"אתה יודע כמה המדינה נותנת (לתלמידי ישיבות)? מאות שקלים (בחודש) - גרושים. רב הכסף מגיע מהעשירים מארה"ב", קבע העיתונאי החרדי ישראל כהן במהלך דיון עם ח"כ גלעד קריב בתוכנית אופירה וברקוביץ' ב"קשת 12", שנערך על רקע החלטת ליברמן לבטל את סבסוד מעונות היום לאברכים. "זה פשוט שטויות", השיב לו הח"כ מהעבודה. "90% מתקציבי הישיבות מגיעים מהמדינה". אז כמה מקבל תלמיד ישיבה מהמדינה? גרושים או 90% מכלל המימון החודשי שלו? בדקנו מי צודק.
הלומדים בישיבות בעולם החרדי מעל גיל 18 מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. "בחורי ישיבה" הם בני 18 ויותר שאינם נשואים ולומדים בישיבות בתנאי פנימיה. המדינה משתתפת במימונם, אך סכום ההשתתפות - 400 שקלים בחודש לתלמיד - מועבר למוסד הלימודים שלהם. הלומדים הנשואים מכונים "אברכים" והם לומדים בכוללים מהם הם חוזרים בכל ערב לביתם. האברכים מקבלים את הסכום שמקצה להם המדינה ישירות לכיסם (גם אם באופן פורמלי הוא עובר דרך מוסד הלימוד).
אנחנו התמקדנו בבדיקה בקבוצת האברכים, שעל פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מנתה ב-2019 למעלה מ-90 אלף איש, מתוך סך 140 אלף תלמידי הישיבות. כדי לחשב את הסכומים שמקצה להם המדינה נעזרנו בד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחברה החרדית במכון, ובדוח של אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסם בדצמבר 2019. סך התקציב שקיבלו הישיבות מקופת המדינה עמד ב-2019 על 1.25 מיליארד שקל.
אחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מתקבלים אם מסתמכים על דוח האוצר, שמחשב בצורה רחבה את מה שניתן להגדיר "תמיכה עקיפה" - אותה הוא מחשב על בסיס ממוצע של ארבעה ילדים לאברך. בחישוב כזה, מעבר לתמיכה הישירה של 850 שקלים בחודש אותה קיבל כל אברך ב-2019, הוא היה זכאי גם להנחה בארנונה (278 שקל בחודש), "סיוע אפשרי בשכר דירה" (890 שקל) וסבסוד מעונות יום ומשפחתונים (1390 שקל, הסעיף שאותו רוצה ליברמן לבטל כעת). כלומר, תמיכה ישירה של 850 שקל ועוד תמיכה עקיפה שיכולה להגיע בתנאים מסוימים לכ-2,550 שקל (באוצר מוסיפים לתמיכה העקיפה גם קצבת ילדים, 917 שקל, אך אנחנו בחרנו שלא לכלול אותה בחישוב משום שקצבאות כאלה ניתנות לכל הורה בישראל ללא תלות בעיסוקו).
ומה מקבל לפי האוצר אותו אברך ממקורות שאינם כספי מדינה? 1,012 שקל מהישיבה שבה הוא לומד (שמקורם בתרומות), ועוד 436 שקל שמקורם ב"העברות מהקהילה". כלומר, לפי החישוב הזה, האברך הממוצע מקבל מדי חודש, בתמיכה ישירה ועקיפה, כ-4,850 שקל, כשמתוכם 3,400 שקל, 70% מהסכום הזה, מגיעים מקופת המדינה.
אלא שלפי ד"ר מלאך החישוב הזה הוא בעייתי, בעיקר בגלל שהוא מניח את ההנחות המרחיבות ביותר: כל הילדים הם עד גיל 3; כל האמהות גם עובדות, אבל גם במשכורת נמוכה שמצדיקה סבסוד מעונות; התמיכה בשכר דירה היא המקסימלית האפשרית ועוד. במילים אחרות, החישוב הזה עשוי להיות נכון אם רוצים להראות מהי התמיכה המקסימלית ממנה יכול ליהנות משק הבית שהאב בו הוא אברך, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגזור מסקנות לגבי כלל אוכלוסיית האברכים.
החישוב שמציג ד"ר מלאך הוא שמרני יותר. ראשית, לדבריו, הסכום המעודכן שמקבל אברך מהמדינה עומד כעת על 700-750 שקל בחודש (נתוני האוצר נכונים ל-2019). אל התמיכה הישירה הזאת אפשר להוסיף גם תמיכה עקיפה: הנחות בארנונה, בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, סבסוד מעונות יום ועוד, שאותם מעריך ד"ר מלאך בכ-750 שקל נוספים מדי חודש. וכמה כסף מקבל כל אברך מ"העשירים בארה"ב" שהזכיר כהן, כלומר מתרומות? ההערכה של מלאך זהה לזאת של האוצר ועומדת על כ-1,000 שקל בחודש.
אם נסכום את הנתונים נגלה שלפי החישוב הזה לכיסו של האברך הממוצע נכנסים מדי חודש כ-1,750 שקל, כשהמדינה אחראית לכ-42% מהסכום. אם נוסיף לחישוב גם את התמיכה העקיפה, נקבל שהמדינה אחראית לכ-60% מהסכום, שהם כ-1,500 שקל בחודש. לא בדיוק גרושים כמו שטען כהן, אבל עדיין רחוק מה-90% שהזכיר קריב. "אכן הצדק עמכם", מסר לנו הח"כ כשפנינו אליו עם הנתונים. "אמירתי בשידור נאמרה בלהט הוויכוח במענה לטענה שהמימון של הישיבות מגיע בעקרו מתרומות פרטיות. רוב המימון של הישיבות מגיע מהקופה הציבורית… אך לא מגיע לכדי 90%".
בשורה התחתונה: הדברים שאמר ח"כ קריב בשידור אינם נכונים. גם אם מצמצמים את הבדיקה לקבוצת האברכים, וכוללים בה גם את התמיכה העקיפה מהמדינה, היקף התמיכה מסתכם בכ-60% מסך הכנסת האברך, ולא מגיע ל-90%.
תחקיר: טלאור שמש