העתיד של כלכלת ישראל נראה מבטיח
לכלכלת ישראל ושוקי ההון העתיד נראה מבטיח. שלושה אירועים המתרחשים בו זמנית יוציאו את הכלכלה המקומית נשכרת: התאוששות הכלכלה הגלובלית, סיום תקופת הקורונה ותחילת דרכה של ממשלה חדשה. אלו, יחד עם ריבית בנק ישראל שתישאר נמוכה כנראה עד סוף השנה הבאה לפחות, מהווים הרכב מנצח ומתכון טוב להצלחה.
בתקופה האחרונה אנו עדים לפתיחה וחזרה לשגרה של עוד ועוד כלכלות בעולם - במיוחד של בעלות קשרי מסחר ענפים עם ישראל. זו התועלת הישירה, אך יש גם תועלת עקיפה: ההתאוששות לא באה בהפתעה, וברגע שנמצאו חיסונים היא כבר החלה להשתקף בשוקי המניות הגלובליים, שצפו זאת וזינקו קדימה. לכן סביר שקצב עלייתם להבא יפחת, וכך גם יקטנו צרכי הגידור כנגד חשיפת מט"ח עודפת, שגרמה למוסדיים המקומיים למכור היקפי מט"ח גדולים ולתרום לפיחות השקל. היחלשותו תפעל לטובת סקטור הייצוא - מנוע הצמיחה החשוב - יחד עם תעשיית ההיי טק, ששימשה בלם זעזועים מצוין בזמן שהנגיף השתולל.
התפוגגות הקורונה תביא עמה עוד התפתחויות שקשורות בהתייעלות, שיפורים טכנולוגיים, טיוב תהליכי עבודה ושיפור מקורות ההכנסה והרווח של חברות רבות בענפים רבים. גולת הכותרת היא הפעילות מרחוק - בין אם משרדית, מתן שירותי בריאות, תרבות וחינוך. גם היא מגיעה עם תועלת עקיפה: הפחתת הנסועה והשימוש בעורקי תחבורה יבשתיים, מה שיקל על מדינות רבות להוציא לפועל מהר יותר, תוך גביית מחיר סביבתי נמוך יותר, מיזמי שיפור תשתיות (כגון זה של ארצות הברית, שמתוכנן להסתכם בכ-2 טריליון דולר). גם בישראל יש מיזמים, כגון הרכבת הקלה, שיתקדמו מהר יותר ככל שהתעבורה העסקית תפחת ונוכחנו לדעת זאת בעיצומם של שלושת הסגרים.
הגיע הזמן לתקציב
הממשלה שתצא לדרך היום תצטרך לתקן מיידית מצב בלתי מקובל הנמשך זה שלוש שנים: אין לישראל תקציב מדינה ומדיניות כלכלית מוסדרת ומתוקצבת. השימוש התדיר בקפסולות של הוצאות כדי להתמודד עם ההוצאות שהיו כרוכות במאבק בקורונה אולי היה כורח המציאות ונעשה גם בעולם, אך במקרים כאלה יש חשש שהן תשמשנה גם למטרות אחרות ולפרקי זמן ארוכים יותר מכפי שנועדו מלכתחילה.
הכנת והעברת תקציב להמשך 2021 ול-2022 היא משימה לאומית. על התקציב לכלול מתווה ברור ומסודר של תוואי גירעון פוחת, סדרי עדיפויות ברורים, חלוקה מחדש של מקורות המשק, תקצוב מנועי צמיחה, תגבור תקציבי החינוך, הבריאות והביטחון. גם נושא הסייבר יצריך משאבים תקציביים גדלים והולכים. יש לקוות שהרוח הרעננה של הממשלה החדשה תנשב בגבה, והיא תשכיל להכין תקציב מדינה ולעצב מדיניות פיסקלית שתמצא פתרונות לאתגרים הללו.
בנק ישראל, כפי שאפשר להסיק מהתבטאויות של בכיריו, ינקוט זהירות רבה ולא ימהר לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית עד שישתכנע שכלכלת ישראל מאוששת, הן במונחי צמיחה והן במונחי תעסוקה. הבנק לא ימהר לנקוט צעדי ריסון גם אם האינפלציה תעלה מדרגה בחודשים הקרובים ותשהה מעל היעד (1%-3%). יהיה צורך גם להמתין ולראות איך שוק העבודה יוצא מהניסוי הענק בתנאי מעבדה שנקרא חל"ת, איך מתמודד המשק עם כניסת התיירים המחודשת והעסקים בין הארץ לחו"ל (היכן שבמקומות רבים עוד יש לא מעט קורונה). כמו כן, יש לראות מה המדיניות הפיסקלית שתנקוט הממשלה החדשה: אם היא תהיה גירעונית יותר, הבנק יצטרך לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת יותר - ולהפך. עד שיידע זאת, יתאזרו הנגיד אמיר ירון ואנשיו בסבלנות.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות