גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא העלה מסים והוריד אותם, קבע כללים והפר אותם. ומי קיבל את העבודה השחורה? סיכום כהונה למר כלכלה

את הצרה של יוקר המחיה הוא השאיר לשרי האוצר שלו, את המסים הוא העלה ואז הוריד, והרפורמות הגדולות הלכו והתמעטו ככל שהתקרבה הקדנציה אל סופה ● מה הם המהלכים הכלכליים הגדולים של נתניהו ב-12 שנותיו כראש ממשלה, ומה היה חלקו בכל אחד מהם

מר כלכלה / עיבוד: Associated Press
מר כלכלה / עיבוד: Associated Press

ב-31 במרץ 2009 נכנס בנימין נתניהו בפעם השנייה ללשכת ראש הממשלה. שתי קדנציות אח"כ בתוספת מספר תקופות מעבר לא קצרות, צפוי נתניהו להיפרד ביום ראשון הקרוב מלשכת ראש הממשלה.

כיצד השתנתה הכלכלה הישראלית במהלך 12 שנות שלטון נתניהו? מתי בחר האיש שכונה בעבר "מר כלכלה" להתערב בנושאים כלכליים? היכן הצליח לקדם את תפיסת עולמו הכלכלית והיכן נכשל?

1. צמיחה חזקה, רפורמות שהלכו והתמעטו

מה קרה: בין השנים 2009 ל-2019 המשק הישראלי רשם צמיחה מצטברת של 73%. נתון רלבנטי יותר הוא הצמיחה לנפש, שזינקה באותה תקופה ב-42.5%. מצד אחד, זו צמיחה מרשימה. מצד שני, הפער בין ישראל למדינות המפותחות המובילות בעולם לא צומצם משמעותית. צריך גם לזכור שתמונת הצמיחה לנפש בישראל איננה אחידה: ענפי ההייטק והייצוא האחרים התקדמו ופרחו בזמן שענפים אחרים, כמו המגזר הציבורי, המסחר הקמעונאי האירוח וההסעדה - דשדשו. נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג ומומחים אחרים מסבירים כי ישראל הופכת למדינה של שתי כלכלות.

כמה נתניהו השפיע? לממשלה יש מעט יכולת להשפיע על קצב הצמיחה של המשק - חידושים טכנולוגיים ומצב הכלכלה העולמית משפיעים הרבה יותר. עם זאת, הממשלה יכולה לעשות לא מעט בצורת מדיניות תומכת צמיחה כמו רפורמות מבניות, הקלת הנטל הבירוקרטי והגדלת ההשקעות בתשתיות פיזיות ואנושיות.

הרקורד של ממשלות נתניהו בפרמטרים האלה איננו חד-משמעי: ההשקעה בתשתיות תחבורה גדלה מאוד, ובהשקעה בתשתיות ההון האנושי הממשלה פעלה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק. אך בתחום הרפורמות המבניות קשה להיזכר במהלך אחד דרמטי. נכון, היה לנו את חוק הריכוזיות, ועדת שטרום שעשתה רפורמה בבנקים ואולי גם מתווה הגז. כל המהלכים האלה היו משמעותיים ובכולם היה נתניהו מעורב אישית, אבל מידת הצלחתם נתונה לפרשנות.

לעומת זאת, במהלכי הרפורמה בחברת החשמל ובנמלים נתניהו ניסה אך לא הצליח להביא לצמצום בכוחם של הוועדים החזקים במשק. ונדגיש, בשלוש שנות הקדנציה האחרונות של נתניהו, לא הועברה אף רפורמה משמעותית.

2. גירעון ומדיניות התקציבית: יזם כללים ואז עקף אותם

מה קרה: שנת הקורונה הותירה גירעון ממשלתי מפלצתי. החדשות הטובות הן שהמשק מתאושש במהירות. ועדיין, ממשלות נתניהו משאירות אחריהן גירעון מבני גבוה, תוצאה של הוצאות שגדלו מהר יותר מקצב הגידול בהכנסות ממסים. למה זה בעיה? כי המורשת של גירעונות ממשלתיים גדולים מנוגדת לתפיסת עולמו הבסיסית של נתניהו שדוגלת באחריות תקציבית. הכללים שקבע נתניהו כשר אוצר תרמו לא מעט להישג הגדול ביותר של ישראל בעיני חברות דירוג האשראי: הורדת יחס החוב בקרוב ל-40 נקודות האחוז.

כמה נתניהו השפיע? התנהלות המדינה במשך שנתיים ללא תקציב מאושר היא תקלה חמורה - ונתניהו האחראי הראשי לכך. אבל זו לא הפעם היחידה ששיקולים פוליטיים גברו אצל נתניהו על מחוייבותו הבסיסית לשמירה על התנהלות תקציבית אחראית. קחו למשל את חוק הנומרטור, שאינו מאפשר לממשלה לפזר צ'קים ללא כיסוי ומחייב אותה להבטיח מקור תקציבי לכל הוצאה עתידית. נתניהו חוקק את החוק, אך לאחר מכן אפשר לממשלה לעקוף את המגבלות שבחוק (באמצעות בלוף בשם קיצוץ רוחבי עתידי).

3. נטל המס: העלה מסים ואז הוריד

מה קרה: המסים בישראל התחילו את תקופת נתניהו בירידה, אח"כ קפצו למעלה ובהמשך ירדו במתינות. בשורה התחתונה כשמשווים את המצב בסוף העשור למצב בתחילתו רואים שהכנסות המדינה ממסים ירדו: מ-25.8 אחוזי תוצר ב-2010 ל-24.7 אחוזי תוצר ב-2019 - בכסף זה אומר שהמדינה הפסידה ב-2019 הכנסות ממסים ב-14 מיליארד שקל.

כמה נתניהו השפיע? נתניהו נחשב לנושא דגל הורדת המסים בין הפוליטיקאים בישראל (עם כל הכבוד לנפתלי בנט ולתכנית סינגפור). ולכן זה מפתיע להיזכר שדווקא הוא העלה מסים. החל מ-2015 נתניהו "חזר לעצמו", אבל אז נתקלו מאמציו להוריד מסים בהתנגדות עיקשת של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בגיבוי כלכלני ה-OECD (נתניהו זעם על מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה שלא תמך בהורדות מסים והפסיק להזמין אותו לישיבות ממשלה). במאבק הזה מצא נתניהו בשר האוצר משה כחלון שותף נוח לביצוע הורדות מסים, תוך התעלמות ממחאותיה של הנגידה. כלקח מהמאבקים עם פלוג החליט נתניהו לברר היטב עם מחליפה פרופ' אמיר ירון לפני שמינה אותו, שלא יפריע לו להוריד מסים. אלא שבינתיים התנפח הגירעון ומנע הורדות מסים נוספות.

4. יוקר המחייה: השאיר לשרי האוצר את העבודה השחורה

מה קרה: התחושה בציבור שיוקר המחייה בישראל הפך בלתי נסבל הובילה לפרוץ אירועי המחאה החברתית בקיץ 2011. שרי האוצר יאיר לפיד ומשה כחלון יזמו שורה ארוכה של צעדים ותכניות שנועדו להוריד את יוקר המחייה ולהקל על הצרכנים. בסופו של יום: יוקר המחייה בישראל נותר מהגבוהים בין המדינות המפותחות, והוא גבוה יותר ב-21% מיוקר המחייה בארה"ב (על-פי אתר Numbeo להשוואת מחירים).

כמה נתניהו השפיע? מעט מאד אם בכלל. כראש ממשלה השאיר נתניהו את ההתמודדות עם בעיות יוקר המחייה, מחירי הדיור, העוני והתעסוקה לשרי האוצר שלו, יובל שטייניץ יאיר לפיד ומשה כחלון.

5. ירידה באי-השוויון, שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה

מה קרה: אי-השוויון בישראל נמצא במגמת ירידה לאורך מרבית תקופת שלטונו של נתניהו. הצמצום באי-שוויון ובמימדי העוני בקרב עובדים מיוחס להעלאת שכר המינימום (מ-3,900 שקל ל-5,300 שקל). האבטלה בישראל ירדה אף היא בעוד שיעורי ההשתתפות בעבודה ממשיכים לגדול. בחברה החרדית הורגש שיפור של ממש בהשתתפות נשים ובחברה הערבית הורגש גידול ניכר בתקציבים שהוזרמו לפיתוח תשתיות. מצד שני, חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בעבודה של גברים חרדיים - מגמה מדאיגה מאוד על רקע הגידול הדמוגרפי העצום שצפוי בחברה החרדית בשנים הבאות.

כמה נתניהו השפיע? ראש הממשלה היוצא אפשר את העלאת שכר המינימום, ותמך בהחלטת הממשלה 922 להזרמת תקציבים לחברה הערבית שהגיש שר האוצר משה כחלון.

6. השקל ויתרות המט"ח: התנגדות שקטה

מה קרה: שער החליפין של השקל המריא בשנים האחרונות לגבהים חדשים. התחזקות השקל איננה תופעה חולפת, היא נובעת מעוצמת הכלכלה הישראלית ובעיקר מגאות בהשקעות הזרות הישירות בהייטק. אבל התחזקות השקל מאיימת על הייצוא הישראלי, בעיקר של תעשייה מסורתית. כדי להגן עליה רכש בנק ישראל מיליארדי דולרים. יתרות המט"ח קפצו בשנים האחרונות פי שלושה כ-60 מיליארד דולר ב-2010 לכמעט 200 מיליארד כיום. רכישות המט"ח האלה מעוררות ביקורת רבה מצד כלכלנים ובהם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, שטען כי יש לאפשר לדולר להתחזק ללא הפרעה.

כמה נתניהו השפיע? למרות שעמדותיו של שמחון מבטאות כנראה גם את דעתו של ראש הממשלה, נתניהו עצמו כמעט ולא התבטא בנושא. היו רבים שציפו שהנגיד החדש שמינה נתניהו פרופ' אמיר ירון יוביל לשינוי במדיניות הרכישות, אך הציפיות האלה נכזבו.

7. איבד עניין בתשתיות, הצליח להפחית רגולציה

מה קרה: בתקופתו של נתניהו הוכפלה ההשקעה הממשלתית בתשתיות תחבורה - אך הפער ברמת התשתיות בין ישראל למדינות המפותחות שנוצר במשך עשורים של הזנחה - עדיין רחוק מלהסגר. בתחום הרגולציה הידרדרה ישראל במשך רוב העשור במדד ה-Doing business של הבנק העולמי מהמקום ה-29 במדד של שנת 2009 עד למקום ה-54 במדד של 2018. בשנתיים האחרונות מורגש תיקון וישראל זינקה בחזרה למקום ה-35.

כמה נתניהו השפיע? בתחילת העשור קידם נתניהו יחד עם שר התחבורה ישראל כ"ץ השקעות בכבישים ובמסילות רכבת לחיבור הפריפריה למרכז. אלא שהתלהבותו של ראש הממשלה מהתשתיות הלכה דעכה במהלך העשור ועל פרויקט הדגל הנוכחי של האוצר - הקמת רכבת תחתית בגוש דן, הוא לא אמר כמעט מילה. בתחום קלות עשיית העסקים לעומת זאת נתניהו נתן דחיפה אמיתית כשקידם שורת צעדים ובהם הקמת האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה, והחלטות על הנהגת חובת RIA ומעקב ובקרה אחר ביצוע החלטות ממשלה.

עוד כתבות

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אחרי שעות של שקט: איראן שיגרה מטחים לעבר המרכז, השרון ואיזור ירושלים

צפי לירי נוסף מאיראן - יש להישאר במרחבים המוגנים ● דיווח סעודי: חוסל מוחמד רעד - ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט ● דיווח: הבכיר האיראני לאריג'אני פנה לארה"ב בבקשה לחדש את שיחות הגרעין. לאריג'אני מכחיש ●  טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות