יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שר האוצר אביגדור ליברמן ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
לא ברור איך אפשר לחיות על בסיס שכר מינימום בישראל של 2021, המדורגת במקום התשיעי בעולם מבחינת יוקר המחיה (לפי אתר numbeu). גם התקווה של מקבלי השכר הנמוך כי עסקת החבילה שמנסים קברניטי המשק להשיג, ובמסגרתה דרישה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל - הולכת ומתרחקת.
הסירוב של המעסיקים שלא להעלות את שכר המינימום במסגרת עסקת החבילה הוא ברור - חשש שהרווחיות שלהם תיפגע ומצבם הכלכלי יורע. האם זהו באמת המצב, לאור העובדה שישנן לא מעט חברות גדולות במשק הישראלי שנהנות מרווחיות גבוהה?
המחקר: העלאת שכר מינימום תגרור פיטורים
העלאת שכר מינימום, לפי התיאוריה הכלכלית, גורמת לכך שעסקים מתקשים להרוויח או מרוויחים פחות, וכתוצאה מכך הם נאלצים להתייעל ולפטר עובדים. הטענות של המעסיקים נגד העלאת שכר מינימום נשענות בין היתר על מחקרים בתחום ועל הנחות כלכליות. אבל לא היו מחקרים שעסקו ברווחיות החברות. הטענה כי העלאת שכר המינימום תייקר את עלות העסקה ותביא לפגיעה ברווחיות כעת מגובה במספרים.
לפי מחקר של לב דרוקר וקטיה מזירוב ממשרד האוצר בשיתוף דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Public Economics - העלאה של שיעור מקבלי שכר המינימום בחברה מסוימת ב-10% גורעת 1.2% מהתעסוקה של אותה חברה, ובנוסף לשחיקה של 7.5% ברווחיה בממוצע.
המחקר מתייחס לתקופה שבין השנים 2006 ל-2008, שבה שכר המינימום בישראל עלה בארבע פעימות שהובילו לעלייה ניכרת של 15.4% בשכר המינימום הנומינלי (עלייה של 8.3% במונחים ריאלים). אבל האם ניתן להקיש ממנו גם על הימים האלו?
הבעיה: שכר המינימום תקוע, יוקר המחיה ממשיך לעלות
שכר מינימום בישראל, שנועד להגן על העובדים החלשים במשק, מוגדר על-פי החוק בשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נקבע ב-1 באפריל של כל שנה. לאורך השנים שכר המינימום עלה - באפריל 1987, כאשר נכנס לתוקף חוק שכר המינימום הוא נקבע על 39% מהשכר הממוצע במשק, והועלה בהדרגה עד שנקבע ב-1997 על שיעורו כיום - כאמור, 47.5% מהשכר הממוצע.
במהלך השנים נקבעו מספר העלאות נוספות - האחרונה שבהן במרץ 2015, אז נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נציגי נשיאות הארגונים העסקיים ועל פיו הועלה שכר המינימום ל-5,300 שקל החל מדצמבר 2017. מאז שכר המינימום נשאר בעינו. מה קרה מאז ליוקר המחיה? כולם יודעים.
מי חסין? מכה קלה בכנף לחברות הגדולות והרווחיות
המחקרים שעוסקים בשכר מינימום מתייחסים בעיקר לזווית של שכר העבודה. המחקר של האוצר הוא ייחודי בכך שהוא בוחן מי נושא על גבו את העלאת שכר המינימום. הממצאים מראים כי החברות הפחות רווחיות, שמעסיקות בשכר מינימום, הן אלו שנושאות בחלק הארי של העלאת שכר המינימום, מה שמאלץ אותן לקצץ את כוח העבודה בהתאם. במלים אחרות, ככל שהחברה קטנה יותר או בעלת רווחיות נמוכה יותר - כך הפגיעה שהיא תספוג בעקבות העלאת שכר המינימום משמעותית יותר.
לשם המחשה, אם ניקח את שכר המינימום כיום העומד על 5,300 שקל בחברה שבה 20% מהעובדים מקבלים שכר מינימום - המחקר מצא כי העלאת שכר המינימום ב-400 שקל תגרע 2.5% מכוח העבודה, כלומר תוביל לפיטורים.
מיהן החברות שלא נפגעו, לפי המחקר, מהעלאות שכר המינימום? החברות שהיו רווחיות בצורה משמעותית לפני העלאה. רשת שופרסל, למשל, רווחיה לא נשחקו בגלל העלאת שכר מינימום בתקופת המחקר - למרות ששיעור העובדים בשכר מינימום בחברה הוא גבוה יחסית.
במלים אחרות, כאשר מעלים את שכר המינימום אין העברה של כסף "מלמעלה למטה", אלא מ"האמצע למטה". כלומר, לא בעלי ההון הגדולים יספגו את המכה אלא בעלי העסקים ממעמד הביניים.
החשש: עדכון שכר מינימום יוביל לעבודה בשחור
קשה לקחת את ממצאי המחקר ולהשליך אותם אחד לאחד על המצב כיום. שוק העבודה הישראלי רחוק משווי משקל, בעודו מתאושש בקצב איטי ממשבר הקורונה. אבל אם בכל זאת לוקחים את ממצאי המחקר ונענים לדרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקל, לפי המודל של האוצר ייגרעו מהמשק 30 אלף משרות. בכל מקרה, ממצאי המחקר תומכים בטענות המעסיקים במסגרת המו"מ מול ההסתדרות על עסקת החבילה.
לדברי פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, "הבקשה של ההסתדרות להעלות את שכר המינימום הוא לא מהלך נכון בשלב זה למשק. כאשר מסתכלים על קבוצות בעלי ההשכלה הנמוכה, כ-20% מהם מדווחים על הכנסה שעתית נמוכה משכר המינימום - ואין אכיפה. להערכתי זה צעד שגוי, ודאי בעת הזו".
פרופ’ אקשטיין מוסיף כי המהלך יוביל למצב של עבודה בשחור. "האוכלוסייה שבה שיעורי התעסוקה מאוד נמוכים זו האוכלוסייה סביב שכר המינימום, שנדחקת לעבודה במזומן. שם אין אכיפה של שכר המינימום, כך שהם יעבדו מתחת לשכר המינימום".
דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה שבתפקידה הקודם ניהלה את אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים והייתה מעורבת בגיבוש הסכמי שכר המינימום, מסכימה שזה לא זמן מתאים לעדכון שכר, כשהמגזר העסקי עדיין מלקק את פצעי משבר הקורונה.
מודל חלופי: העלאת שכר לעובדים על בסיס גידול בפריון
"העלאת שכר המינימום תוביל לייקור עלות ההעסקה לא רק של העובדים בדרגים הנמוכים", אומרת אבירם ניצן. "אלא גם לעדכון של כל סולמות השכר הסמוכות להם, עד לרמה של השכר הממוצע במשק ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך. המשמעות למעסיקים במגזר העסקי תהיה שחיקה ברווחיות ובכושר התחרות, ולמעסיק הגדול ביותר במשק - הממשלה - גידול בהוצאות השכר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת החלק בתקציב המדינה שיוקצה לשכר על חשבון פעילות לרווחת האזרח".
אבירם ניצן מציעה מודל אחר - של הצמדת שכר המינימום לגידול בפריון העבודה. "נוסחה שכזו תאפשר העלאה בת קיימא של שכר המינימום, כזו שתטיב עם העובד לאורך זמן ומנגד לא תפגע בכושר התחרות המשקי. ב-2015 ניסו המעסיקים וההסתדרות להתכנס לנוסחה דומה, אבל לצערי המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם. כעת, זה הזמן המתאים לבחון מחדש קידום מהלך מעין זה".
"עסקת חבילה"? אין כרגע שיח | אלה לוי-וינריב
בשבוע שעבר איימה ההסתדרות לפוצץ את השיחות לגיבוש "עסקת החבילה" של שר האוצר אביגדור ליברמן - כיוון שאף אחת מהדרישות שהציג יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד לא נענתה רגע לפני הד-ליין (ב-1 באוגוסט על פי התחייבות האוצר).
התוצאה: אף אחד מהצדדים, לפחות בשלב זה, לא חי באשליה שתוך ימים ספורים תגובש עסקה. השיחות נותרו בנקודת המוצא שבה התחילו - כשההסתדרות דורשת העלאת שכר מינימום, קיצור שבוע העבודה וסופי שבוע ארוכים, והתאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי מתנגדים ודורשים העלאת הפריון וצמצום רגולציה.
אין מה לפוצץ
לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "נכון להיום אין שיח, אין על מה לדבר ואין עם מי לדבר". לדברי אמיתי, "אם בהסתדרות לא רוצים לקדם את מה שחשוב למגזר העסקי, שזה העלאת הפיריון והפחתת הרגולציה, אז נתגלגל נראה לאן נגיע. אנחנו במלחמה, יש גירעון כלכלי, אבטלה, מתקרבים ל-75% יחס חוב תוצר, אז צריך להתכנס ולמצוא את הנוסחאות והפתרונות".
בנשיאות התאחדות התעשיינים, בראשות ד"ר רון תומר, דווקא ממשיכים להיפגש עם ההסתדרות, אבל התוצאה זהה. לדברי תומר, "אנחנו לא מאיימים לפוצץ את השיחות, כי אני לא יכול לפוצץ משהו לא רלבנטי בכלל. מה שמנסה לכפות ההסתדרות לא רלבנטי לימים הנוכחיים. כשנעלה את הפריון ונחזור למסלול צמיחה אז ניתן גם לא מעט לעובדים".
השבתה של המשק?
אז מה קורה אם אין שיח? כידוע, הארסנל של ההסתדרות כולל איום בסכסוך עבודה והשבתה כללית של המשק, מהנשקים החזקים ביותר שכופפו את האוצר לא פעם בעבר. בהסתדרות לא ממהרים לשלוף את הנשק הזה כרגע, אבל אם לא תהיה עסקה אין ספק שיו"ר ההתסתדרות ארנון בר דוד יידרש להסיר את האבק מכלי הנשק שברשותו.