גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאן זה לא אמריקה? הוויכוח שמסעיר את הצמרת הכלכלית בארץ

ערב ההכרעה על גודל התקציב, חלוקים שר האוצר, נגיד בנק ישראל ובכירי הכלכלנים בשאלה גדולה: האם ישראל צריכה להגדיל את החוב כדי לבצע השקעות מעודדות צמיחה, או להמשיך את הקו השמרני שבו צעדה עד כה? ● "גלובס" עושה סדר עם סדרת פודקאסטים חדשה, "צוללים לתקציב"

ליברמן. "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים" / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
ליברמן. "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים" / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ההחלטה לגבי גודל תקציב המדינה בשנים הקרובות - האם יגדל רק במעט, ויהיה סביב 400 מיליארד שקל כמו בשנים קודמות, או יגדל הרבה יותר - צפויה להגיע לאישור הממשלה בשבועות הקרובים ומעוררת ויכוח סוער בקרב בכירי הכלכלנים בישראל, בנק ישראל ומשרד האוצר.

מצד אחד, סבורים כלכלנים רבים כולל בבנק ישראל, יש ללכת כיום בדרכה של ארה"ב והמדיניות שמוביל הנשיא החדש ג'ו ביידן, ולהגדיל את התקציב ואת ההוצאה הממשלתית - דרך הגדלת החוב - כדי לממן השקעות חשובות, כמו מטרו ועוד בתי חולים. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר למשל באחרונה בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה ש: "עלינו לשאול את עצמנו כיום 'מהי הנורמליות החדשה?'". מצד שני, שר האוצר ליברמן ואנשי המקצוע במשרדו סבורים לפי הצהרותיהם עד כה, ההפך. צריך להמשיך במסלול של השמרנות התקציבית, וכפי שניסח זאת באחרונה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים".

מה בדיוק כולל הוויכוח הזה, מדוע הוא פורץ דווקא עכשיו, מה הקשר למושגים כמו גירעון, חוב, יחס חוב-תוצר וגרעון מבני ומה הצפי לגודל התקציב בסופו של דבר?

1. מה כולל הוויכוח הזה ומה הקשר לגירעון ולחוב?

כשמסקרים את התקציב הרבה פעמים תשומת הלב שלנו הולכת לויכוח על איך יחלקו את התקציב, אבל עוד לפני שמתחילים לריב מי יקבל יותר ומי יקבל פחות - יש החלטה הרבה יותר דרמטית: מה גודל התקציב? אולי אנחנו יכולים להוציא הרבה יותר ולבנות את המטרו ורכבות וסיבים ויש עוד הרבה דברים.

אבל עוד לפני כן נסביר בקצרה את המושגים המרכזיים. "גירעון" הוא הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות. כשההוצאות גבוהות מההכנסות יש גירעון וצריך לקחת הלוואה כדי לשלם על ההוצאות הנוספות. אפשר לקרוא לזה גם אוברדרפט, באנלוגיה למשק בית. אגב, הגירעון הענקי שיש לאוצר השנה הוא ברובו תוצאה של אירוע חד-פעמי, מגיפת הקורונה, שכדי להתמודד איתה האוצר הוציא הרבה מאד כסף, אבל ההערכות הן שהגירעון יחזור בתוך שנה שנתיים למימדיו הקודמים.

המושג השני הוא 'חוב'. ההלוואות שהממשלה לקחה במהלך השנים כדי לסגור את הגירעונות השנתיים שלה, הצטברו ותפחו לחוב ממשלתי גדול, שעומד כיום על כמעט טריליון (אלף מיליארד) שקלים. אבל מה שבאמת חשוב כאן הוא לא גודל החוב אלא היכולת של המדינה להחזיר אותו.

זה מביא אותנו למושג השלישי 'יחס החוב לתוצר' זה פרמטר שמודד את היכולת של המדינה להחזיר את החובות שלה. אם למשל לפני 20 שנה יחס החוב תוצר של ישראל עמד על 100% - זה אומר שכדי להחזיר את החוב היינו צריכים להשתמש ב-100% הפעילות הכלכלית במשק, או אם תרצו כל מה שהמשק מייצר ומפיק במשק בשנה אחת. לעומת זאת אם ממש לפני הקורונה, יחס החוב ירד ל-60% זה אומר שלמרות שהחוב עצמו גדל בינתיים, מספיקים רק 60% מתפוקת המשק כדי להחזיר את החוב - כלומר הפרמטר יחס חוב תוצר מודד כמה החוב מכביד עלינו ולא מה גודלו. ובפרמטר זה ישראל דווקא במצב לא רע, גם בהתחשב בכך שבשנת הקורונה עלה יחס החוב-תוצר ליותר מ-70%.

2. מדוע הוויכוח פורץ דווקא עכשיו?

מי שהצית את הוויכוח היה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שאמר בינואר "יותר ויותר כלכלנים בכירים אומרים לי, שדווקא בשלב הזה של המשבר כשהריבית ברמת שפל היסטורית - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות כלום". ביידן אמר את זה ואז השיק תוכנית סיוע חירום למשק האמריקאי בסך 1.9 טריליון דולר ובקנה יש לו עוד תוכניות בסך משהו כמו 3.5 טריליון דולר, מספרים דמיוניים כמעט וחלק לא מבוטל מההוצאות האלה ימומן בחובות, כלומר בהלוואות שהממשל מתכוון לקחת.

איך זה קורה בפועל? כשהממשלה לוקחת הלוואות, או מה שנקרא מגייסת חוב בשוק, היא פונה למשקיעים בשווקים ואומרת להם 'בואו תקנו אגרות חוב שלי, בעצם תתנו לי כסף, ואני אשלם לכם על ההלוואה הזו ריבית'. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות שהריביות יורדות לרמה נמוכה ביותר ברמה הסטורית. כשהריבית כה נמוכה, נעשה משתלם לקחת את הכסף ולהשקיע אותו.

עכשיו אם יש השקעה שתעזור לכלכלה לצמוח, נניח שיקום תשתיות הכבישים המתפוררות בארה"ב - אז ההלוואות האלה יחזירו את עצמן. זה קצת כמו משקיע בנדל"ן שכדאי לו לקחת הלוואה בבנק כדי לקנות דירות, פשוט כי התשואה שהוא יקבל על הדירות האלה תהיה גבוהה יותר מהריבית שהוא ישלם לבנק על ההלוואה. או למשל סטודנטית שלוקחת הלוואה כדי ללמוד תואר שני כי היא יודעת שבזכות התואר היא תמצא עבודה בשכר גבוה יותר ותחזיר את ההלוואה בקלות.

כעת טוענים גם כלכלנים בכירים לרבות קברניטי בנק ישראל, שישראל יכולה להרשות לעצמה ללכת בדרכה של ארה"ב, ולהגדיל את ההוצאה והחוב כדי לממן השקעות עתידיות חשובות: מטרו, תשתיות, בתי חולים וכן הלאה.

3. באילו מובנים ישראל אינה ארה"ב?

היכולת של ארה"ב ללוות כמויות עתק בזול פחות רלוונטית לישראל. הכלכלה שלנו חלשה ופגיעה בהרבה, ועל כן הריביות שנאלץ לשלם על הלוואות חדשות הן ככל הנראה גבוהות מאלו של ארה"ב. כבר היום אנחנו משלמים כ-40 מיליארד ש"ח כל שנה בריבית על החוב הלאומי של ישראל, וככל שהוא יגדל - כך גם תשלומי הריבית השנתיים שלנו יעלו.

בנוסף, ישראל נמצאת בשכונה מסוכנת במיוחד, והסיכוי שלנו לספוג אסונות שידרשו מאיתנו הוצאה ממשלתית מוגברת (לרבות מלחמה) גבוה בהרבה מזה של ארה"ב ורוב מדינות המערב. מכיוון שככל שהחוב הממשלתי נרחב יותר כך קשה יותר להשיג הלוואות נוספות, יש יתרון למדינה כמו ישראל להישאר ברמת חוב נמוכה יחסית בצורה שמשאירה לנו מרחב תמרון כלכלי ובטחוני גבוה.

תקציב 2019 עמד על 479 מיליארד ש"ח, ואנחנו צפויים לראות תקציב 2021-2022 גדול עוד יותר, ואולי יחצה את גבול ה-500 מיליארד ש"ח בשנה. האם נראה תקציב גדול אפילו יותר הפעם, בהשראת הצעדים הננקטים בארה"ב? לאור אמירותיו עד כה של שר האוצר ליברמן, נראה שהתשובה היא לא.

4. כיצד הגירעון המבני קשור לעניין?

"הגרעון המבני" הוא ההפרש הקבוע בין הוצאות הממשלה להכנסותיה - למשל, בשל הוצאות קבועות, כמו שכר המורים - בלי קשר לאירוע ספציפי. בישראל, הגרעון המבני נמצא כבר שנים ארוכות מעל היעד שקבעה הממשלה, ובכל שנה משנים את החוק כדי לאפשר זאת. הגרעון המבני, בניגוד להוצאות חד פעמיות שנועדו לצורכי תשתית, פיתוח והשקעה בעתיד - אינו מעודד צמיחה, והוא בעיקרון הוצאה בהווה על חשבון העתיד. גם בנק ישראל, שתומך בהגדלת הגירעון לצורכי השקעות, מתנגד להרחבת הגרעון המבני ותומך בצמצומו.

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"