גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איירון סורס, ההנפקה / צילום: צילום מסך יו טיוב

אריק רייס, מי שחיבר לפני כעשור את הספר The Lean Startup שעורר מהפכה בעולם ההייטק והסטארט-אפים בכל העולם (ספר שיוצא כעת בתרגום לעברית), מספק עצות זהב להצלחה ביזמות, לצד תובנות על סצנת ההיי-טק בעמק הסיליקון כיום. בשיחה פתוחה שקיים השבוע עם "גלובס" הוא פרש את משנתו, והסביר למה היא רלוונטית מאי פעם ליזמים גם כיום. הנה התובנות שלו.

1. יזמים הם כמו מדענים.

התובנה המרכזית של רייס היא שגם בעולם הסטארט-אפים הדינמי והפרוע, שאפוף בחוסר ודאות, יש מקום לעקרונות ניהול מסודרים. וליתר דיוק: במקום להיצמד לתוכנית העסקית כתורה מסיני, יזמים צריכים להתנהל כאנשי מדע, ולהתחיל את דרכם עם שורה של השערות. לדבריו, "אנחנו רוצים להיות אנשי מדע, ואנחנו רוצים להשתמש בשיטה המדעית כדי להבין אילו אלמנטים בתוכנית העסקית הם נכונים ואילו שגויים, ולהתאים את עצמנו אליהם בהתאם לכך".

2. צאו מהקיוביקל.

מה זה אומר בפועל? למשל להבין מה לקוחות באמת רוצים, ולא רק מה שנדמה לכם שהם רוצים. רייס מדבר על כך שבתהליך פיתוח המוצר, יזמים חייבים להיות קרובים אל "השטח", ובהקדם. אם הלקוחות הפוטנציאליים לא אוהבים את המוצר, אז צריך לחשב כיוון מחדש - וכמה שיותר מהר.

זה לקח שריס למד על בשרו. בתחילת שנות האלפיים, כשעבד בחברה שפיתחה תוכנת מסרים שמיועדת לבני נוער, הוא זימן למשרד משתמש טיפוסי להתנסות בתשלום במוצר החדש. אבל הבחור הצעיר הבין מהר מאוד שהוא לא מעוניין במוצר הזה, ואפילו לא הסכים להשתתף בניסוי. וגם נערים נוספים שהגיעו למשרד אחריו, הגיבו באותו אופן. "הוא הוריד את התוכנה ומהר מאוד הוא אמר: 'לא לא, אני לא רוצה לעשות את זה. שמור את הכסף שלך איש זקן, אני פשוט לא רוצה'".

3. אל תחתרו לשלמות. התחילו עם "מוצר בסיסי מינימאלי", ובאנגלית: MVP.

זהו אחד הטיפים שהקנו לרייס את שמו כ"גורו סטארט-אפים". המשמעות של MVP היא Minimum Viable Product; מוצר בסיסי מינימאלי. ריס טוען שגם יזמים כמו אילון מאסק, האיש שמאחורי טסלה ו- SpaceX ואפילו מייסד אפל סטיב ג'ובס המנוח - שלכאורה הציגו כבר בהתחלה מוצר מושלם - בעצם האמינו בקונספט של MVP. רייס מספר למשל על כך ש"באחד הספרים על המלחמה בין אייפון לאנדרואיד יש סיפור שאני אוהב על מאחורי הקלעים של השקת האייפון, בכנס WWDC. ג'ובס גרם לאייפון להיראות כאילו הוא מוכן ועובד באופן מושלם. אבל המכשיר שהוא השתמש בו על הבמה היה אחד מחמישה אבות טיפוס מתפקדים למחצה של האייפון שהיו קיימים אז בכל העולם. היו בו כל כך הרבה באגים שהם היו חייבים לעשות את מה שהם קראו לו 'הנתיב המוזהב': כל לחיצה וקליק של ג'ובס היו מתוסרטים באופן מושלם, כדי שהטלפון לא יקרוס".

אבל מה לגבי יזם מפורסם אחר, אלון מאסק, שהמכונית החשמלית הראשונה שהשיק ב-2008, הטסלה רודסטר, היתה מכונית ספורט נוצצת ומעוצת להפליא? רייס מספר בחיוך שהוא זוכר היטב את הטסלות הראשונות שנסעו בכבישי עמק הסיליקון באותם ימים מוקדמים - וגם עמדו לעיתים תקועות בצידי הדרך, כי נגמרה להן הסוללה. אבל למשתמשים המוקדמים של טסלה זה לא הפריע, מה שמוכיח את הטענה שלו מבחינתו. "יש כאן מוצר שפנה לחלק מוגבל מהאוכלוסייה שממש אהב אותו, והיתה תוכנית שיטתית ללמוד מזה, איך לבנות את הדגם הבא, והבא, והבא, ובסופו של דבר מוצר שפונה למיינסטרים".

4. בעמק הסיליקון כבר לא אוהבים מונופולים.

החברות שהיו סטארט-אפים רעננים ואידיאליסטים לפני עשור כמו פייסבוק וגוגל הפכו למונופולים שכמה מדינות, ובראשן ארה"ב, נלחמות בהם כיום. רייס מסכים עם הגישה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שלפיה "מה שראינו בעשורים האחרונים הוא שפחת תחרות ויותר מונופולים מעכבים את הכלכלה שלנו".

רייס מזכיר שעמק הסיליקון אולי מזוהה היום עם ענקיות הטכנולוגיה, אבל בעצם מדובר במקום גדול, שיש בו גם קהילת סטארט-אפים דינמית. מבחינת החברות הקטנות והצעירות, חברות הענק שמקשות על עובדיהן לעזוב ולהקים חברה חדשה, או תובעות באגרסיביות מתחרים טריים, הן מכשול בדרך ליזמות ולחדשנות.

5. לא כולם חייבים להיות סטארט-אפיסטים.

רייס אמנם יזם בעצמו והוא חושב שמי שיש לו את חיידק היזמות, ובעיקר מי שרוצה לשנות את העולם לטובה באמצעות טכנולוגיה - שיעשה זאת. אך מי שחולם על להקים סטארט-אפ כדי להתעשר, יש דרכים נוספות ואולי אפילו יותר קלות ומתגמלות לעשות זאת, דרך מקצועות אחרים. לוביסטים, עורכי דין, רואי חשבון ויועצי השקעות, כל אלה גם כן מקצועות שפוטנציאל ההשתכרות בהם יכול להיות גדול מאוד - ויש בהם יותר יציבות, ואולי גם פחות מפח נפש. "אבל למי שמגיע מהסיבות הנכונות - זה יכולה להיות קריירה די קולית".