים פיזיים ונפשיים נוספים. בטווח אזעקה של 15 שניות (7 ק"מ) מהרצועה, שם מתגוררים כ-60 אלף תושבים, ישנן 2 מרפאות בריאות הנפש בשדרות. כמובן שתושבי העוטף יכולים לפנות למרפאות מרוחקות יותר, למשל באשקלון ובבאר-שבע, בהן יש יחד עוד 24 מרפאות בריאות הנפש והן ממוקמות עד כשעה נסיעה מיישובי העוטף. בתגובה לדוח, משרד הבריאות ציין כי בשל הקושי לגייס אנשי מקצוע המוכנים להעניק שירות באזור זה, על קופות החולים לבחון דרכים לשיתוף פעולה שיביא לגיוס פסיכיאטרים לילדים וכוח אדם נוסף, כדי לתת מענה באזור אשקלון ושדרות.

אופציה נוספת, אך מוגבלת בהיקף שירותיה, היא מרכזי חוסן שהוקמו בשנת 2007. סך הכל ישנם חמישה מרכזים כאלה בעוטף עזה, אחד בשדרות ועוד אחד בכל אחת מארבע המועצות האזוריות הנמצאות בקו הראשון מול עזה: חוף אשקלון, שדות נגב, שער הנגב ואשכול. מרכז חוסן הוא ארגון לא-ממשלתי רב-תחומי המשלב אנשי מקצוע, פעילים ומתנדבים מתוך הקהילה. הם אמונים על שלושה תחומים: היערכות לחירום, הגברת החוסן הקהילתי וטיפול ישיר בנפגעי חרדה. המרכזים מקבלים הנחיה מקצועית ממשרד הרווחה, אך מעניקים טיפול המתמקד בתופעות שנגרמו לתושבים על רקע המצב הביטחוני בלבד ולא טיפול נפשי לזקוקים לו מסיבות אחרות.

הרחבה קלה של מעגל היישובים החשופים בשגרה לאיום הטילים מהרצועה, מגלה כי בטווח אזעקה של 30 שניות נמצאת גם אשקלון עם 13 מרפאות נוספות ואילו בטווח של 45 שניות, נוספות רהט (2 מרפאות), אופקים (4), קריית גת (4), קריית מלאכי (3) ואשדוד (29 מרפאות). על פי נתוני משרד הבריאות, זמן ההמתנה הארוך ביותר במרפאות באזור עוטף עזה והסביבה לאינטייק (אבחון) הוא 16 שבועות, אך לממתינים לפסיכותרפיה (טיפולים שוטפים) זמן ההמתנה המקסימלי כבר מטפס ל-52 שבועות, בדומה לנתונים הקיימים על כלל המדינה. זמני ההמתנה לילדים ארוכים יותר מאלו של המבוגרים, אך גם זה לא בשונה מאזורים אחרים בארץ. מעבר לכך שזמני ההמתנה נמדדו לאחרונה בשנת 2018, על חלק גדול מהמרפאות באזור עוטף עזה כלל אין נתונים של זמני ההמתנה.

הרפורמה בבריאות הנפש, שהחלה לפני ארבע שנים בלבד ויצאה לפועל במטרה להפוך את הטיפולים לזמינים, נגישים ואיכותיים היא חשובה ומבורכת. עם זאת, משרד הבריאות לא קבע יעדים לרפורמה ולכן אינו יכול לאמוד את הישגיה וכן משום שקופות החולים אינן מעבירות לו נתונים מלאים ושלמים על אודות הטיפולים שניתנו ועל האופן שבו נוצל תקציב הרפורמה שקיבלו. אז אמנם עלויות הטיפול הוזלו וניתן תקציב לא מבוטל ליישום השינויים בבריאות הנפש, אך כפי שגם אמרה ח"כ מיכאלי, פריסת המרפאות, זמני ההמתנה והמחסור במטפלים מונע את קבלת השירות לזקוקים לו בזמן. לפי דוח מבקר המדינה מ-2020, על מנת שנראה שיפור בתהליך, על כל משרד הבריאות וקופות החולים לקבוע יעדים ארוכי טווח לצורך המשך בניית מערך בריאות הנפש בקהילה.

לקריאה נוספת:

דוח מבקר המדינה - היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש: תקציר
דוח מבקר המדינה - היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש: הדוח המלא
איתור מרפאות בריאות נפש על פי מיקום (מפה) - אתר משרד הבריאות
הרפורמה בבריאות הנפש
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994
מרכזי חוסן- INSS