רן הר נבו / צילום: אופיר קדמי
היזמים רן הר נבו וחנן לשובר סגרו את חברת הסטארט-אפ הומיז, שפיתחה אפליקציה ושירות דיגיטלי למהגרים. בפוסט עתיר תובנות בחשבון הפייסבוק שלו, פירט המנכ"ל הר-נבו את שרשרת האירועים שהובילו לסגירת החברה.
"חנן (לשובר) ואני וההנהלה המצוינת כל כך שגיבשנו, החלטנו שאולי המלחמה הזאת אבודה. ושכדאי לעצור בזמן, לחפש קונה להומיז - גם אם במחיר הפסד - לתת לו את הפלטפורמה ולהמשיך הלאה", כתב הר-נבו בעמוד הפייסבוק שלו. "זה היה הרבה יותר קשה ממה שאני מתאר, ולא אינטואיטיבי, אבל אני חושב שזאת הייתה החלטה בוגרת.
"זה היה אמור להיות פוסט חמוץ מתוק כי בזמן ששיחררנו כמעט את כל העובדים, במרץ השנה, דווקא מצאנו קונה גדול שרצה מאוד את המוצר והתחייב להשקיע בו גם אחרי הקניה. בשלושת החודשים האחרונים נרקמה לה העסקה שהייתה אמורה לצאת לפועל לפני שבועיים - בוצעו כל בדיקות הנאותות האפשריות, נסגרו כל הפרטים הכי קטנים, והיא נפלה ברגע האחרון.
"ככה, Out of nowhere ובלי סיבה ממש טובה, הצד הקונה סב לאחור בדקה ה-95. ולנו לא נשאר מספיק כסף בקופה כדי להמשיך הלאה, למצוא למוצר שלנו בית אחר. זה היה מפתיע ומאכזב, אפילו שובר לב. אבל לא היה מה לעשות בקשר לזה. איטס ביזנס. ובשבוע שעבר סגרנו את הומיז, אחרי חודשים ארוכים שכבר עבדה על אש קטנטנה".
הומיז נוסדה מתוך המצוקה המשותפת של המייסדים וחבריהם, ישראלים השוהים בניו יורק מתוקף עבודתם. האפליקצייה שימשה כמעין רשת חברתית, במלוא מובן המילה, וסייעה למהגרים ממדינות שונות למצוא דירה ועבודה. הומיז הושקה לקהילות של ישראלים בניו יורק, ברלין וטורונטו ולקהלים נוספים בעולם.
על פי חברת המחקר PitchBook, גייסה הומיז סך הכל 16 מיליון דולר, ובשיאה הוערכה בשווי המתקרב לכ-30 מיליון דולר. בין המשקיעים, שותפים רבים של הר-נבו ולשובר מימי AOL ו-5min, כגון ספארק ונצ׳רס ומנכ"ל AOL לשעבר טים ארמסטרונג. משקיעים נוספים הם קרן ההון סיכון קיינן, אלכס אוהניאן ואדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה שגם שימש כפרזנטור של הומיז לצד ליאור רז, יוצר "פאודה".
הר-נבו ולשובר הודיעו גם כי בנוסף לסגירת השירות הדיגיטלי למהגרים, גם הם עצמם חדלים מלהיות מהגרים, והודיעו על חזרה לתל-אביב. השניים, יחד עם היזם והמשקיע טל סימן-טוב, הקימו את 5min, חברה שפיתחה טכנולוגיה לניהול תכני וידיאו בעשור הראשון של האלף הנוכחי. החברה נמכרה לפני אחת עשרה שנה ל-AOL תמורת כ-65 מיליון דולר. השלושה שימשו בתפקידים בכירים בתאגיד האינטרנט האמריקאי הוותיק ועזבו אותו לאחר שתמו חובותיהם לחברה, ופנו ליזמות ולהשקעות.
הר-נבו, לשעבר נווט קרב ועיתונאי ב"העיר", הוא גם משקיע וחבר דירקטוריון בחברת שירותי הייעוץ הפסיכולוגי טוקספייס שהונפקה לאחרונה על ידי זוג ישראלים בניו יורק: אורן ורוני פרנק.
"האינטרנט התמלא במוצרי קהילות"
"יצאנו לדרך לפני ארבע וחצי שנים כדי לפתור בעיה בעולם, שחשבנו שהיא אקוטית", כתב הר-נבו. "האינטרנט, האמנו בכל הלב, לא מספק חוויה טובה מספיק למהגרים סביב סוגיית ההגירה שלהם. רצינו לבנות מוצר שהוא בראש ובראשונה קהילה. מוצר סושיאל ייעודי, לנישה ספציפית מאוד. האמנו שהעולם צריך אותנו.
"אבל שנה אחרי ההשקה שלנו, בערך, חברה קטנה בשם פייסבוק הודיעה לעולם שהיא משנה כיוון והולכת גם היא להתמקד בקהילות. Facebook's Groups, פיצ׳ר שהיה עד אז זניח ולא מטופל היטב, הפך להיות לב ליבו של מוצר הקונסיומר הכי גדול בעולם. זה קרה מהר. שני מיליארד משתמשים גילו פתאום שהעמודים בפייסבוק מתו, שחדשות מעכשיו זה טוויטר, והעתיד הוא בקהילה. האסטרטגיה הזאת, שלא יכולנו שלא להסכים איתה לצערנו, הקטינה את הצורך של הומיז בעולם - המוצר הגנרי התחיל לתת פתרונות לבעיות שניסינו לפתור. זה פגע בסיבת קיומנו.
"האינטרנט התמלא במוצרי קהילות בשנים האחרונות, לא רק בפייסבוק. התחום השתולל מיצירה. התחרות הייתה עזה, ומשם גם הגיעה הסקפטיות של קהילת המשקיעים, שאולי ואיחרנו את הרכבת. אז במקום לגייס את עשרות מיליוני הדולרים שחיפשנו, הצלחנו לגבש גיוס קטן בהרבה ואיתו היינו אמורים לצאת למלחמה. זה דרש מאיתנו לעשות קיצוץ מאסיבי, להמציא את עצמנו מחדש, להיכנס לשנתיים של מוד שרידות ולצאת מהן עם הראש מעל המים. הרבה מעל המים".
"מצאנו סימנים לנפט, אבל לא את המשוגעים שימשיכו לממן את הקידוח"
"יזמי אינטרנט חיים בתוך חוקי משחק מוגדרים היטב: אנחנו מגייסים הרבה מאוד כסף (כאלה בני מזל), אבל גם צריכים לרוץ הכי מהר שיש לנו ואז להגביר ולהגביר", כתב הר-נבו בפוסט. "הומיז לא הצליחה לעשות את זה. אחרי כמה חודשים של נסיון לגיוס מאסיבי בחורף האחרון, גילינו שהשוק סקפטי לגבינו. זה לא מקום קל להיות בו.
"וזה לא שלא היה לנו במה להתגאות. היה. בינואר היו להומיז למעלה מ-1.2 מיליון משתמשים רשומים, ב-5 שפות - מהגרים מכל העולם שהגיעו אלינו כדי למצוא בית. יותר מ-700,000 מהם השתמשו בנו על בסיס חודשי. הם שיתפו אחד את השני בבעיות שהחיים זימנו להם, התיייעצו זה בזה על ויזות, עניינים ליגאליים, מצאו ביחד פתרונות יצירתיים לקוביד, לעוד מיליון נושאים. הם גם החליפו אלפי מתכונים, עשו לא מעט דייטינג, רובם השתמשו במוצר על בסיס שבועי. ואהבתי אותם אהבה גדולה. הזדהיתי עם הקשיים שלהם, רציתי כל כך שנהפוך לפלטפורמה שפותרת אותם. אבל לא הצלחנו להיות.
"מאז שעלינו לאוויר, הומיז גדלה כל הזמן, חודש אחרי חודש. אבל צמיחה כאמור היא עניין יחסי, בטח כשהאופרציה עולה מיליוני דולרים. היינו חברה נטולת הכנסות, מבחירה, שהימרה על קצב הצמיחה כיעד העיקרי שלה. והאקספוננציאל הזה, שמאז ימי הקורונה כולם מכירים אותו, לא הצליח להיות מספיק ויראלי עבורנו. זה עד כדי כך פשוט. מצאנו סימנים לנפט, אם לנסות לפשט, אבל לא מספיק בשביל למצוא את המשוגעים שימשיכו לממן את הקידוח. זאת האמת, היא לא תמיד נעימה אבל צריך להודות בה. לא נעשה לנו שום עוול, לא היינו גאונים שאף אחד לא מבין, הדאטה הייתה מונחת לפני השוק. והיא לא עברה את הרף.
"המשקיעים היקרים והמשובחים שלנו, שהאמינו בנו לאורך כל הדרך, לא קיבלו החזר על ההשקעה. לעובדים המדהימים שלנו - בניו יורק ותל אביב ופריז וטורונטו - נשבר קצת הלב אבל הם טאלנטים אחד אחד ובתעשייה כמו שלנו הם נחטפו בשניות להגשים חלומות אחרים. וחנן ואני, שמעל ארבע שנים השקענו את כל הנשמה שלנו בהומיז, עכשיו אנחנו צריכים את הזמן שלנו כדי לעכל, להבין, לקחת את חוסר ההצלחה ולהשתמש בה כמנוע צמיחה.
"80% מהסטארטאפים בעולם לא מצליחים להבקיע לעצמם מקום בו, את זה תמיד ידעתי, גם אתם יודעים. אבל להיות בתוך הקבוצה הזאת, לא להגיע ליעד, להפוך לחלק מהסטטיסטיקה גם בצד הזה - תשמעו, זה דוקר בבטן. ולמרות הסטטיסטיקה זה גם הפתיע, העליב כמעט. אבל זה מה שקרה. תשוקה לא הייתה חסרה, גם לא כישרון, גם לא חדוות יצירה. לפעמים it is what it is. ואני שלם עם הדרך, גם עם מה שצמח ממנה".