גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאן זה לא אמריקה? הוויכוח שמסעיר את הצמרת הכלכלית בארץ

ערב ההכרעה על גודל התקציב, חלוקים שר האוצר, נגיד בנק ישראל ובכירי הכלכלנים בשאלה גדולה: האם ישראל צריכה להגדיל את החוב כדי לבצע השקעות מעודדות צמיחה, או להמשיך את הקו השמרני שבו צעדה עד כה? ● "גלובס" עושה סדר עם סדרת פודקאסטים חדשה, "צוללים לתקציב"

ליברמן. "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים" / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת
ליברמן. "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים" / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ההחלטה לגבי גודל תקציב המדינה בשנים הקרובות - האם יגדל רק במעט, ויהיה סביב 400 מיליארד שקל כמו בשנים קודמות, או יגדל הרבה יותר - צפויה להגיע לאישור הממשלה בשבועות הקרובים ומעוררת ויכוח סוער בקרב בכירי הכלכלנים בישראל, בנק ישראל ומשרד האוצר.

מצד אחד, סבורים כלכלנים רבים כולל בבנק ישראל, יש ללכת כיום בדרכה של ארה"ב והמדיניות שמוביל הנשיא החדש ג'ו ביידן, ולהגדיל את התקציב ואת ההוצאה הממשלתית - דרך הגדלת החוב - כדי לממן השקעות חשובות, כמו מטרו ועוד בתי חולים. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר למשל באחרונה בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה ש: "עלינו לשאול את עצמנו כיום 'מהי הנורמליות החדשה?'". מצד שני, שר האוצר ליברמן ואנשי המקצוע במשרדו סבורים לפי הצהרותיהם עד כה, ההפך. צריך להמשיך במסלול של השמרנות התקציבית, וכפי שניסח זאת באחרונה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה: "אנחנו לא ארה"ב. אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים".

מה בדיוק כולל הוויכוח הזה, מדוע הוא פורץ דווקא עכשיו, מה הקשר למושגים כמו גירעון, חוב, יחס חוב-תוצר וגרעון מבני ומה הצפי לגודל התקציב בסופו של דבר?

1. מה כולל הוויכוח הזה ומה הקשר לגירעון ולחוב?

כשמסקרים את התקציב הרבה פעמים תשומת הלב שלנו הולכת לויכוח על איך יחלקו את התקציב, אבל עוד לפני שמתחילים לריב מי יקבל יותר ומי יקבל פחות - יש החלטה הרבה יותר דרמטית: מה גודל התקציב? אולי אנחנו יכולים להוציא הרבה יותר ולבנות את המטרו ורכבות וסיבים ויש עוד הרבה דברים.

אבל עוד לפני כן נסביר בקצרה את המושגים המרכזיים. "גירעון" הוא הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות. כשההוצאות גבוהות מההכנסות יש גירעון וצריך לקחת הלוואה כדי לשלם על ההוצאות הנוספות. אפשר לקרוא לזה גם אוברדרפט, באנלוגיה למשק בית. אגב, הגירעון הענקי שיש לאוצר השנה הוא ברובו תוצאה של אירוע חד-פעמי, מגיפת הקורונה, שכדי להתמודד איתה האוצר הוציא הרבה מאד כסף, אבל ההערכות הן שהגירעון יחזור בתוך שנה שנתיים למימדיו הקודמים.

המושג השני הוא 'חוב'. ההלוואות שהממשלה לקחה במהלך השנים כדי לסגור את הגירעונות השנתיים שלה, הצטברו ותפחו לחוב ממשלתי גדול, שעומד כיום על כמעט טריליון (אלף מיליארד) שקלים. אבל מה שבאמת חשוב כאן הוא לא גודל החוב אלא היכולת של המדינה להחזיר אותו.

זה מביא אותנו למושג השלישי 'יחס החוב לתוצר' זה פרמטר שמודד את היכולת של המדינה להחזיר את החובות שלה. אם למשל לפני 20 שנה יחס החוב תוצר של ישראל עמד על 100% - זה אומר שכדי להחזיר את החוב היינו צריכים להשתמש ב-100% הפעילות הכלכלית במשק, או אם תרצו כל מה שהמשק מייצר ומפיק במשק בשנה אחת. לעומת זאת אם ממש לפני הקורונה, יחס החוב ירד ל-60% זה אומר שלמרות שהחוב עצמו גדל בינתיים, מספיקים רק 60% מתפוקת המשק כדי להחזיר את החוב - כלומר הפרמטר יחס חוב תוצר מודד כמה החוב מכביד עלינו ולא מה גודלו. ובפרמטר זה ישראל דווקא במצב לא רע, גם בהתחשב בכך שבשנת הקורונה עלה יחס החוב-תוצר ליותר מ-70%.

2. מדוע הוויכוח פורץ דווקא עכשיו?

מי שהצית את הוויכוח היה נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שאמר בינואר "יותר ויותר כלכלנים בכירים אומרים לי, שדווקא בשלב הזה של המשבר כשהריבית ברמת שפל היסטורית - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לעשות כלום". ביידן אמר את זה ואז השיק תוכנית סיוע חירום למשק האמריקאי בסך 1.9 טריליון דולר ובקנה יש לו עוד תוכניות בסך משהו כמו 3.5 טריליון דולר, מספרים דמיוניים כמעט וחלק לא מבוטל מההוצאות האלה ימומן בחובות, כלומר בהלוואות שהממשל מתכוון לקחת.

איך זה קורה בפועל? כשהממשלה לוקחת הלוואות, או מה שנקרא מגייסת חוב בשוק, היא פונה למשקיעים בשווקים ואומרת להם 'בואו תקנו אגרות חוב שלי, בעצם תתנו לי כסף, ואני אשלם לכם על ההלוואה הזו ריבית'. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות שהריביות יורדות לרמה נמוכה ביותר ברמה הסטורית. כשהריבית כה נמוכה, נעשה משתלם לקחת את הכסף ולהשקיע אותו.

עכשיו אם יש השקעה שתעזור לכלכלה לצמוח, נניח שיקום תשתיות הכבישים המתפוררות בארה"ב - אז ההלוואות האלה יחזירו את עצמן. זה קצת כמו משקיע בנדל"ן שכדאי לו לקחת הלוואה בבנק כדי לקנות דירות, פשוט כי התשואה שהוא יקבל על הדירות האלה תהיה גבוהה יותר מהריבית שהוא ישלם לבנק על ההלוואה. או למשל סטודנטית שלוקחת הלוואה כדי ללמוד תואר שני כי היא יודעת שבזכות התואר היא תמצא עבודה בשכר גבוה יותר ותחזיר את ההלוואה בקלות.

כעת טוענים גם כלכלנים בכירים לרבות קברניטי בנק ישראל, שישראל יכולה להרשות לעצמה ללכת בדרכה של ארה"ב, ולהגדיל את ההוצאה והחוב כדי לממן השקעות עתידיות חשובות: מטרו, תשתיות, בתי חולים וכן הלאה.

3. באילו מובנים ישראל אינה ארה"ב?

היכולת של ארה"ב ללוות כמויות עתק בזול פחות רלוונטית לישראל. הכלכלה שלנו חלשה ופגיעה בהרבה, ועל כן הריביות שנאלץ לשלם על הלוואות חדשות הן ככל הנראה גבוהות מאלו של ארה"ב. כבר היום אנחנו משלמים כ-40 מיליארד ש"ח כל שנה בריבית על החוב הלאומי של ישראל, וככל שהוא יגדל - כך גם תשלומי הריבית השנתיים שלנו יעלו.

בנוסף, ישראל נמצאת בשכונה מסוכנת במיוחד, והסיכוי שלנו לספוג אסונות שידרשו מאיתנו הוצאה ממשלתית מוגברת (לרבות מלחמה) גבוה בהרבה מזה של ארה"ב ורוב מדינות המערב. מכיוון שככל שהחוב הממשלתי נרחב יותר כך קשה יותר להשיג הלוואות נוספות, יש יתרון למדינה כמו ישראל להישאר ברמת חוב נמוכה יחסית בצורה שמשאירה לנו מרחב תמרון כלכלי ובטחוני גבוה.

תקציב 2019 עמד על 479 מיליארד ש"ח, ואנחנו צפויים לראות תקציב 2021-2022 גדול עוד יותר, ואולי יחצה את גבול ה-500 מיליארד ש"ח בשנה. האם נראה תקציב גדול אפילו יותר הפעם, בהשראת הצעדים הננקטים בארה"ב? לאור אמירותיו עד כה של שר האוצר ליברמן, נראה שהתשובה היא לא.

4. כיצד הגירעון המבני קשור לעניין?

"הגרעון המבני" הוא ההפרש הקבוע בין הוצאות הממשלה להכנסותיה - למשל, בשל הוצאות קבועות, כמו שכר המורים - בלי קשר לאירוע ספציפי. בישראל, הגרעון המבני נמצא כבר שנים ארוכות מעל היעד שקבעה הממשלה, ובכל שנה משנים את החוק כדי לאפשר זאת. הגרעון המבני, בניגוד להוצאות חד פעמיות שנועדו לצורכי תשתית, פיתוח והשקעה בעתיד - אינו מעודד צמיחה, והוא בעיקרון הוצאה בהווה על חשבון העתיד. גם בנק ישראל, שתומך בהגדלת הגירעון לצורכי השקעות, מתנגד להרחבת הגרעון המבני ותומך בצמצומו.

עוד כתבות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"