סניף איקאה אשתאול / צילום: שלומי יוסף
מגעים בין מתכננת מחוז ירושלים ונציגי הפרקליטות לבין הנהלת איקאה להגיע לפשרה בעתירה שהוגשה נגד פתיחת סניף "איקאה אשתאול" ליד בית שמש, וזאת לפני שהשופט יפרסם את פסק דינו - כך נודע לגלובס. מתווה הפשרה מדבר על סגירת חלק מהמבנה עליו טוענת המתכננת כי הוקם בעבירות בנייה, והחזרת התוכנית לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים.
מדובר בסיפור נסיבות הקמת סניף איקאה אשתאול, ששטחו כ-17 אלף מ"ר. הוועדה המקומית מטה יהודה אישרה לשנות את החלוקה הפנימית בתוך המבנה ולהוסיף לו כ-8,600 מ"ר שטחים ללוגיסטיקה ואחסנה, בתמורה לצמצום בנייה במגרש סמוך (ניוד זכויות), בצורה שלא הגדילה את כלל הבנייה בפרויקט. ואולם היזמית, חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול בע"מ שבשליטת צחי נחמיאס, ביצעה את העבודות מבלי שקיבלה היתרי בנייה.
בשנה שעברה הגישה מתכננת מחוז ירושלים שירה תלמי-באבאי ערר נגד החלטת הוועדה המקומית, בטענה כי התוכנית אושרה בחוסר סמכות, וכי היא סותרת את התכנון המחוזי והארצי.
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, שדנה בערר, קבעה כי התכנון שהנחה את העבירות היה תכנון טוב, וכי האישורים שהנפיקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היו חוקיים. הוועדה נזפה ביזמים על עבירות הבנייה שלהם, ואולם קבעה כי מי שאמור לטפל בעבריינות הבנייה אינו ועדת תכנון, אלא גופי האכיפה.
לאור זאת הגישה מתכננת המחוז שירה תלמי-באבאי עתירה מינהלית נגד אישור פתיחת סניף איקאה אשתאול על-ידי ועדת הערר המחוזית ירושלים. תלמי-באבאי טענה כי ההחלטה הכשירה עבירות בנייה של אלפי מ"ר שבוצעו על-ידי בעלי המקום, שאושרו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מטה יהודה ללא סמכות, ותוך הטעיית הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בעתירה נטען כי העבירות בוצעו בהליך זוחל אך מכוון מטרה של תכנון ורישוי בשיטת ה"סלאמי".
בעתירה נרמז לכך כי החברה היזמית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה עשו יד אחת כדי להכשיר את העבירות, וכי לאחר אישור התוכנית להקמת המבנה המסחרי, הוועדה המקומית מטה יהודה אישרה בהליכי בזק תוכנית המכשירה את החריגות. לטענתה, התוכנית של מתחם איקאה הייתה אמורה להיבחן בוועדה המחוזית בטרם תאושר.
באי-כוחן של הוועדה המקומית, איקאה ופארק מסחר ותעשייה אשתאול בע"מ, היזמית של המתחם, הגיבו לעתירה וטענו בין היתר כי כל הנושאים, כולל עבירות הבנייה, נדונו בוועדת הערר המחוזית, שהכשירה בסופו של דבר את הפרויקט. הוועדה המקומית, טענו עורכי הדין, פעלה כשורה, ולא היה כל קשר בינה ובין מעשיה לבין איקאה.
עורכי הדין של הוועדה טענו מנגד כי מתכננת המחוז הגישה את העתירה רק משום שבמחוז רצו שהכנסות הארנונה של סניף איקאה אשתאול יגיעו לעיריית בית שמש, ולא למטה יהודה.
בשבוע שעבר נערך דיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון, שדן בעתירה והודיע כי ייתן בקרוב את החלטתו. ואולם במקביל נודע לגלובס כי הצדדים, שבשלב הגשת העתירה התבטאו האחד כלפי השני בחריפות רבה, מנהלים ביניהם מגעים למציאת פשרה לפני הגשת הפסיקה.
מתווה הפשרה העיקרי מדבר על סגירת חלק לא גדול משטח המריבה של החנות ועריכת דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים. פשרה דומה הוצעה בעבר על-ידי ועדת הערר המחוזית, שהציעה לאטום את כל שטחי המריבה עד להסדרת עניין החריגות, ואולם אז מתכננת המחוז סירבה; צו סגירה זמני שהיא ביקשה להטיל על הסניף - נדחה לפני כשנה על-ידי השופט.
עם זאת, גורמים בשני הצדדים מעריכים כי הסיכוי להגיע לפשרה אינו רב, במיוחד עקב המשקעים הרעים שנוצרו בין הצדדים, שהתבטאו האחד כלפי השני בחריפות יוצאת דופן ויצרו מציאות של "משחק סכום אפס" ביניהם. בקרב הפרקליטות יש חשש כי פשרה בתיק כמוה כהודאה בכישלון העתירה; בקרב הוועדה המקומית, איקאה והחברה היזמית חוששים כי בעקבות העתירה והנסיבות שמסביב, עמדתה של הוועדה המחוזית ירושלים נעולה, וקשה לצפות ממנה לדיון ענייני שבו תחליט בניגוד למה שמתכננת המחוז חושבת.