אילה צורף / צילום: Shutterstock
300 פניות ששלחתי. 299 תשובות שליליות. תשובה חיובית אחת. ככה נראה מהלך החיזור שלי אחר משפחות בתקווה למצוא אחת שתחליף איתנו בית, לפני שנתיים, בפינלנד.
זה קרה כחלק מהניסיונות הקבועים שלי למצוא מדי קיץ משפחה שתבוא לגור אצלנו בבית, ואנחנו - ליאור ואני ושלושת ילדינו - ניסע לגור אצלם בחופשה סימולטנית. את החלפות הבתים אנחנו עושים בפלטפורמה דיגיטלית בשם Home exchange, שבה מנויות מאות אלפי משפחות מכל העולם ומתפרסמים בה כחצי מיליון בתים מועמדים להחלפה, מ-187 מדינות.
● כך הפכה ישראל למכרה זהב להחלפת בתים: "העשור של airbnb נגמר"
שמונה שנים אנחנו מנויים. שש החלפות ביצענו עד כה. אחת בכל שנה, מינוס שנת קורונה. בארה"ב, בצרפת, בגרמניה ובאיטליה. בתים יוצאי דופן, טירות, וילות על שפת אגם או נחל. הכול בחינם.
סימנו את פינלנד כיעד שלנו, ולפני שנתיים אפילו מצאנו משפחה שרצתה להגיע לישראל. לקח לנו שלושה חודשים של חיזורים בלתי פוסקים אחר משפחות נורדיות, כי צריך להיות באמת יוצא דופן לרצות להגיע לישראל בחום של 40 מעלות באוגוסט, ממדינה שהקיץ שלה הוא חמסין של 17 מעלות בשיא. סיכמנו איתם החלפה, רכשנו כרטיסי טיסה, אבל הקורונה הרגה לנו את התוכניות. מאז אנחנו בארץ.
גם בקיץ הקרוב לא נטוס. למרות שאנחנו מחוסנים, הקורונה מעבר לים מפחידה אותנו, וממש לא בא לי לבחון את עמידות החיסון מול כל מיני וריאנטים חדשים. מעבר לכך, הבן הקטן שלנו לא מחוסן, והאמת, גם לא ממש מתאים לנו בידוד שלו בחזור.
במקום זה נחפש חופשה בארץ, בקבוצות החלפות בתים. אם לא נמצא משהו שישמח אותנו, ניאלץ להתפשר על מלון. למה להתפשר? כי הנופשים שהתרגלנו אליהם כוללים בתים רחבי ידיים, חדר לכל ילד, חצר עצומה, אגם או בריכה צמודים. עכשיו לכו שימו שלושה ילדים בחדרון קטן במלון ועוד לא דיברנו על מחירי העתק הלא הגיוניים שנידרש לשלם עבור החדרון הזה. שינמוך אדיר מבחינת הילדים שלנו וגם מבחינתנו.
והאמת, ממש חבל שהחלטנו לא לטוס הקיץ, כי מעולם לא היינו כל כך מבוקשים ומחוזרים. לא הוצאתי השנה אפילו הצעה אחת למשפחה כלשהי בעולם, אבל התיבה שלי מפוצצת. מפוצצת משפחות שרוצות לבוא לישראל. בפי כולן תוכנית דומה: נעשה אצלכם בידוד ומשם נמשיך לטייל. הנה רק חלק מהפניות שקיבלנו בחודש האחרון: זוג מלונדון שכותב לנו "שלום, אנחנו משפחה עם שני ילדים. אנחנו מחוסנים, הילדים עוד לא. מאוד רוצים לבוא לישראל באוגוסט, לבלות במקום שבו נוכל להסתובב חופשי, בלי מסכות".
משפחה מפריז מציעה לנו את הדירה שלה, ארבעה חדרי שינה, צופה על האייפל, להחלפה ל-21 יום. "נהיה עשרה ימים בבידוד אצלכם בבית, ולאחר מכן נטייל בישראל", הם פורסים בפנינו את ההצעה. לשאלתכם, הם לא מחוסנים עדיין. "אני מקווה שעד אוגוסט נהיה מחוסנים", היא כותבת במייל. מפתה.
חלק מהפונים הם תיירים הבונים על הסכמים שייעשו בין המדינות, שיתירו כניסת תיירים מחוסנים, לאחר בדיקות. חלק מהם הם ישראלים, שמדי שנה מגיעים לארץ לבתי מלון או צימרים, והשנה הוכרעו נוכח מחירי העתק.
והשיא? בכל שמונה שנות החברות שלי באתר, מעולם לא הצלחתי למצוא החלפה במנהטן. וזה לא שלא ניסיתי. כל קיץ ניסיתי, וכל קיץ מחדש הם השיבו את פניי ריקם. אנשים שגרים במנהטן, כך למדתי, לא מוצאים את רמת גן אטרקטיבית באוגוסט. תוהה למה.
והנה, החודש, שלוש פניות של משפחות/זוגות המתגוררים בבתים שווים במיוחד, אחת מהן משפחה ישראלית, שתיים מהן משפחות תיירים, שרוצות לבוא לגור אצלנו ברמת גן, ומעמידות לרשותנו את הבית שלהן, זה שצופה על הסנטרל פארק, או לא רחוק מהטיימס סקוור. כל זה למה? כי (כמעט) כולם כאן מחוסנים, מה שהופך את ישראל ליעד אטרקטיבי אפילו בשביל תושבי מנהטן.
לשם השוואה, בחודש מאי/יוני רגיל, בשנים קודמות, היינו מקבלים 3-2 הצעות. לרוב אנחנו היינו הצד היוזם, תוך שאנחנו מנסים לשווק את ישראל כיעד אטרקטיבי שהם לא חשבו עליו בבואם לשקול את מפת העולם לטיול קיץ. בחודש האחרון נכנסו לתיבת המייל שלי לא פחות מ-12 הצעות ממשפחות ברחבי העולם. כולן רוצות לבוא אלינו, לבירת החיסונים של העולם, או כמו שכתבה לי מישהי "תמיד חלמנו לבוא לירושלים, ולהסתובב בה בלי מסכה".
הכותבת היא מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה, יועצת ומרצה בתחום.