יו"ר הליכוד ויו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
תפקיד האופוזיציה במשטר דמוקרטי הוא לבקר את השלטון ולהציב אלטרנטיבה לציבור לקראת הבחירות הבאות.
קיימים שני סוגי אופוזיציה: אופוזיציה בונה ואחראית שמנסה לשתף פעולה עם הממשלה כדי לקדם את הדברים שבעיניה הם טובת הכלל - ואופוזיציה לוחמת שמתנגדת לצעדי הממשלה בנחרצות מכיוון שהיא רואה בהם סכנה מסוימת למדינה ולחוסנה. כל אלה דרכים לגיטימיות להתנהג כאופוזיציה ואפשר לדבוק בגישה זהה לאורך כהונה שלמה או לעבור מאחת לשנייה על פי שיקולים שונים.
אך נראה שהליכוד ושותפיו המציאו סוג חדש שעוד לא נראה בעולם הדמוקרטי: האופוזיציה המטומטמת. זו אופוזיציה שמתנגדת למדיניות שלה עצמה, רק כי הממשלה מקדמת אותה. וכאשר היא יוזמת חקיקה, היא במקביל עושה הכול כדי להכשיל אותה.
אירועי השבוע הראשון של הממשלה החדשה מלמדים שאחרי 12 שנה בשלטון, הליכוד שכח לחלוטין איך להתנהל בתוך אופוזיציה ומזכירה ילד שנכנס לטנטרום כי לקחו לו את הצעצוע שלו. "אם אני לא בשלטון, אף אחד לא בשלטון", כאילו צועקים חברי גוש נתניהו.
האיום להצביע נגד חידושו של חוק של הליכוד עצמו רק כדי "להביך" את הממשלה, ובכך לסכן את צביונה היהודי של מדינת ישראל וביטחונה הוא שיא חדש בחוסר אחריות. מאז 2003, כשהחוק חוקק, כל הסיעות הציוניות כמעט תמיד תמכו בחידושו השנתי, בלי לבקש תמורה, בלי לאיים, גם כשהן היו בקואליציה וגם כשהן היו באופוזיציה, אפילו כשלממשלה לא היה רוב כמו ב-2019. אבל לא הליכוד ושותפיו. הם מציעים עכשיו שהקואליציה תתמוך בהצעת חוק חדשה שהם שלפו פתאום, לא פחות מחוק יסוד ההגירה שיסדיר את ההגירה לישראל, במקום לתמוך בחוק הקיים. מדובר בהטרלה כמובן.
קודם כל, אי אפשר לחוקק חוק יסוד או אף חוק רגיל בכמה שבועות. תהליך החקיקה נמשך חודשים רבים וכולל דיונים, שינויים, פשרות ותיקונים. לדרוש חקיקה זריזה עבור נושא כל כך חשוב ושנוי במחלוקת מעיד על זלזול בציבור ובכנסת עצמה. בכל מקרה חוקי יסוד הם יוזמה של מהממשלה והקואליציה. חברי האופוזיציה אשר באמת רוצים להעביר חוק, יודעים שהדבר אפשרי רק תוך הידברות, בניית קואליציות רחבות וכבוד לצד השני ולא תחת אולטימטום. הליכוד מוזמן לעבוד עם הקואליציה כדי להכין הצעת חוק ראויה בחודשים הקרובים. אך אין לבנימין נתניהו וחבריו שום רצון לקדם חקיקה כזו. הרי הדבר האחרון שמעניין אותם הוא שהחוק שהונח על ידי ח"כ שמחה רוטמן באמת יחוקק.
כי הליכוד נמצא במלכוד. רבים בימין מתלוננים כי במשך 12 שנה של שלטונו, הליכוד של נתניהו חסם כמעט כל חקיקה ימנית ולאומית מהותית. החלת ריבונות בוטלה, הליברליזציה הוזנחה, המונופולים לא פורקו, התחרות לא גברה במשק, שוק התקשורת לא נפתח, ומערכת המשפט לא תוקנה. אם חקיקה ימנית תעבור בהצלחה את הצבעות הכנסת תחת הממשלה הנוכחית, הקרדיט ילך כולו בסוף לבנט ולסער. חמור יותר, רבים עשויים להסיק מכך שרק כאשר הליכוד אינו בשלטון, ועוד אפילו בזמן שמרצ ורע"ם דווקא כן, ניתן לקדם אף במעט את התפיסות הימניות. אין לליכוד סיוט גדול יותר.
לכן הליכוד בחר להתנגד לכל חקיקה ימנית בכנסת הזו, של הממשלה ושלו עצמו. הוא יעלה הצעות רק כניסיון "להביך", בידיעה שאין להצעות הללו שום סיכוי, תוך התרסה ותקיפות בוטות כדי למנוע כל רצון של שיתוף פעולה מהצד השני. הליכוד מודע למחיר הציבורי שהוא ישלם. טיעוניו ותירוציו ישכנעו רק את הנאמנים השרופים ביותר של המפלגה ושל בנימין נתניהו. אבל מדובר במחיר קטן בהרבה לעומת האלטרנטיבה - להוכיח באופן חד-משמעי שהליכוד של נתניהו היה החסם המרכזי לקידום מדיניות הימין במשך עשור שלם.
הכותב הוא בעלים של חברת ברנדינג וייעוץ אסטרטגי, חבר מרכז ליכוד לשעבר ופעיל במפלגת תקווה חדשה.